עובדים קשה, אבל נשארים במקום: המשכורת האמריקאית שוב הפסידה לאינפלציה

למרות העלאות השכר שעליהן מדווחים מעסיקים ברחבי ארצות הברית, הנתונים העדכניים מציירים תמונה הרבה פחות מעודדת עבור העובד הממוצע. על פי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, השכר השעתי הממוצע עלה ביוני ב־3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – בדיוק אותו שיעור שבו עלתה גם האינפלציה. המשמעות פשוטה: כל תוספת השכר נבלעה בהתייקרות המחיה, וכוח הקנייה של העובדים כמעט שלא השתנה.

המספר הבולט ביותר בדוח הוא 27 סנט בלבד. זהו השיפור המצטבר בכוח הקנייה של העובד האמריקאי הממוצע מאז נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן בתחילת 2025, לאחר התאמת הנתונים לאינפלציה. במילים אחרות, אחרי שנה וחצי של עבודה, העלאות שכר והתאמות, העובד הממוצע יכול לקנות מעט יותר ממה שיכול היה לקנות בתחילת כהונת הנשיא – אבל בפער זעום בלבד.

הנתונים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד מבחינה פוליטית. יוקר המחיה היה אחד הנושאים המרכזיים שהובילו לבחירתו של טראמפ, וכעת הוא הופך שוב לאחד האתגרים הגדולים של ממשלו. כל עוד השכר אינו מדביק את קצב ההתייקרויות, קשה לשכנע את הציבור שמצבו הכלכלי באמת משתפר.

הנתונים מגיעים בעיתוי רגיש במיוחד מבחינה פוליטית. יוקר המחיה היה אחד הנושאים המרכזיים שהובילו לבחירתו של טראמפ, וכעת הוא הופך שוב לאחד האתגרים הגדולים של ממשלו. כל עוד השכר אינו מדביק את קצב ההתייקרויות, קשה לשכנע את הציבור שמצבו הכלכלי באמת משתפר.

בבית הלבן מפנים את האצבע לעבר המלחמה מול איראן. לטענת הממשל, ההסלמה במפרץ הפרסי היא הגורם המרכזי ללחץ המחודש על מחירי האנרגיה, ולכן גם על האינפלציה. דובר הבית הלבן קוש דסאי מסר כי טראמפ מאמין שברגע שהמשבר מול איראן יסתיים, מחירי הנפט והדלק ירדו במהירות, והלחץ על יוקר המחיה יתמתן.

ואכן, הקשר בין העימות במזרח התיכון לבין הכיס של האמריקאים הפך ישיר מתמיד. לאחר תקופה קצרה של ירידה במחירי הדלק בעקבות הפסקת האש, חידוש הלחימה גרם למחירי הנפט לשוב ולטפס. כל עלייה במחיר החבית מחלחלת במהירות לתחנות הדלק, משם למחירי ההובלה, ובהמשך גם למחירי המזון והמוצרים בסופרמרקט.

מאחורי הנתונים הארציים מסתתרות גם מצוקות אישיות. ג'סיקה ניואל, יועצת בבית ספר ציבורי בפילדלפיה המשתכרת כ־80 אלף דולר בשנה, מספרת כי למרות הכנסה שנחשבה בעבר נוחה, היא מתקשה לסיים את החודש. לאחר תשלום שכר הדירה, קניות המזון והחזר הלוואות הסטודנטים, כמעט שלא נשאר לה כסף פנוי. כדי להשלים הכנסה היא עובדת גם במהלך חופשת הקיץ, ובחשבון החיסכון שלה נותרו פחות מאלף דולר.

סיפורה אינו חריג. דנה אנג'לוס, העובדת בתחום החיובים הרפואיים בדרום קרוליינה, מספרת שכיום היא מרוויחה פחות מכפי שהרוויחה לפני כמה שנים, בעוד מחירי המזון, הדיור והשירותים ממשיכים לטפס. כדי להתמודד עם המצב היא עברה להתגורר בנכס השייך לאמה והחלה להיעזר בבנקי מזון. לדבריה, גם רשתות שנחשבו בעבר זולות, כמו אלדי ווולמארט, כבר אינן מאפשרות לה לבצע קניות במחירים שהכירה.

כלכלנים מסבירים שהבעיה אינה רק גובה האינפלציה, אלא גם קצב העלאות השכר. עובדים שנשארים באותו מקום עבודה מקבלים בדרך כלל תוספות של כ־3% בשנה. כאשר האינפלציה גבוהה יותר, גם העלאה שנתית אינה מספיקה כדי לשמור על רמת החיים. מי שמחליפים מקום עבודה מצליחים לעיתים להשיג תוספות משמעותיות יותר, אך כיום פחות עובדים עוזבים את מקום עבודתם, ולכן רבים נותרים עם שכר שנשחק בהדרגה.

לדברי בטסי סטיבנסון, לשעבר הכלכלנית הראשית במשרד העבודה האמריקאי וכיום מרצה באוניברסיטת מישיגן, התוצאה היא תחושת תסכול עמוקה. אנשים עובדים באותה מידה, ולעיתים אף יותר, אך מרגישים שבכל חודש הם מסוגלים לקנות פחות. לדבריה, האינפלציה יוצרת חלוקה מחודשת של העושר שאינה קשורה למאמץ או לכישורים, אלא לשאלה האם לאדם יש נכסים שערכם עולה או שהוא חי בעיקר ממשכורתו.

החשש הגדול ביותר מבחינת הרפובליקנים הוא שהמגמה הזו תימשך עד לבחירות האמצע לקונגרס. בכמה ממדינות המפתח, ובהן אריזונה, מתקיימים קרבות פוליטיים צמודים במיוחד, וכל עלייה נוספת במחירי הדלק עלולה להפוך את יוקר המחיה לנושא המרכזי בקמפיין.

האסטרטג הרפובליקני בארט מרסון אינו מסתיר את דאגתו. לדבריו, אם מחירי הדלק ימשיכו לטפס בעקבות ההסלמה מול איראן, הרפובליקנים עלולים לשלם על כך מחיר פוליטי כבד. הוא מזכיר שגם ממשל ביידן התקשה לשכנע את הציבור שהמצב טוב מכפי שהוא מרגיש, ומזהיר שטראמפ עלול למצוא את עצמו מול אותה בעיה בדיוק.

עבור מיליוני אמריקאים, הוויכוח הזה כבר מזמן אינו תיאורטי. מבחינתם, השאלה החשובה אינה מה אומרות טבלאות הכלכלה, אלא אם המשכורת שמופקדת בחשבון הבנק מספיקה למלא את עגלת הקניות, לשלם את שכר הדירה ולתדלק את המכונית. נכון לעכשיו, הנתונים מראים שהתשובה לכך הולכת ונעשית מורכבת יותר.