איראן: "או שנפט יזרום לכולם – או לאף אחד" - הסכסוך שמאיים להצית שוב את המזרח התיכון

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בהצהרה חריגה של משמרות המהפכה נאמר כי "יצוא הנפט והגז מהמזרח התיכון יהיה של כולם – או של אף אחד". מדובר באיום שעלול לטלטל את שוק האנרגיה העולמי, שכן דרך מצר הורמוז עוברת בימי שגרה כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית.

במקביל דיווח משרד הבריאות האיראני כי יותר מ־260 בני אדם נפצעו בגל התקיפות האמריקאי שנמשך לאורך הלילה. לטענת טהרן, זהו מספר הנפגעים הגבוה ביותר מאז החל העימות הנוכחי סביב מצר הורמוז. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, סנטקום, מסר כי המבצע נמשך כשבע שעות וכלל תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות.

ההסלמה הנוכחית מסמנת למעשה את קריסתו של הסכם הביניים שנחתם רק לפני כחודשיים. ההבנות, שנועדו להעניק חלון של 60 יום למשא ומתן על תוכנית הגרעין ועל חופש השיט במפרץ, הצליחו להרגיע את השטח לזמן קצר בלבד. עם סיום התקופה, הצדדים חזרו במהירות לעימות, כאשר כל אחד מהם מאשים את האחר בהפרת ההסכם.

איראן טוענת כי יש לה סמכות לפקח על התנועה במעבר ואף לגבות תשלומים מכלי שיט החוצים אותו. ארצות הברית דוחה את הטענה מכל וכל ורואה בחופש השיט אינטרס בינלאומי שאין לאפשר לאיראן לפגוע בו.

במוקד המחלוקת עומדת שאלת השליטה במצר הורמוז. איראן טוענת כי יש לה סמכות לפקח על התנועה במעבר ואף לגבות תשלומים מכלי שיט החוצים אותו. ארצות הברית דוחה את הטענה מכל וכל ורואה בחופש השיט אינטרס בינלאומי שאין לאפשר לאיראן לפגוע בו.

המשבר החריף לאחר שכוחות איראניים תקפו ספינות מסחר שעברו בנתיב חלופי סמוך לחופי עומאן, מחוץ לאזור שבו איראן טוענת לשליטה. בתגובה חידשה וושינגטון את המצור הימי והגבירה משמעותית את פעילותה הצבאית באזור.

גם תגובת איראן לא איחרה להגיע. לפנות בוקר הופעלו אזעקות בבחריין ובכווית, בעוד ירדן הודיעה כי יירטה שלושה טילים שחדרו לשטחה. איראן קיבלה אחריות לירי לעבר שלוש המדינות, בטענה שהן מארחות בסיסים אמריקאיים המשמשים את הכוחות הפועלים נגדה.

מפקד סנטקום, האדמירל בראד קופר, מסר כי איראן שיגרה עשרות טילים וכטב"מים לעבר יעדים במדינות המפרץ. לדבריו, מדובר בהסלמה מסוכנת שמאיימת על יציבות האזור ועל ביטחון בעלות בריתה של ארצות הברית.

כווית דיווחה כי ארבעה מלוחמי חיל הים שלה נפצעו מפגיעת טיל, וכי אחד המבנים הצבאיים במדינה עלה באש. במקביל דווח על סדרת פיצוצים מסתוריים בערים בושהר, אהוואז ובנדר עבאס שבאיראן. האירועים התרחשו שעות לאחר שוושינגטון הודיעה כי סיימה את גל התקיפות שלה, והם מעוררים הערכות כי מדינות ערביות במפרץ החלו לפעול נגד איראן באופן חשאי, מבלי לקחת אחריות פומבית.

הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור ממשיכה להתרחב. על פי גורמים אמריקאיים, לפחות 19 ספינות מלחמה פרוסות בים הערבי, ובהן שתי נושאות מטוסים, ספינת תקיפה אמפיבית ועל סיפונה יותר מאלף נחתים, לצד מאות מטוסים הפועלים מבסיסים ברחבי המזרח התיכון.

גם הנשיא דונלד טראמפ החריף את הטון. יום לאחר שהציע להטיל אגרה של 20% על כל ספינה שתחצה את מצר הורמוז, הודיע כי הוא חוזר בו מהרעיון בעקבות שיחות עם מנהיגי מדינות המפרץ, שלדבריו התחייבו להגדיל את השקעותיהם בארצות הברית. עם זאת, הוא הדגיש כי אין בכך כל שינוי במדיניות כלפי איראן.

בריאיון שהעניק לרשת פוקס ניוז הזהיר טראמפ כי אם טהרן לא תשוב לשולחן המשא ומתן, גל התקיפות הבא יכוון גם לתשתיות אזרחיות. "כדאי להם לעשות עסקה, אחרת לא יישאר להם כלום", אמר. לדבריו, גשרים, תחנות כוח ותשתיות אסטרטגיות נוספות כבר נמצאות על רשימת היעדים האפשריים.

באיראן דחו את האיומים. שגריר איראן באו"ם, אמיר סעיד איראוואני, שיגר מכתב למזכ"ל האו"ם ובו האשים את ארצות הברית בפתיחת המלחמה ובפגיעה ביציבות האזור. לדבריו, וושינגטון היא התוקפן ולא הקורבן.

גם השווקים הפיננסיים מגיבים בעצבנות להסלמה. מחיר הנפט מסוג ברנט זינק במהלך המסחר מעל 87 דולר לחבית לפני שהתמתן לאחר שטראמפ הודיע כי ויתר על רעיון האגרה. למרות הירידה, אנליסטים מזהירים כי אם איראן תממש את איומה ותצליח לשבש את זרימת האנרגיה מהמפרץ, מחירי הנפט עלולים לזנק לרמות שלא נראו מאז משברי האנרגיה הגדולים של העשורים האחרונים.

בינתיים ממשיכים המתווכים האזוריים בניסיון נואש לחדש את השיחות בין הצדדים, אולם ככל שהטילים ממשיכים לעוף, המצור מתהדק והאיומים מתרבים, נדמה שהמרחב לפתרון דיפלומטי הולך ומצטמצם – והחשש מפני התלקחות אזורית רחבת היקף הופך למציאותי יותר מאי פעם.