פלורידה במלחמה: הבינה המלאכותית יוצאת לצוד את המפלצות

דרום פלורידה כבר מזמן אינה נלחמת רק בהוריקנים. בשנים האחרונות השתלטו על הביצות והיערות פיתונים ענקיים, לטאות אימתניות, דגים פולשים ומינים זרים נוספים, שחיסלו אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים מקומיים והפכו את אחד האזורים העשירים ביותר בטבע בארצות הברית לשדה קרב אקולוגי. עכשיו, כשהמלכודות והציידים כבר לא מצליחים לעצור את הפלישה, המדענים שולפים נשק חדש: בינה מלאכותית שמאתרת את הטורפים לפני שהם מספיקים להיעלם בביצות.

הנזק שגרמו המינים הפולשים כבר מזמן חצה את גבולות הדאגה הסביבתית. פיתונים בורמזיים, שהגיעו לפלורידה דרך סחר בחיות מחמד, חיסלו בין 87% ל־99% מאוכלוסיות היונקים בחלקים נרחבים של האוורגליידס. שועלים, ארנבים, דביבונים ואופוסומים נעלמו כמעט לחלוטין מאזורים שלמים, בעוד שאיגואנות ירוקות חופרות מחילות שפוגעות בסוללות, בכבישים ובקירות ים וגורמות לנזק של מיליוני דולרים מדי שנה.

כעת מופנה הזרקור אל אויב חדש – לטאת הטגו הדרום־אמריקנית. מדובר בטורף שיכול להגיע לאורך של מטר וחצי, לרוץ במהירות מפתיעה, לחדור לחצרות בתים ולטרוף ביצים של ציפורים, אליגטורים וצבי יבשה. במקרים מסוימים היא אף מתעמתת עם חיות מחמד ומבהילה תושבים.

בשנים האחרונות השתלטו על הביצות והיערות פיתונים ענקיים, לטאות אימתניות, דגים פולשים ומינים זרים נוספים, שחיסלו אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים מקומיים והפכו את אחד האזורים העשירים ביותר בטבע בארצות הברית לשדה קרב אקולוגי. עכשיו, כשהמלכודות והציידים כבר לא מצליחים לעצור את הפלישה, המדענים שולפים נשק חדש: בינה מלאכותית שמאתרת את הטורפים לפני שהם מספיקים להיעלם בביצות.

כדי להתמודד עם האיום הזה פיתחו חוקרי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית מערכת פשוטה אך מתוחכמת. מצלמות שטח בעלות של כ־300 דולר מחוברות לבינה מלאכותית, שמזהה את הלטאה בתוך שניות ושולחת התרעה ישירות לחוקרים. במקום לבזבז ימים או שבועות בסריקת אלפי תמונות, הם יודעים כמעט בזמן אמת היכן הופיע הטורף ויכולים להציב מלכודות בדיוק באותו אזור.

לדברי ד"ר אמנדה קיסל, אקולוגית החוקרת מינים פולשים במכון, המערכת כבר מוכיחה את עצמה. בניסוי שנערך סמוך לכניסה לפארק הלאומי אוורגליידס הוצבו 15 מצלמות בלבד, אך הן תיעדו יותר מ־300 הופעות של לטאות טגו בתוך זמן קצר. מבחינת החוקרים, זו עדות לכך שהבעיה גדולה בהרבה מכפי שסברו.

עד לא מזמן העבודה הייתה איטית ומתישה. אחת לשבוע נאלצו החוקרים לצאת לשטח, לאסוף כרטיסי זיכרון מהמצלמות, להוריד אלפי תמונות ולעבור עליהן אחת־אחת בתקווה למצוא את בעל החיים המבוקש. לעיתים חלפו שבועות ארוכים עד שהתקבלה תמונה מלאה של תנועת בעלי החיים. כיום הבינה המלאכותית מבצעת את אותה עבודה בתוך דקות.

במקביל מובילים חוקרי אוניברסיטת פלורידה פיתוח נוסף: מלכודות חכמות המבוססות על בינה מלאכותית. המצלמה המותקנת במלכודת יודעת להבדיל בין לטאת טגו לבין בעלי חיים אחרים. רק כאשר הטורף נכנס פנימה נסגרת המלכודת באופן אוטומטי. אם נכנסת חיה שאינה היעד, מתקבלת התראה בטלפון של החוקר והוא יכול לשחרר אותה מבלי לפגוע בה.

התוצאות מרשימות במיוחד. בניסויים שנערכו עד כה הצליחו המלכודות החדשות להפחית את עלויות העבודה ב־87% ולהקטין את מספר הלכידות של בעלי חיים שאינם המטרה ב־94%. המשמעות היא פחות פגיעה בבעלי חיים מקומיים ויותר יעילות במאבק נגד הפולשים.

גם כך הדרך עדיין ארוכה. לעיתים המערכת מתבלבלת בין לטאות לבין צבי קופסה, משום שלשני המינים דפוסי צבע דומים. באוניברסיטת פלורידה כבר עובדים על דור חדש של מערכות חכמות שיהיו מדויקות יותר ועמידות יותר בפני תנאי השטח הקשים של הביצות.

הבינה המלאכותית אינה מסייעת רק בלכידת בעלי החיים. חוקרים נעזרים בה גם כדי לחזות איזה מין פולש עלול להיות האיום הבא. אחת הדוגמאות היא צלופח הביצה האסייתי – דג פולש שמדענים רבים חוששים ממנו אפילו יותר מהפיתונים. בניגוד לטורפים הגדולים, הוא פוגע דווקא בבסיס שרשרת המזון ועלול לערער את כל המערכת האקולוגית של הביצות.

מערכת נוספת מנתחת שנים של נתוני שטח כדי לענות על שאלה אחת שמעסיקה את ציידי הפיתונים: איפה מסתתר הפיתון הבא? האלגוריתם משקלל טמפרטורה, לחות, מפלסי מים, עונות השנה, סוג הצמחייה ומאות אלפי נתונים שנאספו לאורך השנים, ומסמן לצוותים את המקומות שבהם הסיכוי הגבוה ביותר למצוא את הזוחלים הענקיים באותו לילה.

החוקרים מקווים שבתוך שנים ספורות יעמדו הכלים הללו לרשות כל סוכנויות הטבע והסביבה בארצות הברית. מבחינתם, זו כבר אינה רק שאלה של שמירה על בעלי חיים נדירים, אלא מאבק על עתיד אחת ממערכות הטבע החשובות בעולם.

פלורידה עדיין רחוקה מלנצח במלחמה הזו. הפיתונים ממשיכים להתרבות, הלטאות ממשיכות להתפשט, ומינים פולשים חדשים מופיעים כמעט מדי שנה. אבל לראשונה זה שנים, למדענים יש תחושה שהטכנולוגיה מתחילה להחזיר להם את היתרון – ושאולי, בעזרת הבינה המלאכותית, אפשר יהיה לעצור את הפלישה לפני שיהיה מאוחר מדי.