כשההימלאיה קרסה: יותר מ־1,900 נעדרים באסון הענק בנפאל ובטיבט

שלושה ימים לאחר שמפולת אדירה של קרח וסלעים קרעה את ההימלאיה ושלחה קיר של מים, בוץ והריסות אל העמקים שמתחת, ממדי האסון בנפאל ובטיבט ממשיכים להיחשף — והם קשים בהרבה מההערכות הראשונות. לפי הנתונים המעודכנים ביותר, יותר מ־500 בני אדם נהרגו ולמעלה מ־1,900 עדיין נעדרים בשני צדי הגבול. בנפאל לבדה מסרה הרשות לניהול אסונות כי 977 בני אדם עדיין לא אותרו, בעוד שבמחוז גירונג שבטיבט דיווחו הרשויות הסיניות על 558 נעדרים נוספים.

מספר ההרוגים ממשיך להשתנות ככל שכוחות החילוץ מצליחים להגיע לאזורים שנותקו לחלוטין. משטרת נפאל דיווחה ביום שישי על 553 הרוגים במדינה, בעוד שבטיבט אושרו לפחות חמישה מקרי מוות. אלפים נוספים חולצו במסוקים, וחלק מהפצועים הועברו לבתי חולים בקטמנדו ובמחוזות שנפגעו.

האסון החל ביום רביעי, כאשר קריסה עצומה של קרח וסלעים בהרי ההימלאיה שחררה מפולת שהסתערה אל מערכת הנהרות שמתחת. בתוך זמן קצר הפכו הנהרות לזרם קטלני של סלעים, בוץ, קרח והריסות. בכפרים לאורך התוואי נקרעו בתים ממקומם, גשרים התמוטטו, כבישים נעלמו ותחנות כוח נמחצו. תיעודים מהאזור מראים מבנים שלמים נבלעים בתוך שניות.

העוצמה הייתה כמעט בלתי נתפסת. באזורים מסוימים עלה מפלס הנהר בכמה מטרים בתוך דקות, ותושבים כמעט שלא קיבלו זמן להימלט. אחד הניצולים סיפר לסוכנות רויטרס כי איבד את כל בני משפחתו. לדבריו, "כולם הלכו. אין לי אף אחד שמחכה לי".

אחד ההיבטים הקשים ביותר של האסון הוא מספר הזרים שנקלעו לאזור. המסלול שנפגע מחבר בין קטמנדו ללהסה ועובר באזור פופולרי בקרב מטיילים ועולי רגל להר קאילאש ולאגם מנסרובר. לפי הנתונים המעודכנים, מאות מהנעדרים הם אזרחים זרים מעשרות מדינות.

גם לאחר שהגל הראשון חלף, הסכנה לא הסתיימה. המפולת יצרה אגם חדש מאחורי סכר טבעי של קרח, סלע והריסות, וביום שישי הגיע נפח המים בו ליותר מ־2.5 מיליון מטרים מעוקבים. כאשר המים החלו לגלוש אל הנהרות שמתחת, הופעלה התרעת חירום וכוחות ההצלה בשני צדי הגבול נסוגו לזמן קצר מחשש לגל שיטפון נוסף. לאחר כמה שעות נקבע כי הסיכון בשליטה יחסית והחיפושים חודשו.

אחד ההיבטים הקשים ביותר של האסון הוא מספר הזרים שנקלעו לאזור. המסלול שנפגע מחבר בין קטמנדו ללהסה ועובר באזור פופולרי בקרב מטיילים ועולי רגל להר קאילאש ולאגם מנסרובר. לפי הנתונים המעודכנים, מאות מהנעדרים הם אזרחים זרים מעשרות מדינות.

הודו דיווחה כי 320 מאזרחיה עדיין אינם ניתנים לאיתור, ארצות הברית הודיעה כי כ־90 אמריקאים מוגדרים נעדרים, אוקראינה דיווחה על 55, אוסטרליה על 39 ובריטניה על 33. ברשימות מופיעים גם אזרחים מקנדה, מלזיה, קוריאה הדרומית, גרמניה, רוסיה, יפן ומדינות רבות נוספות.

גם ישראל מופיעה ברשימה. לפי הנתונים שפורסמו על ידי סוכנות הידיעות איי־פי, ישראלי אחד נמנה עם הזרים שעדיין לא אותרו. בשלב זה לא פורסמו פרטים נוספים על זהותו או על נסיבות היעלמותו.

עבור ישראלים רבים מדובר באזור מוכר במיוחד. נפאל היא כבר עשרות שנים אחד היעדים המזוהים ביותר עם הטיול הגדול אחרי הצבא, וקטמנדו משמשת נקודת מוצא לטרקים ולמסעות ברחבי ההימלאיה. העובדה שהאסון פגע דווקא בציר המשמש מטיילים ועולי רגל הפכה את האירוע במהירות מסיפור מקומי לדרמה בינלאומית.

כוחות החילוץ עובדים בתנאים כמעט בלתי אפשריים. דרכים וגשרים נהרסו, חלק מהעמקים נגישים רק במסוק, ויש אזורים שבהם אפילו צוותים סיניים עדיין לא הצליחו להגיע למוקדי הפגיעה הקשים ביותר. יותר מ־90 אלף בני אדם הושפעו מהאסון, לפי הצלב האדום.

למרות הצעות סיוע מארצות הברית, דרום קוריאה, בריטניה, יפן ומדינות נוספות, ממשלת נפאל הודיעה לפי שעה כי אינה זקוקה לצוותי חילוץ זרים וכי כוחותיה מסוגלים לבצע את פעולות האיתור. צוות תגובה מהירה מדרום קוריאה כבר הגיע לקטמנדו, אך טרם קיבל אישור לצאת לשטח.

ברקע מתחדשת גם השאלה עד כמה התחממות ההימלאיה הופכת אסונות כאלה לשכיחים יותר. חוקרים שבחנו צילומי לוויין מצאו כי קריסת סלע מסיבית מתחת לקרחון הייתה ככל הנראה אחד הגורמים המרכזיים לאסון. מדענים מדגישים כי עדיין מוקדם לקשור אירוע מסוים ישירות לשינויי האקלים, אך התחממות, הפשרת קרח־עד וערעור יציבות המדרונות מגדילים את הסיכון לקריסות הרריות מסוג זה.

האסון הנוכחי כבר נחשב לאחד מאירועי הטבע הקטלניים ביותר שפקדו את האזור בשנים האחרונות. ובזמן שמסוקים ממשיכים לטוס מעל עמקים מכוסים בבוץ, משפחות מעשרות מדינות עדיין מחכות לטלפון אחד — כזה שיגיד שהאדם שהן מחפשות נמצא בחיים.

כרגע, יותר מ־1,900 טלפונים כאלה עדיין לא הגיעו.