פרסמו תחקיר וזומנו לחקירה: משרד המשפטים יוצא נגד עיתונאי הניו יורק טיימס
ארבעה עיתונאים בכירים זומנו להעיד בפני חבר מושבעים פדרלי לאחר שחשפו כי מטוס הנשיא החדש, שניתן במתנה מקטאר, טרם צויד במלוא מערכות ההגנה מפני טילים. חלק מהזימונים נמסרו בפתח בתי העיתונאים בידי סוכנים פדרליים, והמהלך מעורר סערה בארצות הברית סביב חופש העיתונות, ההגנה על מקורות עיתונאיים וגבולות סמכותו של הממשל.
האזינו לכתבה זו
פרסמו תחקיר וזומנו לחקירה: משרד המשפטים יוצא נגד עיתונאי הניו יורק טיימס
07.12.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
מה שנראה עד לא מזמן כמו תרחיש השמור למשטרים שבהם העיתונות נתונה ללחצים כבדים, הפך בסוף השבוע למציאות בארצות הברית. ארבעה מעיתונאי ה"ניו יורק טיימס" קיבלו זימונים להעיד בפני חבר מושבעים פדרלי במסגרת חקירת הדלפת מידע ביטחוני רגיש, כאשר בחלק מהמקרים הגיעו סוכנים פדרליים עד לפתח בתיהם כדי למסור את המסמכים באופן אישי. הצעד החריג הצית סערה פוליטית, משפטית וציבורית, והעלה מחדש את הוויכוח סביב חופש העיתונות והיחס למקורות עיתונאיים בתקופת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
החקירה נולדה בעקבות סדרת כתבות שפרסם העיתון על מטוס הנשיא החדש, שנמסר לארצות הברית במתנה מקטאר ועבר עבודות התאמה ושדרוג בהיקף של מאות מיליוני דולרים. לפי הדיווחים, המטוס טרם צויד בכל מערכות ההגנה המתקדמות הקיימות במטוס הנשיאותי הוותיק, ובהן מערכות להגנה מפני טילים. בעקבות המידע הזה, כך נטען בכתבות, בחר הנשיא טראמפ לשוב מאחת מנסיעותיו במטוס הישן, בעוד המטוס החדש המריא בנפרד ללא הנשיא.
הדיווח עורר עניין רב משום שהוא פורסם בתקופה רגישה במיוחד מבחינה ביטחונית. על פי הפרסום, גורמי ביטחון הביעו חשש מפני הפעלת מטוס שאינו מצויד עדיין במלוא אמצעי ההגנה בתקופה של מתיחות מול איראן. טראמפ עצמו הכחיש כי החלטתו לטוס במטוס הישן נבעה משיקולי ביטחון, אך הודה כי הוא חי תחת איומים מתמשכים ואמר כי הוא נמצא "בראש רשימת היעדים" של איראן.
הדיווח עורר עניין רב משום שהוא פורסם בתקופה רגישה במיוחד מבחינה ביטחונית. על פי הפרסום, גורמי ביטחון הביעו חשש מפני הפעלת מטוס שאינו מצויד עדיין במלוא אמצעי ההגנה בתקופה של מתיחות מול איראן. טראמפ עצמו הכחיש כי החלטתו לטוס במטוס הישן נבעה משיקולי ביטחון, אך הודה כי הוא חי תחת איומים מתמשכים ואמר כי הוא נמצא "בראש רשימת היעדים" של איראן.
מי שמצאו את עצמם כעת בלב הסערה הם הכתבים ג'וליאן בארנס, אריק ליפטון, טיילר פייג'ר ואריק שמיט. כולם זומנו להעיד בפני חבר מושבעים פדרלי בניו יורק כבר בימים הקרובים. על פי דיווחי ה"טיימס", לפחות חלק מהזימונים נמסרו באמצעות סוכנים פדרליים שהגיעו לבתי העיתונאים, צעד שנחשב חריג במיוחד כאשר מדובר באנשי תקשורת.
עוד לפני פרסום הכתבות ניסו גורמים פדרליים למנוע את הפרסום. לפי העיתון, בכיר בלשכת החקירות הפדרלית פנה לכתב ולעורך וביקש לעכב את פרסום הכתבה בטענה שהיא עלולה לפגוע בביטחון הלאומי. במקביל ביקשו החוקרים לדעת מיהם מקורות המידע שעליהם הסתמך התחקיר. העיתון דחה את שתי הבקשות והחליט לפרסם את המידע.
המהלך של משרד המשפטים עורר תגובות חריפות מצד ארגוני תקשורת ומשפטנים. דייוויד מקרו, היועץ המשפטי של ה"ניו יורק טיימס", אמר כי עצם הופעתם של סוכנים פדרליים בפתח בתיהם של עיתונאים היא אירוע שמטלטל את יסודות חופש העיתונות בארצות הברית. לדבריו, מדובר במהלך שעלול ליצור אפקט מצנן כלפי עיתונאים ומקורות המבקשים לחשוף מידע בעל חשיבות ציבורית.
גם ועדת הכתבים לחופש העיתונות מתחה ביקורת חריפה. נשיא הארגון, ברוס בראון, הזהיר כי שימוש בהליכים פליליים נגד עיתונאים במסגרת חקירות הדלפה עלול לפגוע באופן ממשי ביכולתה של העיתונות לבצע את תפקידה ולחשוף מידע שהציבור זכאי לדעת.
במשרד המשפטים דוחים את הביקורת. בהודעה רשמית נמסר כי מטרת החקירה אינה העיתונאים עצמם אלא האנשים שהדליפו מידע מסווג מתוך מערכת הביטחון. במשרד הדגישו כי הם מכבדים את תפקידה של העיתונות החופשית, אך באותה מידה מחויבים לאתר עובדים שהפרו את חובתם לשמור על מידע ביטחוני רגיש.
למרות ההסברים, מומחים למשפט חוקתי מציינים כי מדובר בשינוי משמעותי במדיניות הממשל. במשך שנים נהגו רשויות האכיפה להימנע ככל האפשר מהפעלת לחץ ישיר על עיתונאים במסגרת חקירות הדלפה, מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על מקורות עיתונאיים. המדיניות הזו השתנתה לאחר שבשנה שעברה ביטל משרד המשפטים את ההנחיות שהגבילו שימוש באמצעי חקירה נגד אנשי תקשורת במקרים מסוג זה.
זו גם אינה הפעם הראשונה שבה מתעורר עימות בין משרד המשפטים לבין כלי תקשורת מרכזיים. בחודשים האחרונים דווח על ניסיונות לזמן גם כתבים של ה"וושינגטון פוסט" וה"וול סטריט ג'ורנל" במסגרת חקירות דומות, ובמקרה נוסף נערך חיפוש בביתה של כתבת ה"וושינגטון פוסט" כחלק מחקירת הדלפת מידע.
עורכי דין וארגוני זכויות אזרח מזהירים כי למשמעות הרחבה של הפרשה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. לטענתם, כאשר עיתונאים יודעים שפרסום מידע רגיש עלול להסתיים בזימון לחקירה פדרלית, ומקורות מבינים כי הרשויות נחושות יותר לחשוף את זהותם, עלולה להיווצר הרתעה שתפגע בפרסומים עתידיים בנושאים בעלי עניין ציבורי.
כעת ממתינים כולם להחלטות בית המשפט ולכיוון שאליו תתפתח החקירה. מעבר לשאלה מי הדליף את המידע על מטוס הנשיא, הפרשה הזו הפכה למבחן משמעותי נוסף ביחסים המורכבים בין הממשל האמריקאי לבין כלי התקשורת. ההכרעות שיתקבלו בשבועות הקרובים עשויות לקבוע לא רק את גורל החקירה הנוכחית, אלא גם את גבולות חופש העיתונות בארצות הברית בשנים הבאות.
