המקרר מתרוקן מהר יותר: האמריקנים משנים את הדרך שבה הם קונים אוכל

סן פרנסיסקו — עד לפני כמה שנים, רשימת הקניות של אפראל ג'ק נקבעה לפי מה שבני משפחתה רצו לאכול. היום הסדר התהפך. היא פותחת את השבוע באפליקציות שמציגות מבצעים, בודקת קופונים, משווה מחירים בין רשתות ומוחקת מוצרים מהרשימה אם אינם בהנחה. מבחינתה, התפריט המשפחתי כבר לא נקבע במטבח אלא על ידי תגי המחיר שעל המדפים.

הסיפור שלה הפך למציאות של מיליוני אמריקנים. על פי נתוני הממשל הפדרלי, מחירי המזון לצריכה ביתית עלו ב־33% מאז תחילת 2019 – הזינוק החד ביותר זה כחמישים שנה. לשם השוואה, בשבע וחצי השנים שקדמו לכך הסתכמה העלייה בכ־6.4% בלבד.

חברות מחקר צרכניות מדווחות כי מדובר בשינוי התנהגותי עמוק. משפחות אינן מניחות עוד שהמחירים ישובו במהירות לרמתם הקודמת, אלא מתאימות את אורח חייהן למציאות חדשה שבה כל ביקור בסופר דורש תכנון קפדני יותר.

ההתייקרות אינה נובעת מגורם אחד. מגפת הקורונה שיבשה את שרשראות האספקה והקפיצה את מחירי ההובלה והעבודה. בהמשך הגיעו בצורות, הוריקנים ומחלות שפגעו ביבולים ובענף בעלי החיים. מלחמת רוסיה באוקראינה ייקרה דלקים, דשנים וחומרי גלם, מכסים העלו את מחירי מוצרים מיובאים כמו קפה, שוקולד ועגבניות, וכעת גם המתיחות במזרח התיכון ממשיכה ללחוץ כלפי מעלה את מחירי האנרגיה והשינוע.

למרות שהשכר הממוצע בארצות הברית עלה בתקופה הזו, כלכלנים אומרים שרבים מהצרכנים אינם מרגישים בכך. לדבריהם, העלייה במחירי המזון מצטרפת להתייקרות הדיור, החשמל, הביטוח והוצאות נוספות, כך שבפועל נותר למשקי הבית פחות כסף פנוי.

אחד הסמלים הבולטים ביותר של המשבר הוא הבשר. מחיר ליברת בשר טחון הגיע ביוני ל־6.82 דולר – עלייה של כ־79% לעומת תחילת 2019. הירידה בגודל עדרי הבקר בארצות הברית, שנות הבצורת במערב ועלויות המספוא והדלק הפכו את אחד ממוצרי היסוד של המטבח האמריקני למוצר שרבים כבר מתקשים להרשות לעצמם.

אדה טורס, תושבת קליבלנד שבטקסס, מספרת שבשר טחון כמעט נעלם מהעגלה המשפחתית. היא מחליפה מותגים יקרים במותגים פרטיים של רשת וולמארט, ועוף ונקניקים הפכו למקור החלבון העיקרי בבית. לדבריה, מאה דולר בסופר כבר כמעט אינם מספיקים לכלום, ובחודשים שבהם הכנסת המשפחה יורדת הם מסתפקים לעיתים בארוחה מלאה אחת בלבד ביום.

גם באזור מפרץ סן פרנסיסקו מורגש היטב השינוי. ג'ק צ'אנג, ספר עצמאי ואב לשלושה ילדים, מספר שהוצאות המזון הפכו לאחד הנטלים הכבדים ביותר על תקציב המשפחה. בת זוגו איבדה את עבודתה, שכר הדירה של המספרה עלה, וחלק מלקוחותיו נעלמו לאחר גל הפיטורים בענף ההייטק.

כדי להתמודד עם המצב, בני המשפחה עברו כמעט לחלוטין למותגים זולים יותר ומקבלים סיוע במסגרת תוכנית הסיוע הפדרלית SNAP. צ'אנג מודה שללא התמיכה הזו היה מתקשה מאוד להאכיל את משפחתו. אלא שגם כאן חל שינוי: לאחר שהוחמרו תנאי הזכאות בשנה שעברה, מספר המשתתפים בתוכנית ירד בכ־12%, וכיום כ־37 מיליון אמריקנים בלבד נהנים ממנה.

בהוואי המצב מורכב אף יותר. מאחר שרוב המזון מגיע לאיים באוניות מטען, כל עלייה במחירי הדלק מתורגמת כמעט מיד למחירי המזון. אמנדה טבדרו, קונדיטורית מקומית, מספרת כי מחירי התותים והחלב זינקו לרמות שלא הכירה בעבר. תותים מקומיים שעלו לפני שנתיים פחות משמונה דולר לליברה עולים כיום כ־11 דולר, ולכן היא נאלצת לרכוש תוצרת מיובאת מקליפורניה או ממקסיקו. גם מחיר החלב, מרכיב בסיסי בקינוחים המקומיים, עלה משמעותית.

השינוי אינו מתבטא רק במה שקונים, אלא גם באופן שבו קונים. יותר ויותר משפחות מחלקות את הקניות בין כמה רשתות, משתמשות באפליקציות להשוואת מחירים, מצטרפות למועדוני לקוחות ומחכות למבצעים לפני רכישת מוצרים יקרים. קופונים, שבעבר נחשבו לכלי של צרכנים מעטים בלבד, הפכו לחלק בלתי נפרד מהרגלי הקנייה של אמריקנים מכל שכבות ההכנסה.

חברות מחקר צרכניות מדווחות כי מדובר בשינוי התנהגותי עמוק. משפחות אינן מניחות עוד שהמחירים ישובו במהירות לרמתם הקודמת, אלא מתאימות את אורח חייהן למציאות חדשה שבה כל ביקור בסופר דורש תכנון קפדני יותר.

גם עבור הקהילה הישראלית בארצות הברית, ובמיוחד בקליפורניה, מדובר במציאות מוכרת. משפחות רבות מספרות שהן קונות פחות בשר, מעדיפות מותגים זולים יותר ומקדישות זמן רב יותר לחיפוש מבצעים. מי שמילא בעבר עגלת קניות בלי לחשוב פעמיים, מוצא את עצמו היום בודק כל תג מחיר.

ההתייקרות המתמשכת הפכה את עלות הקניות בסופר לנושא פוליטי ראשון במעלה. עבור מיליוני אמריקנים, השאלה כבר אינה מי מציע את תוכנית המסים הטובה ביותר או מי ינצח בעימות הטלוויזיוני הבא. השאלה היא מי יצליח להוריד את מחיר עגלת הקניות – משום שמבחינתם, זהו המדד המוחשי ביותר למצבה של הכלכלה.