סערה בניו יורק: ממדאני כינה את איפא"ק "מפלצות" —בשבוע שבו נחשפו מזימות אלימות נגד תומכיה

ביום חמישי בערב, מול אלפי תומכים בתיאטרון קינגס שברובע ברוקלין, נשא ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני נאום טעון במיוחד, שבמהלכו תקף בחריפות את הוועד האמריקני לענייני ציבור ישראלי, הידוע בראשי התיבות איפא"ק. "המפלצות שאנו ניצבים מולן לובשות צורות רבות ושונות", אמר, ולאחר מכן נקב במפורש בשמו של הארגון, שלדבריו משתמש ב"מיליוני דולרים של כסף אפל" כדי לשמר את כוחו הפוליטי ולפלג את הציבור האמריקני.

ממדאני טען כי הארגון חושש יותר מכל מסיום המלחמה ברצועת עזה ומהפסקת התמיכה במדיניותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. על הבמה לצדו הופיע גם הסנאטור ברני סנדרס, שהחריף את הטון וטען כי חלק ניכר ממדיניות החוץ של ארצות הברית מושפע מכספי איפא"ק.

אלא שמה שהפך את הנאום לנפיץ במיוחד היה העיתוי שבו נאמרו הדברים. ימים ספורים קודם לכן נחשף במסגרת כתבי אישום פדרליים כי אחד החשודים במזימה לתקוף אירוע של ארגון הלחימה האולטימטיבי בבית הלבן חיפש דרכים לפגוע בחברי קונגרס שקיבלו תמיכה מאיפא"ק. במקביל, באותו יום שבו נשא ממדאני את נאומו, הודיעו הרשויות כי פורסט קנדל פמברטון, בן 27 מפלורידה, נאשם בתכנון פיגוע נגד עובדי איפא"ק בעיר פלנטיישן.

"המפלצות שאנו ניצבים מולן לובשות צורות רבות ושונות", אמר ממדאני, ולאחר מכן נקב במפורש בשמו של הארגון, שלדבריו משתמש ב"מיליוני דולרים של כסף אפל" כדי לשמר את כוחו הפוליטי ולפלג את הציבור האמריקני.

עבור רבים בקהילה היהודית-אמריקנית, צירוף האירועים הזה היה קשה לעיכול. אף שאין כל קשר בין ראש העיר לבין החשודים באותן פרשות, עצם העובדה שארגון יהודי מרכזי מתואר במונחים קיצוניים דווקא בשעה שעובדיו ותומכיו עומדים לכאורה על הכוונת של גורמים אלימים, עוררה ביקורת חריפה ותחושת אי-נוחות עמוקה.

ממדאני עצמו ניסה בנאומו לשלב גם מסרים של אחדות. הוא פנה במפורש לקהלים יהודיים, מוסלמיים ונוצריים, והדגיש כי תושבי ניו יורק, ללא קשר לאמונתם או לרקע שלהם, חולקים שאיפה משותפת לחיים טובים יותר ולעיר מאוחדת. הוא דיבר על הנהגה המבוססת על תקווה ולא על פחד, והדגיש כי כל תושבי העיר רוצים בסופו של דבר את אותם הדברים.

אולם עבור רבים מהיהודים והישראלים החיים בניו יורק ובדרום קליפורניה, המסרים הללו עמדו בסתירה חריפה לשימוש בביטוי "מפלצות" כלפי אחד הארגונים המזוהים ביותר עם התמיכה בישראל בארצות הברית. איפא"ק, שנחשב במשך עשרות שנים לגורם המקיים קשרים הדוקים עם מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, הפך בשנים האחרונות לסמל במאבק האידיאולוגי בתוך המפלגה הדמוקרטית בין המחנה הפרוגרסיבי לבין המחנה המתון.

הפריימריז הדמוקרטיים הקרובים, שבהם תומך ממדאני בשורה של מועמדים פרוגרסיביים, ממחישים עד כמה הפכה ההתנגדות לאיפא"ק לנקודת מבחן פוליטית עבור חלק מהשמאל האמריקני. מועמדים שבעבר היו מבקשים את תמיכת הארגון, מציגים כיום את המאבק נגדו כסמל לעמדתם האידיאולוגית.

מבחינת הקהילה הישראלית-אמריקנית, הסיפור כולו משקף תהליך עמוק ומדאיג יותר. בעיר שבה מתגוררת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם מחוץ לישראל, ראש העיר משתמש בשפה חריפה נגד ארגון פרו-ישראלי מרכזי, בעוד שבמקביל נחשפות לכאורה מזימות אלימות נגד אנשיו ותומכיו. עבור רבים, השאלה איננה רק היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין דמוניזציה, אלא גם האם השיח הציבורי בארצות הברית הולך ומאבד את היכולת להבחין בין מאבק רעיוני לבין הסתה שעלולה להעניק לגיטימציה לקיצוניים.

והשאלה שמרחפת מעל כל הפרשה נותרת פתוחה: כאשר המילים נעשות חריפות יותר והאיומים הופכים ממשיים יותר, מי יגדיר את הגבול שבין ויכוח פוליטי נוקב לבין שיח שעלול להזין שנאה ואלימות.