מלחמת איראן מכה בכיס: גל ההתייקרויות כבר כאן

חמישה חודשים לאחר שהמלחמה עם איראן שיבשה את התנועה במצר הורמוז, ההשלכות כבר אינן מורגשות רק בשוק האנרגיה. הן הגיעו למדפי הסופרמרקטים, לחנויות לחומרי בניין, לרשתות המזון ולמוצרי היומיום של מיליוני אמריקאים. שורה של חברות ענק הודיעו בימים האחרונים על העלאות מחירים, כשהן מסבירות כי התייקרות הנפט, חומרי הגלם וההובלה כבר אינה מאפשרת להן לספוג את העלויות.

המשמעות עבור הצרכן האמריקאי פשוטה: עגלת הקניות צפויה להתייקר שוב. בירה, צבע, צ'יפס, מוצרי טיפוח, חומרי ניקוי, אריזות פלסטיק וקרטון – כולם מושפעים במישרין או בעקיפין מהמשבר שנוצר בעקבות הפגיעה באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם.

גם בתחום המזון מורגש הלחץ. חברת למב־ווסטון, אחת מיצרניות תפוחי האדמה הקפואים הגדולות בעולם, הודיעה על העלאות מחירים בצפון אמריקה בעקבות זינוק בעלויות ההובלה. במקביל התייקרו גם שמני המאכל, בין היתר בשל העלייה בביקוש לשמנים המשמשים לייצור ביו־דיזל

בין החברות שכבר הודיעו על התייקרויות נמצאת בוסטון ביר, יצרנית מותג הבירה סמואל אדמס, שנפגעה מעליית מחירי האלומיניום. יצרנית הצבע שרווין־ויליאמס הודיעה כי תעלה את מחירי מוצריה בשמונה אחוזים החל ב־1 בספטמבר, בשל התייקרות חומרי גלם המבוססים על נפט. גם יוניליוור, המייצרת בין היתר את סבון דאב ומיונז הלמנ'ס, הבהירה למשקיעים כי בכוונתה להמשיך ולהעלות מחירים במהלך השנה כדי להתמודד עם העלויות הגוברות.

גם בתחום המזון מורגש הלחץ. חברת למב־ווסטון, אחת מיצרניות תפוחי האדמה הקפואים הגדולות בעולם, הודיעה על העלאות מחירים בצפון אמריקה בעקבות זינוק בעלויות ההובלה. במקביל התייקרו גם שמני המאכל, בין היתר בשל העלייה בביקוש לשמנים המשמשים לייצור ביו־דיזל.

לא רק המזון מתייקר. גם יצרניות האריזות נפגעו מהמשבר. בקבוקי הפלסטיק, שקיות האריזה ופחיות האלומיניום מיוצרים מחומרי גלם שמחיריהם זינקו בעקבות עליית מחירי האנרגיה והשיבושים באספקה. שלוש מיצרניות הקרטון הגדולות בארצות הברית כבר הודיעו במהלך יולי על העלאות מחירים, צעד שעשוי להשפיע על אלפי מוצרים נוספים.

שורש המשבר נמצא אלפי קילומטרים משם – במצר הורמוז. מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר, צומצמה באופן דרמטי תנועת המכליות באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, שדרכו עברו לפני המלחמה כ־20 אחוזים מאספקת הנפט העולמית וכן כמויות גדולות של אלומיניום, דשנים וחומרי גלם לתעשייה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הגדירה את המצב כאחד השיבושים החמורים ביותר שידע שוק האנרגיה העולמי.

מחיר הנפט האמריקאי טיפס לכ־85 דולר לחבית, אך ההשפעה על הצרכן גדולה אף יותר. מחיר הבנזין הממוצע בארצות הברית עלה לכ־4.11 דולר לגלון, לעומת פחות משלושה דולרים בתחילת המשבר, ומחיר הסולר חצה את רף חמישה הדולרים לגלון. המשמעות היא שכל שרשרת הייצור וההובלה התייקרה – והעלות מתגלגלת בסופו של דבר אל הקונים.

באופן פרדוקסלי, דווקא המשקיעים בוול סטריט מרוצים. מניית שרווין־ויליאמס זינקה ביותר משמונה אחוזים לאחר שהחברה הודיעה על העלאות המחירים, ואילו מניית אילינוי טול וורקס קפצה ביותר מעשרה אחוזים לאחר שהצהירה כי הצליחה להעביר את התייקרות העלויות אל הלקוחות. מבחינת שוק ההון, חברות שמצליחות לשמור על רווחיות באמצעות ייקור מוצרים נתפסות כחזקות יותר.

אלא שמה שטוב למשקיעים אינו בהכרח טוב לציבור. כל העלאת מחיר של חברה אחת מצטרפת לעשרות העלאות דומות, וביחד הן עלולות להצית גל אינפלציוני חדש. אנליסטים מזהירים כי אם המגמה תימשך, הלחץ על הצרכנים ילך ויגבר דווקא בתקופה שבה יוקר המחיה כבר נמצא בראש סדר היום.

גם הבנק המרכזי של ארצות הברית עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות. הפדרל ריזרב הותיר השבוע את הריבית ללא שינוי, אך הבהיר כי הוא ממתין לראות עד כמה יתפשט גל ההתייקרויות למשק כולו. כל עלייה במחירי האנרגיה עלולה להקשות על הורדת האינפלציה, ואף לחייב העלאות ריבית נוספות במקום הפחתות שלהן ציפו השווקים עד לאחרונה.

העיתוי אינו יכול להיות רגיש יותר מבחינה פוליטית. יוקר המחיה כבר היה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את הבוחרים האמריקאים, וכעת, כאשר ההתייקרויות מתחילות להגיע כמעט לכל בית, הן עלולות להפוך לנשק פוליטי משמעותי בבחירות האמצע שייערכו בנובמבר.

עבור מיליוני משפחות בארצות הברית, מלחמת איראן כבר אינה אירוע שמתרחש במזרח התיכון. היא מופיעה בכל ביקור בתחנת הדלק, בכל קנייה בסופרמרקט ובכל חשבון חודשי. כל עוד מצר הורמוז אינו חוזר לפעילות מלאה, גל ההתייקרויות צפוי להימשך – והמחיר הכלכלי של המלחמה ימשיך להיות מורגש הרבה מעבר לשדה הקרב.