
פרטון כתבה כ־3,000 שירים, מכרה יותר מ־100 מיליון תקליטים והשאירה אחריה שורה בלתי נגמרת כמעט של להיטים, מ"ג'ולין" ו"אני תמיד אוהב אותך" ועד "תשע עד חמש". היא זכתה ב־11 פרסי גראמי, נכנסה להיכלי התהילה של כותבי השירים ושל הרוקנרול והצליחה במשך עשרות שנים לעשות דבר שכמעט בלתי אפשרי באמריקה המקוטבת: להיות אהובה על קהלים שונים מאוד זה מזה.
אבל לצד המוזיקה, לאחר מותה צף מחדש סיפור הרבה פחות מוכר — סיפור שמוביל מטנסי, דרך פילנתרופ יהודי במסצ'וסטס, ועד לגני ילדים וכיתות לימוד בישראל.

דולי פרטון מצולמת לצד ויני סנדלר גרינספון, נשיאת קרן הרולד גרינספון, כשהשתיים מחזיקות את ספר הילדים "יוסף ומעיל הפסים שלו" — ספר של פי־ג'יי לייבררי המבוסס על הסיפור המקראי.
ב־1995 הקימה פרטון את "ספריית הדמיון", מיזם שנועד לשלוח ספרים בחינם לילדים קטנים ישירות לבתיהם. הרעיון נולד מסיפורו של אביה, לי פרטון, שלא למד לקרוא ולכתוב. פרטון סיפרה לאורך השנים כי ראתה כיצד חוסר היכולת לקרוא הגביל אדם שהיה בעיניה חכם ומוכשר, והחליטה להיאבק בכך בדרך הפשוטה ביותר: לוודא שלילדים יהיו ספרים בבית עוד לפני שהם מגיעים לבית הספר. מאז חילק המיזם יותר מ־300 מיליון ספרים ברחבי העולם.
כעשור לאחר הקמת המיזם שמע הפילנתרופ היהודי הרולד גרינספון ריאיון ברדיו שבו סיפרה פרטון על "ספריית הדמיון". הרעיון תפס אותו מיד. תחילה הוא הצטרף כמממן של התוכנית באזור מערב מסצ'וסטס, שם התגורר, אבל מהר מאוד הבין שאפשר לקחת את אותו מודל ולעשות בו משהו אחר לגמרי: להכניס לבתים ספרים שיחברו ילדים יהודים לסיפורים, למסורת ולזהות שלהם.
ב־2005 נולדה כך פי־ג'יי לייבררי. בתחילת דרכה נשלחו ספרים לכ־200 ילדים בלבד במערב מסצ'וסטס. מאז הפכה התוכנית למפעל בינלאומי ענק, עם מאות אלפי משפחות בעשרות מדינות. גרינספון עצמו מעולם לא הסתיר מאין הגיע הניצוץ. כאשר פרטון והוא נפגשו ב־2023, הוא הודה לה על ההשראה, והיא אמרה כי היא רואה בכך כבוד גדול ש"ספריית הדמיון" שלה הולידה יוזמות דומות.
ומכאן מגיע החיבור הישראלי. בשנת 2009 הביאה קרן גרינספון את הרעיון לישראל בשיתוף משרד החינוך והקימה את "ספריית פיג'מה". המיזם, שמבוסס על אותו עיקרון בסיסי — להכניס ספרים לידי ילדים ומשם אל תוך הבית — מעניק ספרים בעברית לילדים בגנים ובבתי הספר. מאז חולקו באמצעותו עשרות מיליוני ספרים, והוא הפך לחלק מוכר מחייהן של מאות אלפי משפחות בישראל.
כיום מגיעה "ספריית פיג'מה" ליותר מ־350 אלף ילדים בישראל, ובמקביל מפעילה קרן גרינספון את "מכתבת אל־פאנוס", תוכנית מקבילה בערבית המגיעה לכ־170 אלף ילדים ערבים בישראל. יחד מחלקות התוכניות מיליוני ספרים מדי שנה. כך נוצר מסלול שקשה היה לדמיין כשהזמרת מטנסי התחילה לשלוח ספרים לילדים במחוז שבו גדלה: דולי פרטון העניקה השראה לגרינספון, גרינספון הקים את פי־ג'יי לייבררי, והמודל הגיע בסופו של דבר לכיתות ולבתים ברחבי ישראל.
החיבור לעולם היהודי לא הסתיים שם. באמצע שנות ה־70 החל פרטון לעבוד עם מנהל האמנים היהודי סנדי גאלין, שהפך לאחד האנשים המשמעותיים בקריירה שלה וסייע לה לפרוץ מעבר לעולם הקאנטרי אל מרכז תרבות הפופ האמריקאית. אחד מרגעי המפנה הגיע ב־1977 עם "הנה אתה שוב", שיר שנכתב בידי בארי מאן וסינתיה וייל והפך ללהיט הפופ הגדול הראשון שלה. השיר הגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי וזיכה אותה בגראמי הראשון שלה.
פרטון עצמה תיארה במשך השנים את הקשר שלה עם גאלין כחברות יוצאת דופן בין שני אנשים שבאו מעולמות שונים לחלוטין — היא, בת למשפחה נוצרית ענייה מדרום ארצות הברית; הוא, מנהל יהודי מניו יורק. דווקא ההבדלים, לדבריה, לא מנעו מהם להפוך לשותפים קרובים במשך שנים.
אלא שהסיפור של פרטון היה תמיד גדול יותר ממוזיקה, דת או השתייכות לקהילה מסוימת. היא גדלה כאחת מ־12 ילדים בבקתת עץ קטנה בהרי הסמוקי, והעוני של ילדותה נשאר מקור מרכזי ביצירתה ובפילנתרופיה שלה. היא תרמה מיליוני דולרים לנפגעי אסונות, לבתי חולים ולמחקר רפואי, וב־2020 תרמה מיליון דולר למחקר שסייע בפיתוח החיסון של מודרנה נגד נגיף הקורונה. מעל לכל, היא המשיכה לראות באוריינות ילדים את אחד המפעלים החשובים של חייה.
בימים שלאחר מותה זכרו אותה ברחבי העולם בעיקר בזכות הקול, הפאה הבלונדינית, ההומור והלהיטים שהפכו לחלק מהתרבות האמריקאית. אבל עבור משפחות רבות בישראל, המורשת של דולי פרטון נמצאת במקום הרבה פחות צפוי: על מדף הספרים בחדר הילדים.
ילד ישראלי שפותח היום ספר של "ספריית פיג'מה" אולי לעולם לא ישמע את "ג'ולין" ולא ידע מי הייתה הזמרת מטנסי. אבל השרשרת שהחלה אצלה לפני יותר משלושה עשורים עדיין מגיעה אליו.
וזו אולי אחת הירושות היפות ביותר שהשאירה אחריה דולי פרטון: לא רק מיליוני תקליטים שנמכרו — אלא מיליוני ילדים שלמדו לפתוח ספר.