לוס אנג'לס: אריות ההרים עצרו פרויקט בן 400 דירות בוודלנד הילס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במרכז העימות נמצאת תוכנית של חברת ארימוס קפיטל מניופורט ביץ', בעלת מועדון הכפר בוודלנד הילס, להקים 398 יחידות דיור על חלק מהשטח. התוכנית כוללת שילוב של בתים פרטיים, דירות להשכרה ויחידות במחיר מפוקח. מבחינת היזם, מדובר בדיוק בסוג הפרויקט שקליפורניה מנסה לעודד בתקופה שבה מחירי הבתים ושכר הדירה דוחקים משפחות רבות הרחק מהאזורים שבהם הן עובדות וחיות.

אלא שהפרויקט נתקל כעת במחסום שכמעט איש לא היה יכול להמציא כתסריט: אריות ההרים של הרי סנטה מוניקה.

הרגישות גדולה במיוחד בגלל מיקומו של השטח. וודלנד הילס יושבת בקצה הדרומי של עמק סן פרננדו, בסמוך לשטחים הפתוחים של הרי סנטה מוניקה. זהו אזור שבו שכונות יוקרה, כבישים מהירים ושטחים טבעיים מתקיימים כמעט זה בתוך זה. בעשורים האחרונים הפכו מסדרונות המעבר של אריות ההרים לצרים ומסוכנים יותר, וההתנגשות בין בעלי החיים לבין כבישים ופיתוח עירוני הפכה לסמל של המחיר הסביבתי שגובה התרחבות לוס אנג'לס.

מחלקת התכנון של לוס אנג'לס קבעה כי שטח מועדון הכפר משמש בית גידול לחיות בר, ובכלל זה לאוכלוסיית אריות ההרים המצויה תחת הגנה. ההחלטה אינה מבטלת את הפרויקט ואינה אוסרת בנייה במקום, אך היא עשויה לשלול מהיזם את המסלול המזורז שבו ביקש להשתמש. במקום אישור מנהלי קצר יחסית, הפרויקט עלול להידרש לעבור מסלול תכנוני ארוך ומעמיק יותר, שבו ניתן יהיה לבחון השפעות סביבתיות, סכנות שריפה, תנועה, התנגדויות שכנים והשלכות על חיות הבר.

זהו הבדל דרמטי. ארימוס ביקשה להסתמך על חוק מדינתי שנועד להאיץ בניית מגורים על קרקע מסחרית ולהקטין את יכולתן של רשויות מקומיות לעכב פרויקטים באמצעות הליכי תכנון ממושכים. חבר מועצת העיר בוב בלומנפילד, המייצג את האזור, הזהיר כבר חודשים כי במקרה של מגרש הגולף בוודלנד הילס, החוק עלול לאפשר הקמת שכונה צפופה באזור המסווג כבעל סכנת שריפות גבוהה מאוד — בלי אותה רמת ביקורת ציבורית וסביבתית שהייתה נדרשת בעבר.

הטיעון הסביבתי קיבל כוח לאחר שתושבים וגורמי שימור אספו במשך שנים תצלומים ועדויות לנוכחות חיות בר בשטח. רשות ההרים והנופש האזורית הזמינה גם בדיקה ביולוגית, שהועברה למחלקת התכנון ביוני. לפי בלומנפילד, החומר כלל ראיות לכך שאריות הרים ומיני עטלפים משתמשים בשטח. מבחינתו, ההחלטה של העיר היא הוכחה לכך שמגרש הגולף אינו רק מדשאה מטופחת בתוך שכונת מגורים, אלא חלק ממערכת אקולוגית שנותרה בין הרי סנטה מוניקה לעמק הבנוי.

היזם דוחה את הטענה בתוקף. אהרון גרין, נציג ארימוס קפיטל, אמר כי הקביעה שהמגרש הפעיל, המוקף בשכונות מגורים, הוא בית גידול מוגן לאריות הרים מבוססת לדבריו על הנחה שגויה. מומחים מטעם החברה, טען, הגיעו למסקנה הפוכה. הוא אף לעג לרעיון ש"אריות הרים המשחקים גולף" יהיו הסיבה לחסימת דיור בעיר הסובלת ממחסור חמור בבתים.

אבל מאחורי ההומור מסתתר איום רציני מאוד. החברה כבר הודיעה כי היא מתכוונת לתבוע את העיר. לטענתה, אם בית המשפט יקבע שהעיר מנעה שלא כדין את המסלול המזורז, לוס אנג'לס עלולה להידרש לאשר את הבנייה ואף לשלם מיליוני דולרים. בכך הופך ויכוח מקומי על מגרש גולף למבחן משפטי שעשויות להיות לו השלכות גם על פרויקטים אחרים ברחבי קליפורניה.

הרגישות גדולה במיוחד בגלל מיקומו של השטח. וודלנד הילס יושבת בקצה הדרומי של עמק סן פרננדו, בסמוך לשטחים הפתוחים של הרי סנטה מוניקה. זהו אזור שבו שכונות יוקרה, כבישים מהירים ושטחים טבעיים מתקיימים כמעט זה בתוך זה. בעשורים האחרונים הפכו מסדרונות המעבר של אריות ההרים לצרים ומסוכנים יותר, וההתנגשות בין בעלי החיים לבין כבישים ופיתוח עירוני הפכה לסמל של המחיר הסביבתי שגובה התרחבות לוס אנג'לס.

גם ההיסטוריה של המקום מעניקה לקרב ממד רגשי. מגרש הגולף הוקם באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת על ידי היזם ויקטור ז'ירו, שחילק חברות במועדון לרוכשי מגרשים באזור. בשנת 1945 הוא הפך למועדון פרטי, וכבר בשנות השמונים עלו חששות כי יימכר ליזם ויהפוך לשכונת מגורים. כמעט ארבעים שנה לאחר מכן, החשש הישן חזר — אלא שהפעם חוקי הדיור של קליפורניה מעניקים ליזמים כלים חזקים בהרבה.

וזה בדיוק מה שהופך את הפרשה לחשובה מעבר לגבולות וודלנד הילס. קליפורניה דורשת מעריה לבנות יותר, ובצדק: משבר הדיור אמיתי, המחירים עצומים והמחסור בדירות פוגע במעמד הביניים. אבל ככל שהמדינה מקצרת את הליכי האישור, מתחדדת השאלה מה קורה כאשר הצורך בדירות מתנגש בשטח רגיש מבחינה סביבתית, באזור מועד לשריפות ובקהילה שכבר בנויה בצפיפות.

בינתיים, האריות ניצחו בסיבוב הראשון בלבד. 398 הדירות לא נמחקו מהמפה, והמגרש אינו מובטח כשמורת טבע. עכשיו עובר הקרב אל המערכת התכנונית — וככל הנראה גם אל בית המשפט. שם יצטרכו להחליט האם אריה הרים החוצה מדשאה בוודלנד הילס הוא אורח מזדמן, או הוכחה לכך שאפילו בתוך לוס אנג'לס נותרו מקומות שבהם לטבע עדיין יש זכות קדימה.