האמון קורס: רק 14% מהישראלים מאמינים שטראמפ מחויב לביטחון ישראל

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

על פי סקר הביטחון הלאומי לחודש יולי, רק 14% מהישראלים סבורים כי טראמפ "מחויב מאוד" להגנה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל. מדובר בירידה חדה לעומת חודש מרץ, אז השיבו כך 35% מהנשאלים. הנתון ממשיך מגמת שחיקה שנרשמה בחודשים האחרונים, לאחר שסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא מוקדם יותר החודש כי רק 26% מהישראלים היהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור טראמפ.

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא מוקדם יותר החודש כי רק 26% מהישראלים היהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור טראמפ.

הנתון הבולט ביותר בסקר אינו רק הירידה באמון, אלא גם המניע שהישראלים מייחסים לנשיא האמריקאי. שישה מכל עשרה נשאלים אמרו כי לדעתם טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים האישיים או הפוליטיים שלו. 23% נוספים הגדירו אותו בלתי צפוי ובלתי אמין בכל הקשור לסוגיות ביטחוניות. המשמעות היא שרוב הציבור הישראלי כבר אינו רואה בו בעל ברית שפועל מתוך מחויבות עמוקה לישראל, אלא מנהיג שמקבל החלטות בעיקר לפי שיקולי רווח והפסד.

הסקר מצביע גם על שינוי עמוק באופן שבו הישראלים מעריכים את המשך העימות עם איראן. בעוד 42% תומכים במערכה צבאית נוספת נגד טהראן, שיעור גבוה מעט יותר – 46% – מתנגד לכך. אולם הנתון המשמעותי יותר הוא מידת האמון בתוצאות האפשריות של מהלך כזה.

רוב ברור של 64% מהנשאלים מעריך שגם אם ישראל תפתח במבצע צבאי נוסף, תוכנית הגרעין האיראנית תיפגע באופן חלקי בלבד או לא תושמד כלל. רק 29% מאמינים שניתן יהיה לפרק את התוכנית במלואה או ברובה. גם ביחס לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן התמונה דומה: 65% מעריכים שהפגיעה תהיה מוגבלת, ו־72% אינם מאמינים שמבצע נוסף יביא לקריסת המשטר האיראני.

מדובר בשינוי חד לעומת תחילת המלחמה, אז שררה אופטימיות רבה יותר. עם פרוץ העימות, רוב הישראלים האמינו כי פעולה צבאית תצליח להסב נזק משמעותי לתוכנית הגרעין, לתוכנית הטילים ואף לערער את יציבות המשטר בטהראן. ככל שהמלחמה נמשכת, נראה שהביטחון ביכולת להשיג הכרעה צבאית הולך ונשחק.

התוצאות משקפות תהליך רחב יותר של התפכחות. מצד אחד, האמון בכך שוושינגטון תעמוד ללא סייג לצד ישראל הולך ופוחת. מצד שני, גם האמונה שניתן לפתור את האיום האיראני באמצעות כוח צבאי בלבד מתערערת.

עבור מקבלי ההחלטות בירושלים, מדובר בנתונים בעלי משמעות מדינית וציבורית. הם מלמדים כי בזמן שהמערכה מול איראן נמשכת והיחסים עם ארצות הברית עומדים במבחן, הציבור הישראלי נעשה ספקן יותר – הן כלפי בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל והן כלפי האפשרות שהמשך הלחימה יספק פתרון מלא לאיומים שמציבה טהראן.