יום הדין של איפא"ק: שני פריימריז דמוקרטיים שיכריעו את יחס המפלגה לישראל

דטרויט — במבט ראשון, הפריימריז הדמוקרטיים שנערכים היום במישיגן ובמיזורי נראים כמו עוד שני מרוצים מקומיים. בפועל, מדובר בשתי ההתמודדויות הפוליטיות החשובות ביותר השנה עבור תומכי ישראל בארצות הברית. התוצאות שיתקבלו הלילה לא יקבעו רק מי יזכה במושב בסנאט או בבית הנבחרים, אלא גם האם התמיכה בישראל עדיין מהווה נכס פוליטי במפלגה הדמוקרטית – או שמא הפכה לנטל.

בשנים האחרונות הפכה ישראל לאחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה הדמוקרטית. אם בעבר התקיימה הסכמה רחבה יחסית על חשיבות הברית בין וושינגטון לירושלים, הרי שמאז מלחמת 7 באוקטובר התרחב הקרע בין המחנה המתון לבין האגף הפרוגרסיבי, שחלק ממנהיגיו מאשימים את ישראל בפשעי מלחמה וקוראים לצמצם או אף להפסיק את הסיוע הביטחוני האמריקאי.

זו הסיבה ששני המרוצים של היום מושכים תשומת לב לאומית. הם נתפסים כמבחן כוח ראשון מאז הבחירות לנשיאות – לא רק בין מועמדים, אלא בין שתי תפיסות עולם.

חבר הקונגרס האמריקאי ווסלי בל (משמאל) וקורי בוש, שניהם מתמודדים על יצוג המפלגה הדמוקרטית במחוז הקונגרס הראשון של מיזורי בבחירות האמצע ב-2026.

המרוץ המרכזי מתקיים במישיגן, שם יתמודדו הדמוקרטים על הזכות לרשת את הסנאטור הפורש גארי פיטרס. חברת הקונגרס היילי סטיבנס מייצגת את הזרם המתון במפלגה ונחשבת לאחת התומכות הבולטות בישראל. מולה ניצב עבדול אל־סייד, מהמועמדים המזוהים ביותר עם המחנה הפרוגרסיבי, שהתנגד באופן עקבי לסיוע הביטחוני לישראל והפך את המאבק באיפא"ק לאחד ממסרי הבחירות המרכזיים שלו.

מישיגן אינה עוד מדינה. היא אחת ממדינות המפתח בכל מערכת בחירות לנשיאות, ובה חיים יותר מ־130 אלף יהודים לצד אחת הקהילות הערביות והמוסלמיות הגדולות בארצות הברית. מאז פרוץ המלחמה הפכה המדינה למוקד של עימותים פוליטיים סביב ישראל, והקמפיין הנוכחי נתפס כהמשך ישיר למאבק הזה.

אם אל־סייד ינצח, רבים בוושינגטון יראו בכך הוכחה שמועמד יכול לנצח גם לאחר שהציב ביקורת חריפה על ישראל במרכז הקמפיין שלו. אם סטיבנס תנצח, יהיה זה מסר הפוך – שהתמיכה בישראל עדיין מעניקה יתרון משמעותי גם בתוך המפלגה הדמוקרטית.

במיזורי מתנהל קרב שונה, אך לא פחות משמעותי. חברת הקונגרס לשעבר קורי בוש מנסה לחזור לקונגרס לאחר שהפסידה לפני שנתיים לווסלי בל. בוש הייתה מהמבקרות החריפות ביותר של ישראל בקונגרס, ואילו בל מזוהה עם המחנה הפרו־ישראלי.

אם אל־סייד ינצח, רבים בוושינגטון יראו בכך הוכחה שמועמד יכול לנצח גם לאחר שהציב ביקורת חריפה על ישראל במרכז הקמפיין שלו. אם סטיבנס תנצח, יהיה זה מסר הפוך – שהתמיכה בישראל עדיין מעניקה יתרון משמעותי גם בתוך המפלגה הדמוקרטית.

ההתמודדות הזו נתפסת גם כקרב אישי בין בוש לבין איפא"ק. בבחירות הקודמות השקיע הסופר־פא"ק הפרו־ישראלי "יונייטד דמוקרטי פרוג'קט" מיליוני דולרים כדי להביס אותה, וגם הפעם הוא השקיע סכומים ניכרים כדי למנוע את חזרתה לוושינגטון.

למעשה, שני המרוצים יחד הם מבחן לכוחו של איפא"ק – הארגון הפרו־ישראלי המשפיע ביותר בארצות הברית. בשנים האחרונות הפך הארגון למטרה מרכזית של האגף הפרוגרסיבי, הטוען כי הוא מתערב בפריימריז באמצעות הזרמת עשרות מיליוני דולרים. מנגד, באיפא"ק טוענים כי הם מגנים על מועמדים התומכים בברית האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל.

עבור הקהילה היהודית, מדובר גם במאבק פנימי. חלק גדול מהממסד היהודי תומך במועמדים הפרו־ישראליים ורואה בהתעצמות המחנה האנטי־ישראלי איום על מעמדה של ישראל בוושינגטון. מנגד, ישנם יהודים ליברלים וארגונים פרוגרסיביים הסבורים שאפשר להיות תומך זכויות אדם וגם למתוח ביקורת חריפה על ממשלת ישראל.

זו אחת הסיבות לכך שהפריימריז הללו זוכים לסיקור כה נרחב. הם אינם עוסקים רק בזהות המנצחים, אלא בשאלה מי יכתיב את הקו של המפלגה הדמוקרטית בשנים הקרובות.

עבור ישראלים ויהודים החיים בארצות הברית, המשמעות מוחשית מאוד. החלטות הקונגרס משפיעות על היקף הסיוע הביטחוני לישראל, על המאבק באנטישמיות בקמפוסים, על החקיקה נגד חרמות ועל אופי היחסים בין שתי המדינות.

לכן, למרות שמדובר בשני מרוצים מקומיים בלבד, תוצאותיהם עשויות להשפיע הרבה מעבר לגבולות מישיגן ומיזורי. ניצחון של המועמדים הפרוגרסיביים יחזק את הטענה שהביקורת על ישראל הפכה לעמדה פוליטית משתלמת בתוך המפלגה הדמוקרטית. ניצחון של המחנה הפרו־ישראלי, לעומת זאת, יאותת שאיפא"ק עדיין יודע לנצח גם בקרבות הקשים ביותר – ושמעמדה של ישראל במפלגה עדיין רחוק מלהתערער.