סטירת לחי לפרו -פלסטינים: אוניברסיטת קולומביה פותחת מרכז בתל אביב

דווקא מהמקום שהפך בשנים האחרונות לסמל המחאות האנטי־ישראליות בארצות הברית מגיע כעת מהלך בעל משמעות יוצאת דופן. אוניברסיטת קולומביה, שבקמפוס שלה הוקמו מאהלי מחאה פרו־פלסטיניים, שבה נעצרו עשרות מפגינים וששמה נקשר שוב ושוב בגל האנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים, תפתח הקיץ מרכז גלובלי חדש בתל אביב.

ההודעה אינה עוד החלטה מנהלית. עבור רבים היא נתפסת כהצהרה ברורה של הנהלת האוניברסיטה כי למרות הלחצים הפנימיים, הקריאות לחרם והמאבק המתמשך נגד כל שיתוף פעולה עם ישראל, קולומביה אינה מתכוונת לנתק את קשריה האקדמיים עם המדינה.

מי שחשף את המהלך היה העיתונאי נדב איל, המשמש פרופסור אורח בבית הספר לעניינים בינלאומיים וציבוריים של קולומביה. בפודקאסט "קול מי בק" הוא סיפר מתוך המרכז החדש בתל אביב והגדיר את פתיחתו כ"היסטוריה בהתהוות".

ההודעה אינה עוד החלטה מנהלית. עבור רבים היא נתפסת כהצהרה ברורה של הנהלת האוניברסיטה כי למרות הלחצים הפנימיים, הקריאות לחרם והמאבק המתמשך נגד כל שיתוף פעולה עם ישראל, קולומביה אינה מתכוונת לנתק את קשריה האקדמיים עם המדינה.

התוכנית להקים מרכז גלובלי בישראל אינה חדשה. היא הוכרזה כבר באפריל 2023 ביוזמת נשיא האוניברסיטה דאז, לי בולינג'ר, שביקש להרחיב את הנוכחות הבינלאומית של קולומביה באמצעות רשת מרכזים ברחבי העולם. אלא שמאז אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הפך הפרויקט לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בתוך האוניברסיטה.

ככל שהמחאות נגד ישראל התרחבו בקמפוס, כך גברה גם ההתנגדות למרכז המתוכנן בתל אביב. עבור פעילים רבים, עצם קיומו של המרכז הפך לסמל למאבק שהם מנהלים נגד כל קשר אקדמי עם ישראל.

קולומביה מחזיקה כיום מרכזים גלובליים בערים רבות בעולם, ובהן עמאן, אתונה, בייג'ינג, איסטנבול, מומבאי, ניירובי, פריז, ריו דה ז'ניירו, סנטיאגו וטוניס. הנהלת האוניברסיטה הבהירה כי גם המרכז בתל אביב נועד להשתלב באותה רשת בינלאומית ולהרחיב את פעילות המחקר, ההוראה ושיתופי הפעולה האקדמיים.

אלא שהמתנגדים לא הסתפקו במחאה. כבר בשנת 2023 הפיצה פרופסור קתרין פרנקי מכתב פתוח נגד הקמת המרכז, שעליו חתמו עשרות חברי סגל. לטענתה, אין מקום להרחיב את פעילות האוניברסיטה בישראל בשל מדיניותה כלפי הפלסטינים. פרנקי עצמה מנועה מכניסה לישראל מאז שנת 2018 בעקבות פעילותה בארגון "קול יהודי לשלום", מהארגונים הבולטים ביותר הפועלים נגד מדיניות ישראל.

מנגד התגבשה במהירות חזית רחבה יותר של מרצים שתמכו בהחלטה. מכתב נגדי שעליו חתמו 172 אנשי סגל – כמעט פי שניים ממספר המתנגדים – הדגיש כי המרכזים הגלובליים של קולומביה אינם מהווים תמיכה בממשלות כלשהן, אלא נועדו לקדם מחקר, שיתופי פעולה בינלאומיים והחלפת ידע.

בהמשך הפכה סגירת המרכז לאחת הדרישות המרכזיות של קואליציית ארגוני הסטודנטים שהובילה את מאהל המחאה הפרו־פלסטיני בקמפוס. לצד הקריאה למשוך השקעות מישראל, דרשו הפעילים לבטל גם את תוכנית התואר הכפול שמפעילה קולומביה עם אוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2020.

הלחץ הגיע גם למוסדות הייצוג של הסטודנטים. בשנת 2024 אישרו סטודנטים בקולומביה קולג' משאל שקרא לבטל את המרכז המתוכנן בתל אביב. למרות זאת, הנהלת האוניברסיטה לא שינתה את עמדתה, וכעת – שלוש שנים לאחר תחילת המאבק – המרכז עומד להיפתח.

גם ההנהלה עצמה מודה שהמציאות הביטחונית בישראל מחייבת זהירות. בקולומביה הבהירו כי פעילות המרכז תותאם למצב הביטחוני ולהנחיות האמריקאיות. אירוע קבלת הפנים שתוכנן לסטודנטים ישראלים נדחה לאחרונה בשל הערכות ביטחוניות, אך באוניברסיטה הדגישו כי מדובר בדחייה בלבד ולא בשינוי בהחלטה לפתוח את המרכז.

למהלך יש משמעות רחבה הרבה מעבר לעולם האקדמי. בשעה שמוסדות רבים בארצות הברית מצמצמים קשרים עם ישראל מחשש למחאות וללחצים פוליטיים, קולומביה – דווקא האוניברסיטה שהפכה לסמל המשבר האנטי־ישראלי – בוחרת להרחיב את נוכחותה בישראל.

עבור ישראל ותומכיה בארצות הברית, זהו מסר בעל חשיבות מיוחדת. לאחר חודשים שבהם נדמה היה שהקולות הקיצוניים מכתיבים את סדר היום בקמפוסים, פתיחת המרכז בתל אביב מוכיחה כי הנהלת אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים בעולם אינה מוכנה לוותר על קשריה עם ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם קבוצות המחאה בתוך הקמפוס.

במילים אחרות, המאבק סביב ישראל בקמפוסים האמריקאיים רחוק מלהסתיים – אבל ההחלטה של קולומביה לפתוח מרכז בתל אביב מעבירה מסר ברור: גם במקום שבו נשמעו הקריאות הרמות ביותר לחרם על ישראל, ההנהלה בחרה בסופו של דבר להעמיק את שיתוף הפעולה דווקא איתה.