המלחמה מאבדת את אמריקה: רק שליש מהציבור עדיין תומך בעימות עם איראן

וושינגטון — חמישה חודשים לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במתקפה על מתקני הגרעין של איראן, התמיכה הציבורית במלחמה ממשיכה להישחק. סקר חדש של רויטרס־איפסוס מצא כי רק כשליש מהאמריקאים תומכים בהמשך המערכה – הנתון הנמוך ביותר שנמדד מאז החל העימות – בעוד רוב ברור מהציבור טוען כי הנשיא דונלד טראמפ כלל לא הצליח להסביר מדוע ארצות הברית יצאה למלחמה.

הממצאים מציבים את הבית הלבן בפני אתגר פוליטי משמעותי דווקא בתקופה רגישה במיוחד. בחירות האמצע לקונגרס מתקרבות, וממשל טראמפ נאלץ להתמודד במקביל עם מלחמה ממושכת, ביקורת גוברת מבית ועלייה ביוקר המחיה, ובראשו מחירי הדלק.

הסקר, שנערך במהלך סוף השבוע האחרון, מצא כי שיעור התמיכה האישי בטראמפ עלה במעט ל־37%, שלוש נקודות יותר מהחודש הקודם. אולם בכל הנוגע למלחמה עצמה, התמונה שונה לחלוטין. התמיכה הציבורית נותרת מתחת ל־40% מאז פתיחת התקיפות ב־28 בפברואר, וכעת היא ירדה לשפל חדש.

עיקר הביקורת אינו מופנה דווקא נגד עצם השימוש בכוח צבאי, אלא נגד היעדר מסר ברור מצד הממשל. לאורך החודשים האחרונים הציג טראמפ שורה של מטרות שונות למערכה – החל במניעת נשק גרעיני מאיראן, דרך פגיעה במערך הטילים הבליסטיים ועד עידוד שינוי המשטר בטהרן. לפי הסקר, 69% מהאמריקאים, ובהם ארבעה מכל עשרה מצביעים רפובליקנים, סבורים שהנשיא לא הצליח להסביר באופן ברור מהי מטרת המעורבות הצבאית של ארצות הברית.

מבחינה פוליטית מתקשה המלחמה לזכות באותה לגיטימציה ציבורית שלה זכו עימותים קודמים. בתחילת מלחמת אפגניסטן תמכו כ־90% מהאמריקאים במהלך הצבאי, ואילו הפלישה לעיראק בשנת 2003 נהנתה מתמיכה של כ־70%. המערכה הנוכחית נגד איראן, לעומת זאת, לא הצליחה אפילו פעם אחת לחצות את רף 40 האחוזים.

בבית הלבן דוחים את הביקורת. דוברת הבית הלבן, אוליביה ויילס, אמרה כי טראמפ אינו מקבל החלטות ביטחוניות לפי סקרי דעת קהל והדגישה כי מטרתו המרכזית נותרה אחת – למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. לדבריה, הציבור האמריקאי מצפה למנהיג שיקבל החלטות נחושות לשמירה על ביטחון המדינה, גם אם אינן זוכות לפופולריות מיידית.

מנקודת מבטה של ישראל, היעד הזה אינו רק אינטרס אמריקאי אלא צורך ביטחוני קיומי. איראן ממשיכה להצהיר על עוינותה כלפי ישראל, והמאמץ למנוע ממנה נשק גרעיני עומד בלב שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ירושלים לוושינגטון.

למרות זאת, מבחינה פוליטית מתקשה המלחמה לזכות באותה לגיטימציה ציבורית שלה זכו עימותים קודמים. בתחילת מלחמת אפגניסטן תמכו כ־90% מהאמריקאים במהלך הצבאי, ואילו הפלישה לעיראק בשנת 2003 נהנתה מתמיכה של כ־70%. המערכה הנוכחית נגד איראן, לעומת זאת, לא הצליחה אפילו פעם אחת לחצות את רף 40 האחוזים.

אחת הסיבות לכך היא ההבטחות שטראמפ עצמו השמיע במהלך מערכת הבחירות. הוא התחייב להרחיק את ארצות הברית ממלחמות ממושכות ואף העריך בתחילת העימות שהלחימה תסתיים בתוך ארבעה עד חמישה שבועות. חמישה חודשים לאחר מכן, כשהעימות עדיין נמשך, רבים מתומכיו מתחילים להפגין ספק.

כך למשל אלכס וומאק, יוצא חיל הנחתים ותיק מלחמת המפרץ, שהצביע בעבר לרפובליקנים מתוך הערכה לאופן שבו ניהל ג'ורג' בוש האב את מלחמת המפרץ הראשונה. לדבריו, הוא כבר אינו מבין מדוע ארצות הברית נכנסה למלחמה עם איראן, והאמון שלו בטראמפ נפגע באופן משמעותי.

במקביל, גם המחיר הכלכלי של המלחמה מתחיל לתת את אותותיו. מחירי הבנזין בארצות הברית עלו מכשלושה דולרים לגלון לפני פרוץ הלחימה ליותר מארבעה דולרים כיום. עבור מיליוני אמריקאים מדובר בהתייקרות שמורגשת בכל תדלוק, והיא מחזקת את התחושה שהמלחמה פוגעת ישירות בכיסם.

אלכס קונאנט, אסטרטג רפובליקני ודובר לשעבר בבית הלבן בתקופת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, הזהיר כי קשה מאוד לנהל קמפיין על הישגים כלכליים כאשר סדר היום נשלט בידי מלחמה ומשבר חיצוני. לדבריו, ככל שהלחימה תימשך, כך יתקשה הממשל לשכנע את הבוחרים שהכלכלה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו.

גם בקרב מצביעים עצמאיים נרשמת שחיקה. לפי הסקר, הם מעניקים כיום יתרון ברור למועמדים הדמוקרטים לקונגרס, ובסוגיות כלכליות מביעים אמון גבוה יותר באופוזיציה מאשר בממשל.

מאחורי המספרים מסתתר גם שינוי עמוק יותר בתפיסת העולם של חלק מהבוחרים הרפובליקנים. רבים מהם אינם מתנגדים דווקא לישראל או למאבק באיראן, אלא סבורים שהגיע הזמן להתמקד בבעיות הפנים של ארצות הברית. ריאן אנדרסון, שהצביע לטראמפ בבחירות האחרונות, אמר כי מבחינתו הממשלה צריכה להשקיע קודם כול באזרחים האמריקאים המתמודדים עם יוקר המחיה והקשיים הכלכליים, לפני שהיא משקיעה משאבים במלחמות מעבר לים.

הסקר האחרון, שנערך בקרב 1,246 מבוגרים ברחבי ארצות הברית, ממחיש כי המטרה האסטרטגית של מניעת נשק גרעיני מאיראן עדיין זוכה להבנה בקרב חלק מהציבור, אך הדרך שבה הוצגה המלחמה והמחיר שהיא גובה מהאמריקאים מקשים על הבית הלבן לשמור על תמיכה רחבה.

ככל שבחירות האמצע יתקרבו, השאלה שתעמוד בפני טראמפ תהיה לא רק כיצד לנהל את המערכה מול איראן, אלא כיצד לשכנע את הציבור האמריקאי שהמלחמה הזו הייתה הכרחית – ושמחירה מצדיק את התוצאה.