קליפורניה יושבת על פצצה: השברים הגיעו לשיא מתח של אלף שנה
מחקר חדש מצא כי אזורים מרכזיים במערכות השברים סן אנדריאס וסן חסינטו טעונים כיום יותר מבכל תקופה אחרת שנבדקה באלף השנים האחרונות. המדענים אינם מסוגלים לקבוע אם רעידת הענק תתרחש בעוד מאה שנה או בדקה הבאה, אך תרחיש של רעידה בעוצמה 7.8 מזהיר מפני כ־1,800 הרוגים, דקות ארוכות של טלטלה הרסנית ופגיעה קשה במים, בכבישים, בעסקים ובחוסן הכלכלי של דרום קליפורניה
האזינו לכתבה זו
קליפורניה יושבת על פצצה: השברים הגיעו לשיא מתח של אלף שנה
08.02.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
לוס אנג'לס — במשך דורות חיים תושבי דרום קליפורניה בצילה של אזהרה אחת שאינה מרפה: ביום מן הימים תגיע „הרעידה הגדולה”. השאלה, אומרים המדענים, מעולם לא הייתה אם הקרקע תיקרע שוב לאורך שבר סן אנדריאס, אלא מתי. כעת מוסיף מחקר חדש ממד מדאיג במיוחד לאיום המוכר: רמות המתח הטקטוני בחלקים מרכזיים של מערכות השברים בדרום קליפורניה הגיעו לשיא שלא נראה במודל המדעי המכסה את אלף השנים האחרונות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
צוות חוקרים בין־לאומי בנה מודל ממוחשב המתאר את הצטברות המתח לאורך שברי סן אנדריאס וסן חסינטו במשך כאלף שנה. המודל התבסס על עדויות גאולוגיות, תיארוך פחמן, טבעות עצים, תיעוד היסטורי של קרעים בקרקע ומדידות של תנועת הלוחות הטקטוניים. התוצאה הייתה מטרידה: בכמה מקטעים הגיע המתח לרמות הגבוהות ביותר שנמצאו לאורך כל התקופה שנבדקה.
„מה שמצאנו הוא שהמתחים גבוהים באופן טבעי, ובחלק מהמקומות הם למעשה הגבוהים ביותר שראינו במשך כל אלף השנים הללו”, אמרה ד"ר ליליאן בורקהרד, גאופיזיקאית מאוניברסיטת ברן שבשווייץ והחוקרת הראשית במחקר.
צוות חוקרים בין־לאומי בנה מודל ממוחשב המתאר את הצטברות המתח לאורך שברי סן אנדריאס וסן חסינטו במשך כאלף שנה. המודל התבסס על עדויות גאולוגיות, תיארוך פחמן, טבעות עצים, תיעוד היסטורי של קרעים בקרקע ומדידות של תנועת הלוחות הטקטוניים. התוצאה הייתה מטרידה: בכמה מקטעים הגיע המתח לרמות הגבוהות ביותר שנמצאו לאורך כל התקופה שנבדקה.
הממצאים מתמקדים באזור מעבר קייחון שבמחוז סן ברנרדינו, כ־80 קילומטרים מצפון־מזרח למרכז לוס אנג'לס. בנקודה רגישה זו מתקרבות זו לזו מערכות השברים סן אנדריאס וסן חסינטו. החוקרים מכנים את האזור „שער רעידות אדמה”, מפני שתנאי המתח בו עשויים לקבוע אם קרע עתידי ייעצר בשבר אחד או ימשיך ויתפשט בין שתי מערכות השברים.
בעבר התרחשו באזור שני סוגי התרחישים. רעידת פורט טיחון הגדולה של 1857, שעוצמתה מוערכת ב־7.9, נעצרה באזור מעבר קייחון ולא המשיכה אל שבר סן חסינטו. לעומתה, רעידת רייטווד של 1812 חצתה את האזור והתפשטה בין מערכות השברים. החשש כיום נובע מכך שהמתחים בשני השברים עולים במקביל ומתקרבים לרמות שבעבר קדמו לקרעים משותפים וארוכים במיוחד.
בורקהרד הדגישה כי המחקר אינו חוזה מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה. המדענים עדיין אינם מסוגלים לקבוע אם הקרע יתרחש בעוד עשרות שנים, מחר בבוקר או בתוך דקות. עם זאת, לדבריה, המערכת נמצאת כעת במצב של מתח קריטי, והתרחיש של קרע גדול החוצה יותר ממערכת שברים אחת חייב להילקח ברצינות.
שבר סן אנדריאס הוא הארוך והמפורסם בשברי קליפורניה, ולכן הוא מסוגל לחולל כמה מרעידות האדמה החזקות ביותר במדינה. אף שהוא אינו עובר ישירות מתחת למרכז לוס אנג'לס, רעידה גדולה לאורכו עלולה לטלטל בעת ובעונה אחת את מחוזות לוס אנג'לס, אורנג', ריברסייד, סן ברנרדינו, ונטורה ואימפריאל. בניגוד לרעידת נורת'רידג' של 1994, שפגעה בעיקר באזור מצומצם יחסית, רעידה בסן אנדריאס עלולה ליצור אסון אזורי שבו כמעט כל שירותי החירום בדרום קליפורניה יידרשו להתמודד עם נזקים כבדים בשטחיהם שלהם.
תרחיש שפותח בשנת 2008 בידי המכון הגאולוגי של ארצות הברית ומאות מדענים, מהנדסים ומומחי חירום בחן רעידה בעוצמה 7.8 בחלקו הדרומי של שבר סן אנדריאס. על פי ההדמיה, הקרע יתקדם לאורך מאות קילומטרים ויגרום לכשתי דקות של רעידות עזות. התרחיש העריך כי אסון כזה עלול לגבות את חייהם של כ־1,800 בני אדם, לפצוע עשרות אלפים ולגרום לנזקים כלכליים עצומים.
„אנחנו יודעים כיצד זה עשוי להתרחש, ואנחנו יודעים כיצד תיראה הרעידה”, אמרה ד"ר לוסי ג'ונס, סייסמולוגית מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה שסייעה בפיתוח התרחיש. „כאשר אנחנו מריצים את המודלים האלה, זהו המדע הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים לחבר יחד”.
ג'ונס השוותה את הסכנה בקליפורניה לרעידות האדמה החזקות שפקדו את ונצואלה ביוני. לדבריה, גם שם מדובר במערכת של שברי חילוף, שבה גושי קרקע נעים אופקית זה לצד זה. הקרע החל ממערב לקראקס והתקדם לכיוון הבירה, תנועה שמיקדה את האנרגיה באזורים צפופי אוכלוסין. החשש הוא שקרע שיתחיל בחלקו הדרומי של סן אנדריאס ויתקדם צפונה עלול להזרים את האנרגיה היישר לעבר אגן לוס אנג'לס.
הקרקע שמתחת למטרופולין לוס אנג'לס עלולה להחריף את הטלטלה. האגן בנוי משכבות עמוקות של חול, חצץ ומשקעים רכים, המסוגלים ללכוד ולהגביר את הגלים הסייסמיים. גם אם מוקד הרעידה יהיה במרחק ניכר ממרכז העיר, תנודות הקרקע עלולות להדהד בתוך האגן ולהאריך את משך הרעידות החזקות.
אולם הסכנה אינה מסתכמת בבניינים מתמוטטים. מעבר קייחון הוא אחד ממסדרונות התשתית החשובים ביותר במערב ארצות הברית. עוברים בו כבישים בין־מדינתיים, מסילות רכבת, קווי חשמל, צינורות דלק ומערכות תקשורת. גם אמות מים מרכזיות חוצות את שבר סן אנדריאס פעמים רבות ומובילות מים למיליוני תושבים בדרום קליפורניה.
„אמות המים חוצות בפועל את שבר סן אנדריאס”, הזהירה בורקהרד. „אם יתרחש שם משהו, ייתכן שלא יהיו לכם מים במשך תקופה מסוימת”.
קרע בצינורות ובתעלות המים עלול להותיר שכונות וערים שלמות ללא אספקה סדירה, דווקא בשעה שבה צוותי הכיבוי יידרשו להתמודד עם שריפות רבות. כבישים וגשרים שניזוקו עלולים לעכב תיקונים והובלת ציוד, בעוד הפסקות חשמל וקריסת רשתות התקשורת יקשו על תושבים ליצור קשר עם בני משפחותיהם ועם שירותי החירום.
קליפורניה השקיעה במשך עשרות שנים בחיזוק מבנים, בהקשחת תקני הבנייה ובהחלפת תשתיות פגיעות. למרות זאת, ג'ונס מזהירה כי הציבור נוטה להתרכז במספר ההרוגים ולהמעיט בעוצמתו של האסון הכלכלי שעלול להגיע לאחר הרעידה.
„אנחנו ממעיטים בהערכת השיבוש החברתי והכלכלי”, אמרה. „אנחנו ממוקדים כל כך בפחד שלנו למות, עד שאנחנו שוכחים לפחד מפשיטת רגל”.
רעידת ענק עלולה לסגור עסקים במשך שבועות או חודשים, להשבית עובדים, לקטוע שרשראות אספקה ולהותיר בעלי בתים עם נזקים שאינם מכוסים במלואם בביטוח. משפחות עלולות להידרש לשלם בעת ובעונה אחת משכנתה, שכר דירה זמני ותיקונים יקרים, בעוד הכנסותיהן נפגעות. גם עסקים שלא ייהרסו פיזית עלולים לקרוס בגלל הפסקות חשמל, מחסור במים, חסימת כבישים והיעלמות זמנית של לקוחות.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית בדרום קליפורניה מדובר באיום מוחשי במיוחד. ישראלים רבים מחזיקים באזור בתים, נכסים ועסקים ופועלים בענפי הבנייה, הנדל"ן, המסחר והשירותים. רעידה אזורית גדולה עלולה לפגוע לא רק במבנים עצמם, אלא גם ביכולת לעבוד, להגיע ללקוחות, לקבל תשלומים ולהמשיך להפעיל עסק בתקופת חירום ממושכת.
למרות הממצאים המדאיגים, החוקרים אינם טוענים שרעידת אדמה גדולה עומדת להתרחש מיד. מודלים מסוג זה כוללים מגבלות ואי־ודאות, והם אינם יכולים לזהות יום, שנה או אפילו עשור שבו יתרחש הקרע הבא. „זה יכול להימשך עוד מאה שנה”, אמרה ג'ונס. „זה יכול להיות מחר. זה יכול להיות בדקה הבאה”.
דווקא חוסר היכולת לחזות את המועד הופך את ההיערכות המוקדמת לחשובה. המומחים ממליצים לחזק מבנים ישנים, לקבע ארונות ומכשירים כבדים, לשמור מלאי מים ומזון, להכין תרופות וציוד חירום ולגבש מראש תוכנית משפחתית למקרה שרשתות הטלפון והאינטרנט יקרסו.
כאשר מתחילה רעידה, ההנחיה היא לרדת מיד אל הקרקע, לתפוס מחסה מתחת לשולחן יציב ולהיאחז בו עד שהטלטלה נפסקת. אין לרוץ החוצה בזמן הרעידה ואין לעמוד בפתח הדלת, אלא אם זהו המקום הבטוח היחיד בסביבה.
„אם תנצלו את השניות הספורות האלה כדי להיכנס מתחת לשולחן חזק, לפחות יהיה אפשר לחלץ אתכם לאחר מכן”, אמרה ג'ונס. „לכן אנחנו אומרים: לרדת, להתכסות ולהיאחז. זה באמת הדבר הבטוח ביותר לעשות”.
המחקר החדש אינו מוכיח ש„הרעידה הגדולה” קרובה יותר מכפי שהייתה אתמול, אך הוא חושף עד כמה מערכת השברים בדרום קליפורניה טעונה כיום. מתחת לכבישים, לבתים ולעסקים של מיליוני בני אדם ממשיך להצטבר מתח שאינו יכול להישאר שם לנצח. איש אינו יודע מתי הוא ישתחרר — אך כאשר זה יקרה, דרום קליפורניה כולה עלולה להרגיש את המכה.
