מלחמת הנפט: טראמפ מאשים את ענקיות האנרגיה בגזל הנהגים
בזמן שמחירי הדלק בארצות הברית זינקו בכ־37% מאז פרוץ המלחמה עם איראן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יוצא למתקפה חריגה נגד אקסון ושברון וטוען שהן גורפות רווחי עתק על חשבון הציבור. הדוחות הכספיים חושפים זינוק חד ברווחי שתי החברות, אך הן דוחות את הביקורת וטוענות כי מדובר בתוצאה של ניהול מוצלח ותנאי שוק יוצאי דופן.
האזינו לכתבה זו
מלחמת הנפט: טראמפ מאשים את ענקיות האנרגיה בגזל הנהגים
08.04.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח השבוע במתקפה חריגה נגד שתי ענקיות האנרגיה האמריקניות, אקסון ושברון, והאשים אותן בניצול המלחמה עם איראן כדי להגדיל את רווחיהן על חשבון הנהגים. "הן מרוויחות יותר מדי כסף", אמר טראמפ לכתבים בחדר הסגלגל, וקרא להוריד באופן מיידי את מחירי הדלק בתחנות ברחבי המדינה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הנשיא לא הסתפק בביקורת כללית. לדבריו, חברות הנפט ניצלו את הזינוק במחירי הנפט כדי לגלגל על הציבור עליות מחירים חריגות, אף שלטענתו הרווחים שהן צוברות חורגים מכל פרופורציה. "יותר מדי כסף. אני אומר את זה בקול רם וברור", הדגיש.
לדברי טראמפ, חברות הנפט ניצלו את הזינוק במחירי הנפט כדי לגלגל על הציבור עליות מחירים חריגות, אף שלטענתו הרווחים שהן צוברות חורגים מכל פרופורציה. "יותר מדי כסף. אני אומר את זה בקול רם וברור", הדגיש.
המתקפה מגיעה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של שתי החברות, שהציגו רווחי שיא. אקסון דיווחה על רווח רבעוני של 14.5 מיליארד דולר בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני – יותר מפי שניים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שברון רשמה רווח של 12 מיליארד דולר, זינוק של כמעט 400% בתוך שנה.
מאחורי הזינוק עומדת הטלטלה שעברה על שוק האנרגיה מאז פרוץ המלחמה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן. סגירת מצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית, הובילה למחסור חריף והקפיצה את מחירי הנפט לרמות שלא נראו שנים. ההשלכות הורגשו במהירות גם בתחנות הדלק ברחבי ארצות הברית.
לפי נתוני איגוד הרכב האמריקני, מחיר גלון בנזין ממוצע עומד כיום על 4.08 דולר – עלייה של כמעט 37% מאז תחילת המלחמה. עבור מיליוני נהגים, ובהם גם ישראלים רבים החיים בארצות הברית, המשמעות היא הוצאה חודשית גבוהה משמעותית, שפוגעת במיוחד במשפחות, בבעלי עסקים קטנים, בקבלנים ובכל מי שתלוי ברכב לצורכי עבודתו.
גם שוק הנפט עצמו עבר חודשים של תנודתיות קיצונית. מחיר חבית מסוג ברנט זינק ביותר מ־60% לעומת התקופה שלפני המלחמה והגיע בשיאו לכ־119 דולר לחבית. לאחר דיווחים על פתיחה מחודשת של מצר הורמוז ירדו המחירים בחדות, אולם כל התפתחות צבאית או מדינית החזירה את התנודתיות לשווקים.
באקסון ובשברון נמנעו מלהגיב ישירות לדברי טראמפ, אך ראשי החברות הדגישו כי הרווחים הגבוהים אינם נובעים רק מהמלחמה. מנכ"ל אקסון, דארן וודס, אמר כי החברה נהנתה אמנם מ"שוק תומך", אך ייחס את התוצאות גם ליעילות תפעולית, לניהול נכון ולהפניית אספקת האנרגיה לאזורים שבהם הביקוש היה הגבוה ביותר.
גם מנכ"ל שברון, מייק וירת', טען כי הרווחים הם תוצאה של "השקעה ממושמעת וביצוע חזק", והוסיף שהחברה המשיכה לספק אנרגיה אמינה גם בתקופה של אי־ודאות גאופוליטית חריפה.
בינתיים השווקים ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות במזרח התיכון. לאחר ששר האוצר סקוט בסנט רמז כי מתנהל מגע להסכם שיאפשר את פתיחת מצר הורמוז, ירדו מחירי הנפט לכ־79 דולר לחבית. עם זאת, המשך העימות הצבאי בין ארצות הברית לאיראן מותיר את המשקיעים ואת הנהגים בחוסר ודאות.
העימות הפומבי בין טראמפ לענקיות הנפט ממחיש את אחת הסוגיות הרגישות ביותר בתקופות מלחמה: בעוד הציבור מתמודד עם יוקר מחיה מתגבר, חברות האנרגיה מציגות רווחים חסרי תקדים. השאלה אם מדובר בניצול המשבר או פשוט בתוצאה בלתי נמנעת של כוחות השוק נותרה פתוחה, אך מבחינת הבית הלבן המסר ברור – אם האזרחים נדרשים לשלם את מחיר המלחמה, גם תאגידי הענק צריכים לשאת בחלק מהנטל.
