האמון קורס: רק 14% מהישראלים מאמינים שטראמפ מחויב לביטחון ישראל
סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי חושף קריסה חדה באמון הישראלים בנשיא ארצות הברית. רק 14% סבורים כי טראמפ מחויב מאוד לביטחון ישראל, בעוד רוב הציבור מאמין שהוא פועל בעיקר מתוך אינטרס אישי. במקביל, גוברת גם הספקנות לגבי היכולת להכריע את איראן באמצעות מהלך צבאי נוסף.
האזינו לכתבה זו
האמון קורס: רק 14% מהישראלים מאמינים שטראמפ מחויב לביטחון ישראל
07.30.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
במשך שנים נתפס דונלד טראמפ בעיני ישראלים רבים כנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל. אולם סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב מצביע על שינוי חד ומפתיע: האמון במידת מחויבותו לביטחון ישראל נמצא בצניחה חופשית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
על פי סקר הביטחון הלאומי לחודש יולי, רק 14% מהישראלים סבורים כי טראמפ "מחויב מאוד" להגנה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל. מדובר בירידה חדה לעומת חודש מרץ, אז השיבו כך 35% מהנשאלים. הנתון ממשיך מגמת שחיקה שנרשמה בחודשים האחרונים, לאחר שסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא מוקדם יותר החודש כי רק 26% מהישראלים היהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור טראמפ.
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא מוקדם יותר החודש כי רק 26% מהישראלים היהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור טראמפ.
הנתון הבולט ביותר בסקר אינו רק הירידה באמון, אלא גם המניע שהישראלים מייחסים לנשיא האמריקאי. שישה מכל עשרה נשאלים אמרו כי לדעתם טראמפ תומך בישראל רק כאשר הדבר משרת את האינטרסים האישיים או הפוליטיים שלו. 23% נוספים הגדירו אותו בלתי צפוי ובלתי אמין בכל הקשור לסוגיות ביטחוניות. המשמעות היא שרוב הציבור הישראלי כבר אינו רואה בו בעל ברית שפועל מתוך מחויבות עמוקה לישראל, אלא מנהיג שמקבל החלטות בעיקר לפי שיקולי רווח והפסד.
הסקר מצביע גם על שינוי עמוק באופן שבו הישראלים מעריכים את המשך העימות עם איראן. בעוד 42% תומכים במערכה צבאית נוספת נגד טהראן, שיעור גבוה מעט יותר – 46% – מתנגד לכך. אולם הנתון המשמעותי יותר הוא מידת האמון בתוצאות האפשריות של מהלך כזה.
רוב ברור של 64% מהנשאלים מעריך שגם אם ישראל תפתח במבצע צבאי נוסף, תוכנית הגרעין האיראנית תיפגע באופן חלקי בלבד או לא תושמד כלל. רק 29% מאמינים שניתן יהיה לפרק את התוכנית במלואה או ברובה. גם ביחס לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן התמונה דומה: 65% מעריכים שהפגיעה תהיה מוגבלת, ו־72% אינם מאמינים שמבצע נוסף יביא לקריסת המשטר האיראני.
מדובר בשינוי חד לעומת תחילת המלחמה, אז שררה אופטימיות רבה יותר. עם פרוץ העימות, רוב הישראלים האמינו כי פעולה צבאית תצליח להסב נזק משמעותי לתוכנית הגרעין, לתוכנית הטילים ואף לערער את יציבות המשטר בטהראן. ככל שהמלחמה נמשכת, נראה שהביטחון ביכולת להשיג הכרעה צבאית הולך ונשחק.
התוצאות משקפות תהליך רחב יותר של התפכחות. מצד אחד, האמון בכך שוושינגטון תעמוד ללא סייג לצד ישראל הולך ופוחת. מצד שני, גם האמונה שניתן לפתור את האיום האיראני באמצעות כוח צבאי בלבד מתערערת.
עבור מקבלי ההחלטות בירושלים, מדובר בנתונים בעלי משמעות מדינית וציבורית. הם מלמדים כי בזמן שהמערכה מול איראן נמשכת והיחסים עם ארצות הברית עומדים במבחן, הציבור הישראלי נעשה ספקן יותר – הן כלפי בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל והן כלפי האפשרות שהמשך הלחימה יספק פתרון מלא לאיומים שמציבה טהראן.
