
המערכת החדשה, שנקראת "מדד הבינה המלאכותית והאבטלה של קליפורניה", פותחה בשיתוף לשכת מושל קליפורניה, מחלקת פיתוח התעסוקה של המדינה ומכון המדיניות של אוניברסיטת קליפורניה. מטרתה היא להשוות בין רמת החשיפה של כל מקצוע לטכנולוגיות בינה מלאכותית לבין נתוני תביעות האבטלה המוגשות מדי חודש, ובכך לזהות מוקדם ככל האפשר מגמות המעידות על החלפת עובדים במערכות אוטומטיות.
המושל גאווין ניוסם הציג את המיזם כחלק מהיערכות ארוכת הטווח של המדינה למהפכה הטכנולוגית. לדבריו, קליפורניה אינה יכולה להרשות לעצמה להמתין עד שהנזק יתברר בדיעבד, ולכן עליה לפתח כלים שיזהו בזמן אמת אילו ענפים ואילו עובדים מתחילים להיפגע מהשימוש הגובר בבינה מלאכותית. מבחינת המדינה, מדובר במערכת התרעה מוקדמת שאמורה לספק למקבלי ההחלטות אפשרות להגיב לפני שמתרחש גל אבטלה רחב.

מטרת המערכת היא להשוות בין רמת החשיפה של כל מקצוע לטכנולוגיות בינה מלאכותית לבין נתוני תביעות האבטלה המוגשות מדי חודש, ובכך לזהות מוקדם ככל האפשר מגמות המעידות על החלפת עובדים במערכות אוטומטיות.
קליפורניה אינה המדינה היחידה שפועלת בכיוון הזה, אך היא הראשונה שמקימה מנגנון מקיף המבוסס על ניתוח נתוני תעסוקה. מדינת ניו יורק כבר מחייבת מעסיקים המדווחים על פיטורים המוניים לציין האם בינה מלאכותית הייתה אחד הגורמים לצמצום כוח האדם, וגם קונטיקט אימצה לאחרונה חקיקה דומה. אולם קליפורניה, שבה פועלות רבות מחברות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם, נחשבת למעבדת הניסוי החשובה ביותר של המהפכה הזו.
הממצאים הראשונים שמפרסמת המדינה אינם מצביעים בשלב זה על גל אבטלה רחב שנגרם ישירות מהבינה המלאכותית. עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים לעומק, מתגלים סימנים מדאיגים באזורים מסוימים ובענפים מסוימים. החוקרים מזהים עלייה חריגה בתביעות אבטלה דווקא בקרב עובדים בעלי השכלה גבוהה ובמשרות בעלות חשיפה גבוהה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, בעיקר באזור מפרץ סן פרנסיסקו ובתעשיות הטכנולוגיה.
לדברי החוקרים, דווקא מי שסברו שהשכלה אקדמית ומקצועות משרדיים יגנו עליהם מפני אוטומציה עלולים להיות הראשונים להיפגע. בין המקצועות שנמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר נכללים מתכנתי תוכנה בתחילת דרכם, מנתחי נתונים, אנשי שיווק דיגיטלי, כותבי תוכן, עובדי שירותי משרד ותפקידים רבים המבוססים בעיקר על עיבוד מידע, כתיבה, ניתוח ותיעוד – משימות שבינה מלאכותית מסוגלת לבצע במהירות ובעלות נמוכה בהרבה.
עם זאת, גם מפתחי המערכת מודים כי קיימת מגבלה משמעותית. הכלי מסוגל לזהות מתאם בין עלייה באבטלה לבין חדירת הבינה המלאכותית, אך אינו יכול להוכיח בוודאות שפיטורים מסוימים נגרמו דווקא בשל שימוש בטכנולוגיה. גם הניסיון של ניו יורק מלמד עד כמה קשה לקבל תמונה מלאה. למרות שמאות חברות דיווחו על פיטורים המוניים, כמעט אף אחת מהן לא הצהירה כי בינה מלאכותית הייתה הסיבה לצמצום כוח האדם. מומחים סבורים שאין בכך הוכחה שהטכנולוגיה אינה משפיעה, אלא בעיקר עדות לכך שמעסיקים אינם ממהרים להודות שהחליפו עובדים במערכות אוטומטיות.
עבור קליפורניה מדובר באתגר כפול. מצד אחד, המדינה היא מרכז תעשיית הבינה המלאכותית העולמית ובית לחברות שמובילות את המהפכה הטכנולוגית. מצד אחר, היא מתמודדת גם עם אחד משיעורי האבטלה הגבוהים בארצות הברית. אותו ענף שמייצר חדשנות, השקעות והכנסות עתק ממסים הוא גם זה שעלול להוביל לצמצום משמעותי במספר המשרות הקיימות בשוק העבודה.
במקביל, ההתרחבות המהירה של תעשיית הבינה המלאכותית יוצרת לחצים גם בתחומים אחרים. הקמת מרכזי נתונים עצומים דורשת כמויות אדירות של חשמל ומים, ובאזורים שונים בקליפורניה כבר נשמעות טענות כי הפרויקטים הללו מעלים את מחירי החשמל ומכבידים על תשתיות מקומיות. ככל שההשקעות בתחום יגדלו, כך יגבר גם הלחץ הציבורי על הרשויות להבטיח שהרווחים הכלכליים לא יבואו על חשבון העובדים.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בלוס אנג'לס ובעמק סן פרננדו, לממצאים יש משמעות מעשית במיוחד. רבים עובדים בענפי ההיי־טק, ההנדסה, השיווק, הפיננסים והשירותים המקצועיים – בדיוק התחומים שהמחקר מזהה כבעלי רמת החשיפה הגבוהה ביותר לבינה מלאכותית. המשמעות אינה שכל המשרות ייעלמו, אלא שהתחרות על כל משרה צפויה להפוך קשה יותר, והדרישה להתאים את הכישורים לעידן החדש תהפוך לחשובה מאי פעם.
המערכת החדשה של קליפורניה אינה עוצרת את מהפכת הבינה המלאכותית, וגם אינה מבטיחה שתמנע גל פיטורים עתידי. היא בעיקר מספקת למדינה מכשיר מדידה חדש בתקופה שבה שוק העבודה משתנה במהירות חסרת תקדים. השאלה הגדולה אינה עוד אם הבינה המלאכותית תשפיע על התעסוקה, אלא כמה עובדים יוחלפו, אילו מקצועות ייעלמו ראשונים – והאם הממשלות יצליחו להגיב בזמן לפני שהנתונים שעל המסך יהפכו למציאות בשטח.