ויזת ההייטק ניצלה: שופט פדרלי ביטל את אגרת הענק של טראמפ
שופט פדרלי קבע כי אגרת הענק בגובה 100 אלף דולר שהטיל ממשל טראמפ על ויזות העבודה מסוג H-1B הייתה בלתי חוקית, משום שמעולם לא אושרה על ידי הקונגרס. הפסיקה מחזירה לחיים את אחד ממסלולי ההגירה המקצועית החשובים ביותר בארצות הברית, ופותחת מחדש את הדלת בפני אלפי מהנדסים, רופאים, חוקרים ואנשי טכנולוגיה – בהם גם ישראלים רבים שקיוו לעבוד בחברות הגדולות בעמק הסיליקון, בניו יורק ובלוס אנג'לס.
האזינו לכתבה זו
ויזת ההייטק ניצלה: שופט פדרלי ביטל את אגרת הענק של טראמפ
06.08.2026 11:10
סוכנויות הידיעות
במשך עשרות שנים הייתה ויזת H-1B אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של הכלכלה האמריקאית. באמצעותה גייסו חברות טכנולוגיה, בתי חולים, מוסדות מחקר וגופים פיננסיים עובדים מיומנים מכל רחבי העולם. מהנדסי תוכנה מהודו, חוקרי בינה מלאכותית מאירופה, רופאים מאסיה ואנשי סייבר מישראל הגיעו לארצות הברית באמצעות המסלול הזה והפכו לחלק בלתי נפרד מכוח העבודה המקצועי במדינה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אלא שבספטמבר 2025 החליט ממשל טראמפ לשנות את כללי המשחק באופן דרמטי. במסגרת מדיניות ההגירה החדשה הכריז הממשל על אגרה של 100 אלף דולר עבור כל בקשת ויזת H-1B חדשה. מדובר היה בזינוק חסר תקדים לעומת העלות המקובלת קודם לכן, שנעה בדרך כלל בין אלפיים לחמשת אלפים דולר בלבד.
המספרים סיפרו מיד את הסיפור. חברות שהיו רגילות להגיש עשרות ומאות בקשות בשנה עצרו בבת אחת את התהליך. סטארט-אפים קטנים פשוט ויתרו על האפשרות לגייס עובדים מחו"ל. אפילו תאגידי ענק החלו לבחון מחדש את מדיניות הגיוס שלהם. לפי נתוני שירות האזרחות וההגירה של ארצות הברית, עד אמצע פברואר 2026 שולמה האגרה החדשה 85 פעמים בלבד – נתון שהמחיש עד כמה המהלך שיתק למעשה את התוכנית.
השבוע הגיע המפנה.
המשמעות המשפטית של הקביעה הזאת גדולה בהרבה מהוויכוח על ויזות עבודה. בארצות הברית רק הקונגרס מוסמך להטיל מסים חדשים. הנשיא יכול לקבוע מדיניות, לפרסם תקנות ולחתום על צווים ביצועיים, אך אינו יכול ליצור מס חדש על דעת עצמו.
השופט הפדרלי ליאו סורוקין, מבית המשפט המחוזי בבוסטון, ביטל את האגרה וקבע כי למרות הכינוי שנתן לה הממשל, מדובר למעשה במס לכל דבר ועניין. בפסק הדין כתב כי תוכן ההחלטה ואופן יישומה מלמדים בבירור שמדובר במס שהוטל ללא הסמכות הנדרשת בחוק.
המשמעות המשפטית של הקביעה הזאת גדולה בהרבה מהוויכוח על ויזות עבודה. בארצות הברית רק הקונגרס מוסמך להטיל מסים חדשים. הנשיא יכול לקבוע מדיניות, לפרסם תקנות ולחתום על צווים ביצועיים, אך אינו יכול ליצור מס חדש על דעת עצמו.
זו בדיוק הנקודה שעליה התבססה התביעה שהגישו עשרים תובעים כלליים ממדינות הנשלטות בידי הדמוקרטים, ובהן קליפורניה, ניו יורק ומסצ'וסטס. לטענתם, הממשל ניסה לעקוף את הקונגרס באמצעות שינוי שם בלבד. במקום לקרוא לתשלום "מס", הוא כינה אותו "עיצום כספי". בית המשפט דחה את הטיעון וקבע כי שינוי הכותרת אינו משנה את המהות.
הפסיקה מהווה מכה משפטית משמעותית עבור טראמפ, אך גם ניצחון חשוב עבור תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. במשך חודשים הזהירו חברות רבות כי המהלך יפגע ביכולתן להתחרות על כוח אדם בינלאומי. חלק מהחברות אף תמכו באופן גלוי במאבק המשפטי נגד האגרה, בטענה שהמשק האמריקאי סובל ממילא ממחסור בעובדים מיומנים בתחומים קריטיים.
העימות הזה חושף פרדוקס עמוק שמלווה את הכלכלה האמריקאית בשנים האחרונות. מצד אחד, הממשל מקדם השקעות עתק במרכזי נתונים, בתעשיית השבבים, בבינה מלאכותית ובתשתיות טכנולוגיות מתקדמות. מצד שני, הוא מנסה לצמצם את האפשרות לגייס עובדים מקצועיים מחוץ לארצות הברית דווקא בתקופה שבה הביקוש לכישרונות נמצא בשיא.
עבור ישראלים רבים, לפסיקה יש משמעות מעשית מאוד. ויזת H-1B היא אחד הנתיבים המרכזיים שבעזרתם מהנדסים, מומחי סייבר, חוקרים ואנשי רפואה מישראל מגיעים לעבוד בארצות הברית. חברות כמו גוגל, מטא, אמזון, אפל ומיקרוסופט עושות שימוש נרחב במסלול הזה כדי לגייס עובדים מכל העולם.
כאשר העלות קפצה ל-100 אלף דולר, לא מעט חברות הקפיאו גיוסים מתוכננים. מועמדים שכבר היו בשלבים מתקדמים של קבלה לעבודה מצאו את עצמם במצב של חוסר ודאות. כעת, עם ביטול האגרה, רבים מאותם תהליכים עשויים להתחדש.
עם זאת, הסיפור עדיין לא הסתיים.
נכון לעכשיו, הבית הלבן טרם הגיב לפסק הדין. אם לשפוט לפי מאבקים משפטיים קודמים סביב מדיניות ההגירה של טראמפ, קיימת אפשרות גבוהה שהממשל יערער על ההחלטה לבית המשפט לערעורים. מהלך כזה עשוי להאריך את אי-הוודאות במשך חודשים נוספים ואף להביא את הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון.
אבל עד שזה יקרה, המציאות השתנתה.
האגרה שבמשך חודשים איימה לסגור את אחד ממסלולי ההגירה המקצועית החשובים ביותר בארצות הברית אינה קיימת עוד. עבור חברות שמחפשות עובדים מיומנים, עבור ענקיות הטכנולוגיה שנאבקות על כל מהנדס מוכשר, ועבור אלפי עובדים זרים שקיוו לבנות קריירה בארצות הברית – הפסיקה הזאת אינה רק ניצחון משפטי.
היא פתיחה מחדש של הדלת.
