הקצבה שתעלה לכם בגרין קארד: ממשל טראמפ מחזיר את מבחן הכיס

וושינגטון — ממשל טראמפ מחזיר לתוקף את אחת ממדיניות ההגירה השנויות ביותר במחלוקת של כהונתו הראשונה: "מבחן הנטל הציבורי". במסגרת הכללים החדשים, שייכנסו לתוקף ב־18 בספטמבר, רשויות ההגירה יוכלו לבחון אם מבקש גרין קארד צפוי להסתמך בעתיד על קצבאות או על תוכניות סיוע ממשלתיות – ואם יגיעו למסקנה שכן, הן יהיו רשאיות לדחות את בקשתו לתושבות קבע.

המהלך, שאושר על ידי רשות שירותי האזרחות וההגירה של ארצות הברית, מבטל את המדיניות שהונהגה בתקופת ממשל ג'ו ביידן ומחזיר את הגישה שלפיה המדינה אינה מחויבת להעניק מעמד קבע למי שעלול להפוך, לדעת הרשויות, לנטל כלכלי על הציבור. בהודעת הרשות נאמר כי המטרה היא "להבטיח שמבקשי תושבות קבע מסוגלים לפרנס את עצמם, להגן על משאבי הציבור ולהשיב את עקרון ההסתמכות העצמית למערכת ההגירה".

הכלל החדש חל הן על זרים השוהים כבר בארצות הברית ומבקשים לשנות את מעמדם לגרין קארד, והן על מועמדים הנמצאים מחוץ למדינה ומגישים בקשה להיכנס כתושבי קבע. במסגרת הבדיקה יבחנו הרשויות שורה ארוכה של נתונים, ובהם גיל, מצב בריאותי, הכנסה, נכסים, השכלה, כושר השתכרות ותמיכה כלכלית מצד בני משפחה או נותני חסות.

הכלל החדש חל הן על זרים השוהים כבר בארצות הברית ומבקשים לשנות את מעמדם לגרין קארד, והן על מועמדים הנמצאים מחוץ למדינה ומגישים בקשה להיכנס כתושבי קבע. במסגרת הבדיקה יבחנו הרשויות שורה ארוכה של נתונים, ובהם גיל, מצב בריאותי, הכנסה, נכסים, השכלה, כושר השתכרות ותמיכה כלכלית מצד בני משפחה או נותני חסות.

אחד הסעיפים שמעורר את המחלוקת הגדולה ביותר נוגע לתוכניות הסיוע הממשלתיות. לפי נוסח הכלל החדש, גם בקשה או שימוש בתוכניות כמו מדיקייד, תוכנית ביטוח הבריאות לילדים, תוכנית הסיוע התזונתי המשלימה – המוכרת כתלושי מזון – ותוכניות סיוע בדיור עשויים להוות שיקול במסגרת ההחלטה אם המבקש צפוי להפוך לנטל ציבורי. מדובר בשינוי משמעותי לעומת מדיניות השנים האחרונות, שבה השימוש ברבות מהתוכניות הללו לא נחשב בדרך כלל לגורם מכריע בהחלטות ההגירה.

ברשות ההגירה מדגישים כי לא מדובר בכלל אוטומטי שלפיו כל מי שקיבל סיוע יידחה. ההחלטה תתקבל לאחר בחינה כוללת של נסיבותיו של כל מועמד, והסיוע הציבורי יהיה רק אחד מתוך שורה של גורמים שיישקלו. עם זאת, עורכי דין להגירה מזהירים כי עצם החזרת הקריטריון צפויה לגרום למהגרים רבים להימנע מפנייה לסיוע רפואי או כלכלי גם כאשר הם זכאים לו, מחשש שהדבר יפגע בעתיד בבקשת הגרין קארד שלהם.

המשמעות המעשית גדולה במיוחד משום שהמערכת מטפלת כיום במיליוני בקשות. בשנים האחרונות הוגשו יותר מ־3.7 מיליון בקשות לתושבות קבע או לשינוי מעמד, וכ־2.9 מיליון מהן אושרו. למרות שעילת "הנטל הציבורי" הייתה קיימת בחוק במשך עשרות שנים, היא הופעלה בפועל לעיתים נדירות בלבד. לפי נתוני הממשל, בין השנים 2020 ל־2024 נדחו מסיבה זו עשרות בודדות של בקשות בכל שנה. כעת, עם החזרת המדיניות והרחבת שיקול הדעת של פקידי ההגירה, רבים מעריכים כי השימוש בה יהפוך נפוץ הרבה יותר.

המהלך התקבל בהתלהבות בקרב תומכי מדיניות ההגירה של טראמפ. חבר הקונגרס טרוי נלס מטקסס בירך על ההחלטה ואמר כי אין היגיון בכך שמי שעלול להסתמך על כספי משלם המסים יקבל זכות להתיישב בארצות הברית כתושב קבע. לדבריו, מהגרים צריכים להגיע למדינה כשהם מסוגלים לפרנס את עצמם ולא להכביד על מערכות הרווחה.

מן העבר השני, ארגוני זכויות מהגרים ומחוקקים מהמפלגה הדמוקרטית מזהירים מפני השלכות רחבות בהרבה. הסנאטורית ג'קי רוזן מנבדה ציינה כי מערכת ההגירה מתמודדת כבר כיום עם צבר של כ־12 מיליון בקשות, והוספת שכבת בדיקות כלכליות נוספת עלולה להאריך עוד יותר את זמני ההמתנה ולעכב עובדים ומשפחות הפועלים כחוק. לדבריה, במקום לייעל את המערכת, הממשל מוסיף מכשולים חדשים בפני אנשים המבקשים להסדיר את מעמדם כחוק.

לצד זאת קיימים גם חריגים ברורים. הכלל החדש אינו חל על פליטים ומבקשי מקלט, וכן על קבוצות מסוימות הנהנות מהגנות מיוחדות על פי החוק, ובהן חלק מהמהגרים מקובה וממדינות נוספות שלהן מעמד ייחודי בחוקי ההגירה האמריקאיים.

עבור ישראלים החיים בארצות הברית וממתינים לגרין קארד, או מי שמתכננים להגיש בקשה בחודשים הקרובים, מדובר בשינוי שכדאי להכיר היטב. אף שהכלל אינו פוסל באופן אוטומטי כל מי שקיבל סיוע ממשלתי, הוא מחזיר למרכז הליך ההגירה את השאלה הכלכלית. החל מספטמבר, לא רק המסמכים, הרקע האישי והקשרים המשפחתיים יעמדו לבחינה – אלא גם היכולת להוכיח עצמאות כלכלית והיעדר הסתמכות על קופת המדינה. עבור רבים, כללי המשחק משתנים בדיוק באמצע הדרך, והדרך לגרין קארד עלולה להפוך מורכבת וקפדנית יותר מאי פעם.