אמריקה תחת מתקפת נוכלים: 16 מיליארד דולר נעלמו בשנה
הונאות רומנטיות, התחזויות, השקעות קריפטו ובינה מלאכותית הפכו לתעשיית ענק: חקירה של סוכנות איי־פי ותוכנית ״פרונטליין״ חושפת כי כמעט כל אמריקאי נתקל בניסיון הונאה, וההפסדים המדווחים מתקרבים ל־16 מיליארד דולר בשנה. אבל עבור רבים הסיוט רק מתחיל אחרי שהכסף נעלם — כשהבנקים מסירים אחריות, רשויות האכיפה מתקשות לעזור, ונפגעים מסוימים מגלים שהם אפילו חייבים מס על הכסף שנגנב מהם.
האזינו לכתבה זו
אמריקה תחת מתקפת נוכלים: 16 מיליארד דולר נעלמו בשנה
09.04.2026 09:00
סוכנויות הידיעות
ניו יורק — אחרי 43 שנות נישואין איבד סיימון את אשתו. האבל היה כבד, הבית היה שקט, והוא חיפש ברשת מעט חברה. שם הופיעה ״אמילי״. היא הייתה קשובה, התעניינה בו והעניקה לאלמן הבודד בדיוק את התחושה שהיה זקוק לה. אלא שאמילי לא הייתה מי שטענה שהיא.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בתוך חודשים נעלמו 800 אלף דולר מחסכונות הפנסיה שלו. כשהבין שנפל קורבן להונאה, התברר שהנזק גדול אפילו יותר: הוא נותר עם חוב של 185 אלף דולר מכספים שלווה ועם חשבון מס של עשרות אלפי דולרים בעקבות משיכות שביצע מחשבונותיו כדי להעביר כסף לנוכלים. הוא פנה למשטרה ולאף־בי־איי, אך הכסף לא חזר. ואז, כאילו לא די בכך, הגיע נוכל נוסף שהבטיח לחבר אותו לשירות החשאי תמורת תשלום נוסף.
סיפורו של סיימון הוא רק אחד מתוך מיליונים. חקירה רחבת היקף של סוכנות הידיעות איי־פי ותוכנית התחקירים ״פרונטליין״ מתארת מגפת הונאות שהפכה לאחת ממכונות גניבת הכסף הגדולות באמריקה. ההפסדים המדווחים הגיעו לכ־15.9 מיליארד דולר בשנה — זינוק של כ־25% לעומת השנה הקודמת. אלא שגם המספר העצום הזה עשוי לייצג רק חלק מהנזק האמיתי, משום שקורבנות רבים אינם מדווחים כלל, לעיתים מתוך בושה ולעיתים משום שאיבדו תקווה שהכסף יוחזר.
הערכות רחבות יותר של נציבות הסחר הפדרלית מצביעות על כך שהיקף ההפסדים האמיתי מהונאות עשוי להגיע לעשרות ואף למאות מיליארדי דולרים בשנה. מאז 2020 זינקו ההפסדים המדווחים במאות אחוזים, וההונאות הפכו ממטרד של שיחות טלפון מפוקפקות לתעשייה בינלאומית משוכללת שפועלת סביב השעון.
כמעט איש אינו חסין. בסקר של איי־פי ומרכז נורק למחקר דעת קהל אמרו 98% מהאמריקאים כי נתקלו במה שנראה להם כניסיון הונאה, וכשלושה מכל עשרה דיווחו שכבר איבדו כסף או מידע אישי. בין הקורבנות שראיינו העיתונאים היו בני 32 עד 90: רופאים, אנשי טכנולוגיה, אקדמאים, גמלאים ואנשים שנאבקו ממילא לסגור את החודש. הונאה, התברר שוב, אינה מבחן אינטליגנציה.
כמעט איש אינו חסין. בסקר של איי־פי ומרכז נורק למחקר דעת קהל אמרו 98% מהאמריקאים כי נתקלו במה שנראה להם כניסיון הונאה, וכשלושה מכל עשרה דיווחו שכבר איבדו כסף או מידע אישי. בין הקורבנות שראיינו העיתונאים היו בני 32 עד 90: רופאים, אנשי טכנולוגיה, אקדמאים, גמלאים ואנשים שנאבקו ממילא לסגור את החודש. הונאה, התברר שוב, אינה מבחן אינטליגנציה.
עבור רבים מהם, אובדן הכסף היה רק המכה הראשונה. לאחר מכן הגיעו הבושה, האשמה העצמית, תגובות קשות מצד בני משפחה, בנקים שסירבו להשיב כספים ורשויות אכיפה שלא הצליחו לאתר את הנוכלים. חלק מהמרואיינים תיארו מצוקה נפשית קשה לאחר שאיבדו את חסכונות חייהם ואת תחושת הביטחון שלהם בבת אחת.
״מה שקורה אחרי ההונאה עשוי להיות גרוע יותר מההונאה עצמה״, אמרה ארין וסט, תובעת לשעבר שהקימה ארגון המסייע לנפגעי הונאות. לדבריה, קורבנות מגלים לעיתים שהם נאלצים להילחם כמעט לבדם דווקא ברגע שבו הם זקוקים יותר מכול לעזרה.
אחת ההפתעות הקשות ביותר מחכה להם לעיתים אצל רשויות המס. בעבר ניתן היה, בתנאים מסוימים, לנכות הפסדים שנגרמו מגניבה מההכנסה החייבת במס. שינויי חקיקה הגבילו מאוד את האפשרות הזאת עבור קורבנות רבים. התוצאה האבסורדית היא שאדם יכול למשוך כסף מחשבון פנסיה, להעביר אותו לנוכל ולאבד אותו — ואז לגלות שהוא עדיין חייב מס משום שמבחינת מערכת המס הכסף נמשך כהכנסה.
סוזן ביווינס, אחות בדימוס, נפלה בהונאה שבמהלכה משכה יותר מ־200 אלף דולר. כשהכול נגמר חיכתה לה מכה נוספת: חשבון מס של כ־80 אלף דולר. היא מכרה את ביתה, עברה לדירת חדר והחלה לפרוע את חובה תוך שהיא משלימה הכנסה מתפירת שמיכות. חברי קונגרס מנסים כעת לקדם חקיקה שתאפשר לנפגעי הונאות לקבל מחדש הקלות מס במקרים כאלה.
״בעצם, ממשלת ארצות הברית פוגעת בהם מחדש״, אמרה קתי סטוקס מארגון איי־איי־אר־פי, הפועל למען אמריקאים מבוגרים.
גם מול הבנקים מגלים הנפגעים שהמערכת אינה בהכרח לצדם. דברה פוקס מקולורדו איבדה 58 אלף דולר בהונאה רומנטית. לדבריה, לאחר שהתברר מה קרה הודיע לה נציג הבנק כי האחריות לעסקאות שאישרה בעצמה מוטלת עליה. זו אחת מנקודות התורפה המרכזיות בחוק האמריקאי: אם נוכל פורץ לחשבון ומעביר כסף ללא אישור, קיימות הגנות משמעותיות יותר. אבל אם הוא משכנע את הקורבן לבצע בעצמו את ההעברה, האפשרות לקבל את הכסף בחזרה מצטמצמת מאוד.
שתי טכנולוגיות הפכו את התעשייה הזאת למסוכנת במיוחד: בינה מלאכותית ומטבעות קריפטוגרפיים. כלי בינה מלאכותית מאפשרים כיום ליצור הודעות משכנעות יותר, תמונות מזויפות, קולות וחיקויים ולהפעיל מספר עצום של קורבנות פוטנציאליים בו־זמנית. הקריפטו, מנגד, מאפשר להעביר סכומים במהירות אל מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית ומקשה מאוד על השבת הכסף לאחר שנשלח.
אליס לין, בת 83 מאלhambra שבקליפורניה, איבדה חלק ניכר מ־720 אלף הדולרים שחסכה עם בעלה המנוח. במקרה שלה היא החליטה לא לוותר ותבעה את ג׳יי.פי מורגן צ׳ייס בטענה שהבנק לא הגן עליה כלקוחה מבוגרת ולא עצר העברות חריגות. התיק הסתיים בפשרה שסכומה לא פורסם. מבין עשרות הקורבנות שנכללו בתחקיר, היא הייתה בין הבודדים שהצליחו לקבל בחזרה לפחות חלק מהכסף.
במדינות אחרות כבר החלו להעביר חלק גדול יותר מהאחריות למוסדות הפיננסיים. בבריטניה נכנסו לתוקף כללים המחייבים במקרים רבים החזר כספים ללקוחות שנפלו להונאות של העברות בנקאיות. באירופה, באוסטרליה ובסינגפור מקודמות מערכות שמטילות אחריות גם על בנקים, חברות תקשורת ופלטפורמות דיגיטליות כאשר הן אינן פועלות מספיק כדי לבלום הונאות. בסינגפור, נציגי בנקים אף עובדים לצד המשטרה במסגרת מרכז לאומי למאבק בהונאות.
בארצות הברית הלחץ גובר, אך המערכת עדיין נאבקת בקצב שבו התעשייה מתפתחת. הקונגרס דן בשורה של הצעות חוק, משרד המשפטים הקים כוח משימה המתמקד במרכזי הונאה שפועלים מדרום־מזרח אסיה, והאף־בי־איי מפעיל תוכניות שמטרתן לאתר קורבנות עוד לפני שהם מאבדים את כל כספם. אחד המבצעים הללו הצליח, לפי הרשויות, להזהיר אלפי אנשים בשנתיים. אלא שמול אלפי תלונות סייבר שמגיעות מדי יום, מדובר במאבק עצום.
ולין, שנאבקה בבנק לאחר שאיבדה את כספה, שמרה הודעה אחת שקיבלה מהנוכל זמן רב לאחר שכבר הפסיקה לענות לו. היו בה ארבע מילים מצמררות: ״את עדיין בחיים?״
כאשר קראה אותה שוב, היא רעדה. ואז הפחד התחלף בכעס. ״אמרתי לעצמי: אני בחיים״, סיפרה. ״ואני עומדת להילחם בחזרה״.
