
העלייה בלטה במיוחד ברבעון השני של השנה. בין אפריל ליוני נוספו לרשימה 1,781 שמות, זינוק של 68.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של 2026 לבדה נרשמו 3,243 שמות - עלייה של 38.5% לעומת המחצית הראשונה של 2025. עם זאת, הרשימה אינה מציינת בהכרח מתי האדם ויתר בפועל על האזרחות או על המעמד, אלא מתי השינוי דווח למשרד האוצר.

אחת הסיבות המרכזיות לעלייה לאורך השנים היא חובת המס והדיווח שחלה על אמריקאים גם כשהם חיים מחוץ לארצות הברית. המגמה התחזקה במיוחד לאחר חקיקת FATCA ב-2010, חוק שמחייב בנקים ומוסדות פיננסיים במדינות אחרות לדווח לרשויות האמריקאיות על חשבונות ונכסים של לקוחות אמריקאים. עבור אזרחים שמנהלים חיים מלאים בחו"ל, המשמעות יכולה להיות מערכת מס מורכבת יותר והרבה יותר התעסקות מול הרשויות בארצות הברית.
לפני השינוי הזה המספרים היו נמוכים בהרבה. בין 2000 ל-2008 הופיעו ברשימות בממוצע פחות מ-500 שמות בשנה. ב-2016 המספר כבר הגיע ל-5,409, וב-2020 נקבע שיא של 6,705. מאז נרשמה ירידה מסוימת, אך המספרים נשארו גבוהים, ועורכי דין שעוסקים בוויתור על אזרחות מספרים כי הביקוש בשנים האחרונות גדול מספיק כדי ליצור לעיתים זמני המתנה ארוכים בשגרירויות ובקונסוליות.
לא כולם עושים זאת מאותה סיבה. חלק מהאמריקאים שחיים מחוץ לארה"ב מציינים את נטל המס והדיווח כגורם המרכזי, בעוד אחרים מספרים על סיבות פוליטיות ואידאולוגיות. בין היתר, היו מי שקשרו את ההחלטה לחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ולחוסר שביעות רצון מהכיוון שאליו, לדעתם, הולכת ארצות הברית.
לזינוק האחרון עשויה להיות גם סיבה פשוטה הרבה יותר: העלות. עד 2010 אפשר היה לוותר על אזרחות אמריקאית ללא תשלום, אך בהמשך הונהגה אגרה של 450 דולר, וב-2015 היא זינקה ל-2,350 דולר. באפריל האחרון משרד החוץ הוריד אותה בחזרה ל-450 דולר - קיצוץ של כ-80% שהפך את התהליך לנגיש יותר עבור מי שכבר שקלו לעשות את הצעד.
הוויתור עצמו רחוק מלהיות פעולה טכנית פשוטה. מי שרוצה לוותר על אזרחותו נדרש לעשות זאת מול נציג דיפלומטי או קונסולרי אמריקאי בחו"ל, למלא טפסים, לעבור בדיקה וראיונות ולהישבע באופן אישי על הוויתור. משרד החוץ גם מזהיר כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות משמעותיות: במקרים מסוימים אדם עלול להישאר ללא אזרחות כלל, ובנסיבות מסוימות אף להיתקל בעתיד בקשיים בכניסה לארצות הברית.