טראמפ נוזף בנתניהו: "אל תנהל אותי דרך התקשורת" ומאיים על איראן

וושינגטון — שעות לפני פגישה גורלית בחדר הסגלגל, הנשיא דונלד טראמפ סיפק הצצה נדירה למתיחות הגוברת בינו לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בריאיון לתוכנית "פוקס אנד פרנדס" הוא נזף בפומבי בנתניהו על שחשף לתקשורת את כוונתו להציג בבית הלבן מידע מודיעיני חדש על אתר הגרעין האיראני התת־קרקעי המכונה "הר המכוש".

"אני לא צריך שביבי יגיד לי את זה", אמר טראמפ כשנשאל על הדיווחים שלפיהם נתניהו יביא עמו ראיות לפעילות איראנית במתקן. "ביבי אומר לי את זה כי הוא רוצה שאישאר מעורב. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה". הנשיא הוסיף כי הופתע לשמוע את נתניהו מכריז על המידע בפומבי: "אמרתי לעצמי, למה שלא פשוט תגיד לי? למה אתה צריך להכריז על זה בפני כל העולם?"

ההתבטאות החריגה לא ביטאה מחלוקת על עצם הסכנה האיראנית, אלא בעיקר כעס על הדרך שבה נתניהו ניסה להפעיל לחץ על וושינגטון. טראמפ הבהיר כי ארצות הברית עוקבת מקרוב אחר האתר באמצעות לוויינים ומודיעין מתקדם, וכי אין צורך שישראל תחשוף את הנושא בפומבי כדי למשוך את תשומת לבו.

עם זאת, הנשיא אימץ מיד לאחר מכן מסר מאיים במיוחד כלפי טהרן. לדבריו, אם איראן לא תגיע להסכם שימנע ממנה נשק גרעיני, ארצות הברית עשויה לתקוף גם את הר המכוש. "אני יודע בדיוק מה קורה שם", אמר. "נצטרך לחסל את הר המכוש אם לא נגיע להסכם". בדבריו האחרונים אף טען כי תקיפה של האתר עשויה להתבצע בקרוב.

ההתבטאות החריגה לא ביטאה מחלוקת על עצם הסכנה האיראנית, אלא בעיקר כעס על הדרך שבה נתניהו ניסה להפעיל לחץ על וושינגטון. טראמפ הבהיר כי ארצות הברית עוקבת מקרוב אחר האתר באמצעות לוויינים ומודיעין מתקדם, וכי אין צורך שישראל תחשוף את הנושא בפומבי כדי למשוך את תשומת לבו.

הר המכוש הוא הכינוי שניתן למתחם תת־קרקעי סמוך לנתנז, אחד ממוקדי תוכנית הגרעין האיראנית. האתר, שנחצב עמוק מתחת להר קולנג גז־לה, נחשב לאחד המתקנים המבוצרים ביותר באיראן. לפי הערכות מומחים, חלקים ממנו נמצאים בעומק של עד כ־100 מטרים — נתון שמעורר ספק אם אפילו הפצצות האמריקאיות הכבדות ביותר יוכלו להשמידו לחלוטין בתקיפה אווירית אחת.

על פי דיווחים, בידי ישראל מידע שלפיו איראן העבירה אלפי צנטריפוגות אל המתחם לאחר הפגיעה באתרים אחרים בתוכנית הגרעין שלה. נתניהו צפוי להציג לטראמפ גם ראיות לכך שטהרן משקמת את מערכי הטילים והמל"טים שנפגעו בתקיפות קודמות, וכי היא משתמשת במשא ומתן כדי להרוויח זמן ולא כדי לוותר באמת על שאיפותיה הגרעיניות.

מבחינת ירושלים, חשיפת המודיעין נועדה למנוע תרחיש שבו טראמפ יסתפק בהסכם זמני ויעצור את הלחץ הצבאי. נתניהו מבקש לשכנע את הנשיא כי איראן אינה משנה את דרכה אלא מעבירה את התשתיות הרגישות למקום עמוק ומוגן יותר, הרחק מיכולת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

טראמפ, לעומת זאת, מנסה לשמור בידיו שתי אפשרויות במקביל. מצד אחד הוא מצהיר כי אינו מוכן לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני ומאיים בתקיפות נוספות. מצד אחר הוא ממשיך לקדם ערוץ דיפלומטי, וטוען כי השיחות עם טהרן היו טובות ומועילות, אף שהאיראנים מכחישים לעיתים כי מתקיים משא ומתן ישיר.

"אנחנו יכולים להיות באמצע שיחה מצוינת, ואז הם יוצאים ואומרים שהם לא מדברים איתנו או שלא דיברנו על גרעין", אמר טראמפ. "אבל זה כל מה שאנחנו מדברים עליו, משום שלעולם לא יהיה להם נשק גרעיני". דבריו המחישו את חוסר האמון העמוק השורר בין הצדדים, אך גם את רצונו להשיג הסכם שיוכל להציג כניצחון מדיני.

הנשיא אף הבהיר כי אם המגעים ייכשלו, הוא מוכן "לחזור ולסיים את העבודה". הוא איים בעבר לפגוע לא רק במתקני גרעין ובמטרות צבאיות, אלא גם בגשרים, בתחנות כוח ובתשתיות נוספות. עם זאת, בריאיון האחרון נשמע מסויג יותר מפגיעה רחבה באזרחים. לדבריו, ארצות הברית מסוגלת להשמיד חלק גדול מהגשרים באיראן בתוך זמן קצר, אך תקיפה כזאת עלולה "להחריב מדינה" ולפגוע באוכלוסייה שאינה מעורבת בתוכנית הגרעין.

הפער הזה ניצב בלב הוויכוח בין טראמפ לנתניהו. ישראל רואה בהפוגה צבאית סיכון אסטרטגי שעלול לאפשר לאיראן לשקם את מה שנהרס ולהתקרב מחדש ליכולת גרעינית. טראמפ, לעומת זאת, רוצה לשמר את האיום הצבאי אך מעדיף, לפחות לעת עתה, להשתמש בו כמנוף להסכם ולא כצעד ראשון למלחמה רחבה נוספת.

היחסים בין שני המנהיגים ידעו עליות ומורדות, אך בתקופה האחרונה נחשפו מתחים חריפים יותר. טראמפ מבקש להימנע מהיגררות לעימות ממושך במזרח התיכון, במיוחד לנוכח הביקורת מתוך המחנה הרפובליקני והעייפות הציבורית ממלחמות מעבר לים. נתניהו, מנגד, תלוי יותר מתמיד בגיבוי האמריקאי כדי לשמר את הלחץ על טהרן ולהבטיח שהמערכה לא תסתיים לפני שהאיום הגרעיני הוסר באמת.

ביקורו של נתניהו בוושינגטון נועד במקור גם להשתתפות באירוע לזכרו של הסנאטור לינדזי גרהם, אך המלחמה באיראן הפכה אותו לפגישה בעלת משמעות אסטרטגית רחבה בהרבה. על הפרק עומדים לא רק עתידו של הר המכוש והאפשרות לתקיפה נוספת, אלא גם השאלה מי יכתיב את קצב המערכה: ישראל, הדורשת פעולה מהירה, או טראמפ, שמבקש להשאיר את ההכרעה בידיו.

הנזיפה הפומבית בנתניהו ממחישה שטראמפ אינו מוכן להיראות כמי שנגרר למלחמה בעקבות לחץ ישראלי. אך האיום שהשמיע מיד אחריה כלפי איראן מוכיח שגם טהרן אינה יכולה לפרש את המתח בין המנהיגים כחולשה. המסר שיצא מוושינגטון חד: הנשיא כועס על הדרך שבה נתניהו מנהל את הלחץ — אך אם הדיפלומטיה תקרוס, הר המכוש עלול להפוך למטרה הבאה.