הממשל מחזיר לחיים חוק ישן: מיליוני מהגרים יידרשו לרישום פדרלי

מיליוני אזרחים זרים החיים בארצות הברית עלולים בקרוב להידרש להירשם באופן רשמי אצל הממשל הפדרלי, למסור מידע אישי וטביעות אצבע ולשאת עמם הוכחה לכך שנרשמו. משרד לביטחון המולדת (DHS) פרסם תקנה חדשה שהופכת חובה ישנה, שכמעט לא נאכפה במשך שנים, למדיניות אכיפה פעילה. מי שלא יעמוד בדרישות עלול להסתכן בקנסות, בהליכים פליליים ואף במאסר.

החובה להירשם כאמור אינה חדשה. החוק האמריקאי מחייב כבר עשרות שנים את רוב מי שאינם אזרחי ארצות הברית, בני 14 ומעלה, שנשארים במדינה יותר מ-30 יום, להירשם אצל הרשויות. אלא שבפועל, במשך שנים רבות הדרישה כמעט שלא נאכפה. כעת, בעקבות שינוי במדיניות הממשל, משרד לביטחון המולדת מתחיל לאכוף אותה באופן רחב הרבה יותר.

עוד בשנה שעברה הקים הממשל מערכת חדשה לרישום אזרחים זרים שלא נרשמו בעבר, אך היא פעלה עד כה במסגרת תקנה זמנית. כעת התקנה הופכת לקבועה, ומגדירה באופן סופי מי חייב להירשם, איך מתבצע ההליך ואילו מסמכים ישמשו כהוכחה לכך שהרישום הושלם.

מיליוני מהגרים יידרשו להירשם במערכת הפדרלית

לפי החוק, כל אזרח זר שלא נרשם בעבר במסגרת הליכי הכניסה או ההגירה שלו, עשוי להידרש לבצע את ההליך בעצמו. בין היתר, יהיה עליו לפתוח חשבון במערכת, למסור פרטים אישיים ולהגיע למסירת טביעות אצבע, אם יידרש לכך. לאחר מכן, מי שנרשם מחויב לשאת עמו הוכחה לרישום. ילדים מתחת לגיל 14 צריכים להירשם באמצעות הוריהם או האפוטרופוסים שלהם, וכאשר הם מגיעים לגיל 14 הם מחויבים להירשם מחדש ולהשלים גם מסירת נתונים ביומטריים בתוך 30 יום.

במשרד לביטחון המולדת מעריכים כי בין 2.2 מיליון ל-3.2 מיליון בני אדם עלולים להיות מושפעים מהמדיניות החדשה. מדובר בעיקר באנשים שמעולם לא נרשמו במערכות ההגירה האמריקאיות - למשל מי שנכנסו לארצות הברית ללא ביקורת גבולות, אנשים שהגיעו למדינה בילדותם ומעולם לא השלימו רישום עצמאי, וכן חלק ממגישי בקשות הגירה שההליכים שלהם לא כללו איסוף מלא של נתונים ביומטריים.

לעומת זאת, מי שנכנסו לארצות הברית במסלולים הרשמיים - כמו בעלי ויזה, מחזיקי גרין קארד או אנשים שקיבלו מסמכי כניסה רשמיים - נחשבים בדרך כלל כמי שכבר רשומים, ולכן ברוב המקרים לא יידרשו לבצע רישום נוסף.

ב-DHS מדגישים כי עצם הרישום אינו מעניק מעמד חוקי בארצות הברית ואינו מגן מפני גירוש. מטרת ההליך היא רק לעמוד בדרישות החוק הקיימות. מי שלא יירשם, למרות שהוא מחויב לעשות זאת, עלול לעמוד בפני קנסות, אישומים פליליים ואף עונשי מאסר קצרים. אמנם הסנקציות האלה קיימות בחוק כבר שנים רבות, אך עד כה הן כמעט שלא נאכפו.

המהלך כבר מעורר התנגדות מצד ארגוני זכויות אדם, בהם ACLU ו-Human Rights Watch. לטענתם, הרחבת מערכת הרישום עלולה לגרום למהגרים לחשוש מפנייה לרשויות או מדיווח על עבירות מחשש שהמידע ישמש נגדם בתחום ההגירה. במקביל, ההליכים המשפטיים נגד תוכנית הרישום שהוגשו כבר בשנה שעברה עדיין מתנהלים בבתי המשפט, כך שייתכנו בהמשך שינויים באופן יישום המדיניות החדשה.