ההורים זרקו את הבן האנטישמי מהבית: האוניברסיטה מחזירה אותו לקמפוס

בעוד הוריו של סטודנט אמריקאי בן 19 החליטו לנתק עמו קשר ולהוציאו מביתם בעקבות התבטאויות אנטישמיות, אוניברסיטת קורנל, אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית, הודיעה כי הוא יוכל לשוב ללימודיו כרגיל. הפער החריף בין תגובת המשפחה לבין עמדת המוסד האקדמי הפך את הפרשה לסמל נוסף של המאבק סביב האנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים.

במרכז הסערה עומד אוסטין פרנקו, סטודנט בקורנל, שכתב בפלטפורמת התעסוקה של האוניברסיטה כי הוא "אינו מעוניין לעבוד אצל יהודי". ההודעה נשלחה בתגובה להצעת עבודה מחברת טכנולוגיית הנדל"ן VryfID, שהוקמה על ידי האחים גייב ואיידן איינהורן, בניו של היזם הישראלי־אמריקאי שמעון איינהורן.

צילום המסך של ההודעה פורסם ברשתות החברתיות והתפשט במהירות. בעקבות הפרסום פתחה קורנל בבדיקה ודיווחה על המקרה למשרד לזכויות האזרח, אך בסופו של ההליך קבעה כי לא תרחיק את הסטודנט ולא תנקוט נגדו צעדים משמעתיים נוספים.

פרנקו לא רק שלא חזר בו מדבריו, אלא החריף את עמדותיו. בריאיון שהעניק לפירס מורגן בסוף יולי הוא סירב להתנצל, כינה את ישראל "מדינה רצחנית" והביע תמיכה בתנועת "אמריקה תחילה" של הפעיל הימני־קיצוני ניק פואנטס. מורגן עצמו תקף אותו במהלך הריאיון וכינה אותו "יהיר" ו"בור".

החלטת קורנל עוררה ביקורת חריפה במיוחד. נשיא האוניברסיטה, מייקל קוטליקוף, הגדיר את דבריו של פרנקו "נתעבים", אך הסביר כי חופש הביטוי מחייב את האוניברסיטה שלא להטיל עליו סנקציות נוספות. לדבריו, גם התבטאויות מקוממות אינן מצדיקות בהכרח ענישה משמעתית.

לטענת פרנקו, עמדותיו אינן נובעות מהסתה ברשת אלא מחוויות אישיות שליליות עם יהודים במהלך לימודיו ובחייו בווירג'יניה. הוא טען כי גילה שהמעסיקים שהציעו לו עבודה הם יהודים רק לאחר שקיבל את ההצעה, והמשיך להצדיק את סירובו לעבוד עבורם גם לאחר שהפרשה התפוצצה.

מי שהגיבו בחריפות הרבה ביותר היו דווקא הוריו. אביו, אלכסנדר פרנקו, בוגר קורנל ועורך פטנטים, ואמו דיאנה, מנהלת מוצר בכירה, פרסמו הודעה חריגה שבה גינו את דברי בנם וכינו אותם "מתועבים מבחינה מוסרית". לדבריהם, בנם "נפל קורבן להשפעתם של תכנים קיצוניים באינטרנט", והם הדגישו כי השקפותיו אינן משקפות את הערכים שעליהם חונך.

במקביל הודיעו ההורים כי הוא אינו יכול עוד להתגורר בבית המשפחה בווירג'יניה, בית ששוויו מוערך בכ־1.75 מיליון דולר. פרנקו, מצדו, דחה את טענותיהם וטען כי השקפותיו נולדו מתוך ניסיונו האישי ולא בעקבות השפעה חיצונית.

במקום להביע חרטה, בחר הסטודנט להפוך את עצמו לדמות ציבורית. הוא פתח קמפיין גיוס כספים באינטרנט בטענה שהוא נרדף בשל דעותיו, וקמפיינים שונים שנפתחו למענו כבר גייסו עשרות אלפי דולרים. לדבריו, הוא יעבור להתגורר בדירה סמוך לקמפוס וימשיך את לימודיו.

החלטת קורנל עוררה ביקורת חריפה במיוחד. נשיא האוניברסיטה, מייקל קוטליקוף, הגדיר את דבריו של פרנקו "נתעבים", אך הסביר כי חופש הביטוי מחייב את האוניברסיטה שלא להטיל עליו סנקציות נוספות. לדבריו, גם התבטאויות מקוממות אינן מצדיקות בהכרח ענישה משמעתית.

מבקרי ההחלטה טוענים כי לא מדובר רק בהבעת דעה פוליטית אלא באפליה ישירה במסגרת מערכת תעסוקה רשמית של האוניברסיטה. מבחינתם, כאשר סטודנט מודיע שאינו מוכן לעבוד אצל אדם רק משום שהוא יהודי, מדובר בהתנהגות החוצה את גבולות חופש הביטוי.

הפרשה מגיעה על רקע ביקורת ממושכת כלפי קורנל בעקבות שורת תקריות אנטישמיות מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. האוניברסיטה כבר עמדה במוקד סערות ציבוריות לאחר התבטאויות של אנשי סגל וסטודנטים שעוררו זעם בקהילה היהודית והובילו לחקירות פדרליות.

גם גייב איינהורן, שקיבל את ההודעה האנטישמית, הודיע כי בכוונתו להקים רשת תמיכה ליזמים יהודים צעירים המתמודדים עם אפליה דומה. לדבריו, אסור לאפשר למציאות שבה יהודים נדחים בגלוי בשל זהותם להפוך לנורמה.

פרשת אוסטין פרנקו הפכה הרבה מעבר לעימות בין סטודנט לאוניברסיטה. היא מציבה במרכז הדיון שאלה שמטרידה יותר ויותר את יהדות ארצות הברית: האם מוסדות ההשכלה הגבוהה מסוגלים להיאבק באנטישמיות, או שחופש הביטוי הפך בפועל למגן גם עבור מי שמצהירים בגלוי כי אינם מוכנים לעבוד עם יהודים.