פלורידה: נאו נאצי מול יהודי בקרב קיקבוקסינג - צלב קרס והצדעות במועל יד באורלנדו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסערה שהתפתחה בעקבות האירוע כבר חרגה הרבה מעבר לעולם הספורט. פוליטיקאים משתי המפלגות גינו את המראות, ראש עיריית אורלנדו באדי דייר פרסם גינוי, המרכז לזכר השואה בפלורידה התערב — וכעת חברת בית הנבחרים של המדינה אנה אסקמני דורשת ללכת צעד משמעותי יותר: לשלול את הרישיון של הגוף שאירגן את האירוע ולמנוע ממנו לקיים אירועים נוספים בפלורידה.

האירוע, שנקרא "דואל ארנה 1", התקיים ב־29 באוגוסט. לפי רישומי ועדת האתלטיקה של פלורידה, היזם הרשום של האירוע היה ראיין טול בע״מ, שפעל תחת השם דואל ארנה. האירוע כלל שורה של קרבות בענפי לחימה שונים.

אבל קרב אחד בלט מהרגע שבו הוכרז: פול מילר נגד בן אזולאי.

אחרי הקרב פורסם מחשבון של נציג דואל תיאור שהציג את ההתמודדות במפורש כקרב בין "אנטי־יהודי" לבין יהודי, תוך חגיגת ניצחונו של הראשון. אותו חשבון הסביר בהמשך כי גופי שידור גדולים אולי לא היו מאפשרים חלק מהמסרים שהוצגו באירוע, אך דואל ארנה מאמינה בזכות המשתתפים לומר ולעשות כרצונם.

מילר, המוכר ברשת בכינוי "ג׳יפסי קרוסיידר", אינו עוד משפיען שהסתבך פעם בהתבטאות קיצונית. הוא תואר בידי הליגה נגד השמצה כעליונות לבנה ובעל היסטוריה של תוכן גזעני ואנטישמי. הוא גם עבריין מורשע: ב־2021 נגזרו עליו 41 חודשי מאסר פדרליים לאחר שהודה בעבירות נשק, לרבות החזקת נשק ותחמושת בהיותו עבריין מורשע והחזקת רובה קצר־קנה בלתי רשום.

מולו הוצב בן אזולאי, מתחרה יהודי שהציג את הקרב במפורש כמאבק שבו הוא מייצג את ישראל ואת העם היהודי. אזולאי אף נכנס לזירה כשהוא יושב על מעין כס שעליו נפרש דגל ישראל.

כבר עצם השידוך הזה מעורר כעת שאלות. המארגנים ידעו היטב מי מילר, והזהות והעמדות שלו לא היו מידע נסתר. ובכל זאת נבנה אירוע שבו אדם המזוהה עם עליונות לבנה ואנטישמיות הוצב מול יריב יהודי שהציג את עצמו כנציג ישראל והעם היהודי.

ואז הגיע הקרב עצמו.

מילר ניצח בהחלטת שופטים חצויה. אבל האירוע הספורטיבי הפך במהירות למשהו אחר. תיעודים מהאולם הראו אדם בקהל מניף דגל נאצי גדול. בסרטונים נוספים נראו אנשים מצדיעים במועל יד. אנשי האבטחה התערבו לבסוף, הורידו את הדגל והוציאו את האיש מהאולם.

אלא שהסצנות ביציע היו רק חלק מהבעיה.

לצפייה: https://www.instagram.com/reels/DcwlbmSyiEX/

לאחר הקרב נראה מילר עצמו מבצע מהזירה מחוות שנראו כהצדעות נאציות. לאחר שהוכרז כמנצח הוא קיבל את המיקרופון ופתח במתקפה מילולית על אזולאי, שבמהלכה השתמש כלפיו בכינוי אנטישמי מפורש שהתייחס ליהדותו.

גם אנשי הפינה שלו עוררו סערה. בתצלומים ובדיווחים מהאירוע נראה אחד מהם בחולצה שעליה מסר בוטה נגד ישראל, ובסרטונים נוספים נראו מחוות נאציות מצד הסביבה של מילר.

אבל אולי הפרט המטריד ביותר הגיע דווקא מחשבון המזוהה עם אנשי ההפקה.

אחרי הקרב פורסם מחשבון של נציג דואל תיאור שהציג את ההתמודדות במפורש כקרב בין "אנטי־יהודי" לבין יהודי, תוך חגיגת ניצחונו של הראשון. אותו חשבון הסביר בהמשך כי גופי שידור גדולים אולי לא היו מאפשרים חלק מהמסרים שהוצגו באירוע, אך דואל ארנה מאמינה בזכות המשתתפים לומר ולעשות כרצונם.

כלומר, הטענה שהאירוע פשוט יצא משליטה בגלל אדם אחד ביציע נעשית קשה יותר להגנה. דגל צלב הקרס אמנם הוסר בידי אנשי האבטחה, אבל ההתנהלות סביב הקרב עצמו והדרך שבה לפחות גורמים המזוהים עם ההפקה הציגו אותו מעלות שאלות לגבי מה שהמארגנים חשבו שהם מוכרים לקהל מלכתחילה.

גם אחד מאנשי השידור של האירוע יצא ממנו מזועזע. פרשן הקרבות וייד פלמונס פרסם לאחר מכן סרטון מחדר המלון שלו וכינה את האירוע הגרוע ביותר שהיה חלק ממנו בקריירה שלו. הוא הודיע שלא יעבוד שוב עם ההפקה והסתייג מהתכנים ומהמסרים שהופיעו במהלך הערב.

התגובות הציבוריות לא איחרו להגיע.

הסנאטור הרפובליקני מפלורידה ריק סקוט הגדיר את המראות מטרידים והצהיר שלאנטישמיות אין מקום בפלורידה. המרכז לזכר השואה בפלורידה הגדיר את הדגל וההצדעות הנאציות "מטרידים מאוד ובלתי מתקבלים על הדעת" וקרא למארגנים לקחת אחריות.

אסקמני, דמוקרטית מאורלנדו המתמודדת גם על ראשות העיר, החליטה שהגינויים אינם מספיקים. במכתב לוועדת האתלטיקה של פלורידה היא מבקשת לשלול את הרישיון של היזם הרשום של האירוע, להשעות או לשלול רישיונות של גורמים הקשורים אליו ולסרב בעתיד להעניק היתר לדואל ארנה, לבעליה או לגוף ממשיך שיוקם במקומה.

מבחינת אסקמני, מדובר לא רק בשאלת חופש הביטוי אלא בשאלה האם מדינת פלורידה צריכה להעניק רישיון מקצועי לגוף שבאירוע שלו התרחשו מראות כאלה.

גם קיה סנטר ועיריית אורלנדו נאלצו להסביר את עצמם.

האולם אינו עסק פרטי רגיל. הוא נמצא בבעלות העיר ומנוהל באמצעות מחלקת אורלנדו ונוס. דובר העירייה מסר כי העיר אינה תומכת במסרים שהוצגו באירוע וכי הדגל הוסר ברגע שאנשי הצוות הבחינו בו. ראש העיר דייר גינה גם הוא את סמלי השנאה.

אבל התשובה של העירייה לשאלה מדוע האירוע בכלל התקיים במקום הייתה מורכבת יותר. מכיוון שמדובר באולם ציבורי, הסבירה העירייה, היא כפופה לתיקון הראשון לחוקה ואינה רשאית להחליט למי להשכיר את האולם על סמך השקפותיו הפוליטיות או תוכן המסר שלו, כל עוד האירוע עומד בדרישות החוק.

העירייה הדגישה שהמגבלה המשפטית הזאת אינה מפחיתה מהגינוי שלה למה שהתרחש.

אבל נותרה שאלה אחרת, מעשית הרבה יותר: איך דגל נאצי גדול בכלל נכנס לקיה סנטר?

מדיניות האולם מגבילה מאוד הכנסת תיקים ומפרטת רשימה של פריטים אסורים. היא אוסרת, בין היתר, שלטים הכוללים תמונות או מסרים פוגעניים, אמירות פוליטיות וחומרים המזלזלים בתרבות אחרת. למרות זאת, דגל צלב הקרס הגיע לתוך היציע ונפרש לעיני הקהל. העירייה לא סיפקה ל"אורלנדו ויקלי" הסבר כיצד עבר את מערך האבטחה.

והאירוע ממשיך להסתבך גם מעבר לאנטישמיות. בדיקה של בוקסינג אינסיידר העלתה שאלות לגבי קרב נוסף שהתקיים במהלך הערב אך אינו מופיע בגיליון התוצאות הרשמי שפרסמה ועדת האתלטיקה של פלורידה. האתר גם העלה שאלות בנוגע לזהות השופט ולפיקוח על חלק מהאירוע.

כך הופכת פרשת אורלנדו מסיפור על אדם עם דגל נאצי ביציע לסיפור גדול הרבה יותר על מי שאירגן את האירוע, מי אישר אותו ומי פיקח עליו.

ועדת האתלטיקה של פלורידה היא הגוף המפקח על אירועי אגרוף, קיקבוקסינג ואמנויות לחימה משולבות מקצועיות במדינה. ברשימה הרשמית שלה מופיע האירוע באורלנדו תחת רישיונו של ראיין טול בע״מ, הפועל בשם דואל ארנה.

כעת מופעל עליה לחץ להסביר כיצד אושר האירוע ומה היא מתכוונת לעשות בעקבותיו.

הפרשה גם פוגעת בנקודה רגישה במיוחד בפלורידה. המדינה היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית, ובשנים האחרונות הנהגתה הפוליטית — רפובליקנים ודמוקרטים כאחד — הציגה את המאבק באנטישמיות כנושא מרכזי.

לכן המראות מאורלנדו היו קשים במיוחד: לא הפגנה בשולי הרחוב ולא חשבון אנונימי ברשת, אלא דגל צלב קרס והצדעות נאציות בתוך אולם ספורט עירוני מרכזי, במהלך אירוע מקצועי שקיבל היתר מהמדינה.

והפעם, לפחות, נראה שהסערה לא תסתיים בהורדת הדגל מהיציע.

אם הדרישה החדשה תתקבל, המארגנים עלולים לאבד את האפשרות לקיים אירועי לחימה בפלורידה. במקביל, העירייה בוחנת את מדיניות האירועים והאבטחה שלה בעקבות מה שהתרחש.

הדגל הוסר בתוך דקות. אבל השאלה שהשאיר אחריו גדולה הרבה יותר: איך אירוע שבו אדם בעל היסטוריה מתועדת של עליונות לבנה הוצב מול מתחרה יהודי הפך מלכתחילה למופע שקיבל במה, רישיון ואולם עירוני בלב אורלנדו — ומי יישא עכשיו באחריות?