האינפלציה מסרבת להיכנע: הפד מאיים להכאיב שוב לאמריקאים
מדד המחירים המועדף על הבנק הפדרלי נותר ביולי על 3.7 אחוזים – כמעט כפול מיעד ה־2 אחוזים – בעוד אינפלציית הליבה נשארה גבוהה גם היא. יו"ר הפד קווין וורש כבר מאותת כי העלאת ריבית נוספת נמצאת על השולחן, ובינתיים משכנתאות, אשראי והלוואות ממשיכים ללחוץ על משקי הבית
האזינו לכתבה זו
האינפלציה מסרבת להיכנע: הפד מאיים להכאיב שוב לאמריקאים
08.30.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
וושינגטון — אחרי חודשים שבהם אמריקאים קיוו שהגל הגדול של ההתייקרויות נמצא סוף־סוף מאחוריהם, מגיעה שוב אותה בשורה מתסכלת: האינפלציה פשוט מסרבת לרדת לרמה שהבנק הפדרלי מוכן לחיות איתה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הנתון האחרון שפרסם משרד המסחר האמריקאי מצביע על כך שמדד הוצאות הצריכה האישית, פי־סי־אי – המדד שהפד מעדיף לבחון כשהוא מחליט מה לעשות עם הריבית – עלה ביולי ב־3.7 אחוזים לעומת השנה הקודמת. בחישוב חודשי נרשמה עלייה של 0.2 אחוזים. גם אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מזון ואנרגיה ונחשבת למדד טוב יותר ללחצי המחירים המתמשכים, נותרה גבוהה: 3.3 אחוזים בשנה.
המספרים האלה אולי רחוקים מהשיאים שנרשמו בשנים הקשות של משבר האינפלציה, אבל מבחינת הפד הבעיה ברורה: היעד הרשמי הוא 2 אחוזים, והכלכלה האמריקאית תקועה כבר זמן ממושך מעליו. גרוע מכך, הנתונים האחרונים אינם מצביעים על ירידה מהירה מספיק שתאפשר לבנק המרכזי להכריז שהקרב הסתיים.
וזה בדיוק מה שמטריד עכשיו את השווקים.
התחושה הכלכלית בציבור אינה משתפרת באותו קצב שבו משתפרים חלק מהמדדים הרשמיים. מצד אחד, שוק העבודה עדיין אינו מציג התמוטטות: מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה נותר נמוך יחסית. מצד שני, אמון הצרכנים ירד לשפל של שבעה חודשים, הצריכה הריאלית כמעט לא גדלה ביולי, ומחירי שירותים רבים ממשיכים לעלות.
יו"ר הבנק הפדרלי, קווין וורש, השתמש בנאומו בכנס השנתי בג'קסון הול כדי להבהיר שהפד אינו מוכן להסתפק באינפלציה של יותר מ־3 אחוזים. הוא לא התחייב להעלאת ריבית בספטמבר, אבל דבריו נתפסו בוול סטריט כאיתות ברור לכך שהאפשרות נמצאת על השולחן. בעקבות הנאום עלתה ההסתברות שמייחסים המשקיעים להעלאת ריבית בפגישה הקרובה של הפד, ותשואות האג"ח האמריקאיות זינקו.
עבור משקי הבית, זה הרבה יותר מסיפור של כלכלנים וסוחרי אג"ח. כל עוד הריבית נשארת גבוהה – או עולה שוב – מחיר הכסף נשאר יקר. משכנתאות, הלוואות לרכב, יתרות בכרטיסי אשראי והלוואות לעסקים קטנים מושפעות כולן מסביבה של ריבית גבוהה. לפי איי־פי, הריבית הממוצעת על משכנתה קבועה ל־30 שנה כבר עומדת סביב 6.66 אחוזים, רמה שממשיכה להקשות על משפחות המבקשות לרכוש בית.
זו גם אחת הסיבות לכך שהתחושה הכלכלית בציבור אינה משתפרת באותו קצב שבו משתפרים חלק מהמדדים הרשמיים. מצד אחד, שוק העבודה עדיין אינו מציג התמוטטות: מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה נותר נמוך יחסית. מצד שני, אמון הצרכנים ירד לשפל של שבעה חודשים, הצריכה הריאלית כמעט לא גדלה ביולי, ומחירי שירותים רבים ממשיכים לעלות.
במילים אחרות, האמריקאי הממוצע אולי כבר לא רואה את קצב ההתייקרויות המטורף של 2022, אבל הוא עדיין חי עם המחירים הגבוהים שנצברו מאז – ועכשיו מתמודד גם עם האפשרות שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.
לפי נתוני לשכת הניתוח הכלכלי, ההוצאה הריאלית של הצרכנים כמעט לא השתנתה ביולי. ההכנסה הפנויה הריאלית דווקא עלתה ב־0.4 אחוזים, אבל השילוב בין יוקר מחיה, אשראי יקר וחוסר ודאות גורם למשקי בית רבים להיזהר יותר עם הכסף.
הבעיה של הפד מורכבת עוד יותר משום שהכלכלה אינה נראית חלשה מספיק כדי להצדיק הורדת ריבית מהירה. לפי איי־פי, התוצר האמריקאי צמח בקצב שנתי של 1.5 אחוזים ברבעון השני – לא נתון מרשים במיוחד, אך גם לא מיתון. במקביל, שוק העבודה עדיין מחזיק מעמד. במצב כזה, הבנק המרכזי נאלץ לבחור בין שני סיכונים: להשאיר את הריבית נמוכה מדי ולאפשר לאינפלציה להתבסס מחדש, או להעלות אותה ולפגוע בצריכה, בדיור ובהשקעות.
וורש אותת שהוא מודאג יותר מהסיכון הראשון.
המסר שלו בג'קסון הול היה שהפד זקוק ליותר ביטחון שהאינפלציה אכן בדרך חזרה ל־2 אחוזים. הוא אף רמז שהמצב הפיננסי במשק אינו מגביל מספיק את הביקושים, אמירה שהשווקים פירשו כפתיחת דלת להידוק נוסף של המדיניות.
גם מחירי האנרגיה מוסיפים חוסר ודאות. המתיחות במזרח התיכון כבר השפיעה בחודשים האחרונים על מחירי הדלק והנפט, והמשך עימותים או הפרעות באספקה עלולים להזין מחדש את האינפלציה בדיוק בזמן שבו הפד מנסה לדכא אותה. במקביל, מלחמות הסחר והמכסים של ממשל טראמפ ממשיכות ליצור לחץ על מחירי מוצרים מיובאים.
המשמעות הפוליטית ברורה. אינפלציה היא אחד הנושאים הרגישים ביותר עבור כל ממשל אמריקאי משום שהציבור מרגיש אותה ישירות בקופה בסופרמרקט, בחשבון החשמל, בתשלום המשכנתה ובמחיר המכונית. גם אם המדדים הרשמיים מראים האטה יחסית, הציבור אינו משווה את המחיר של היום למחיר של החודש שעבר – אלא למה ששילם לפני שלוש או ארבע שנים.
וזו בדיוק המלכודת של הכלכלה האמריקאית כרגע. האינפלציה אינה משתוללת, אבל היא גם אינה יורדת מספיק. הצמיחה קיימת, אך אינה חזקה. שוק העבודה עדיין יציב, אבל הצרכנים נעשים זהירים יותר. ובתוך התמונה הזאת, הפד מאותת שהוא מוכן להקריב עוד קצת צמיחה כדי למנוע מהאינפלציה להפוך שוב לבעיה קבועה.
עבור בעלי בתים, רוכשי דירות ומשפחות עם חובות, השאלה הגדולה כעת היא מה יקרה בפגישת הפד בספטמבר. אם הריבית תעלה, המסר יהיה חד: הבנק המרכזי מאמין שהאינפלציה מסוכנת יותר כרגע מהאטה כלכלית. אם היא תישאר ללא שינוי, עדיין אין בכך הבטחה להקלה מהירה.
כך או כך, מי שחיכה שהכסף יחזור להיות זול – כנראה יצטרך לחכות עוד.
והמספר שצריך לזכור הוא 3.7 אחוזים: כל עוד האינפלציה נשארת שם, רחוק מיעד ה־2 אחוזים, גם הפד רחוק מלהכריז ניצחון.
