
את התגובה שלו פתח שירן בהתייחסות למלחמה עצמה. "אני מזועזע מהסכסוך בין ישראל לפלסטין. הסבל והכאב שנגרמים לשני הצדדים הם טרגדיה אנושית", כתב. "יש יותר מדי מלחמות ברחבי העולם שגורמות לכאב שאי אפשר למדוד, ואף אחת מהן לא צריכה להתקבל".
שירן המשיך והבהיר כי העובדה שבחר עד עכשיו שלא להתבטא בפומבי אינה אומרת שאין לו עמדה. "יש לי דעות אישיות על הסכסוך ההרסני הזה", כתב. "רק בגלל שאני בוחר שלא לדבר עליהן בפומבי, זה לא אומר שאין לי אותן, וזה לא אומר שלא אכפת לי. זה גם לא אומר שאני לא תומך במטרות מסוימות בדרכי האישית". הוא אף דחה במפורש את הטענה שהשתיקה שלו הופכת אותו לשותף למה שמתרחש: "אני לא שותף לדבר הזה".

אד שירן שובר שתיקה על סערת מאקלמור
לדבריו, ההחלטה להרחיק פוליטיקה מההופעות שלו היא בחירה מודעת. "יש סיבה שאני לא משתמש בבמה המקצועית שלי לפוליטיקה - הקהל שלי כולל צעירים, ולעיתים קרובות ילדים, מכל הרקעים", הסביר. "מי שמגיע להופעות שלי לא מצפה לפורום פוליטי". שירן הוסיף כי לאורך השנים ניסה להשתמש במוזיקה שלו כדי לחבר בין אנשים מתרבויות ורקעים שונים, וכי ההופעות שלו נועדו להיות מקום של "אחדות, שמחה, בריחה מהמציאות ואהבה", שבו כולם יכולים להרגיש רצויים.
מאקלמור, לעומת זאת, בחר להשתמש בבמה בדרך אחרת. שירן סיפר כי הראפר פנה אליו כבר בשנה שעברה וביקש להצטרף לסיבוב, והוא הסכים משום שהוא "מכבד אותו כאמן". לדבריו, גם במקרה הזה הוא נהג כפי שהוא נוהג עם יתר אמני החימום: "אני מאפשר להם לנגן את רשימת השירים שהם בוחרים".
אלא שאחרי ההופעות בניו ג'רזי, שבהן מאקלמור עלה לבמה כשהוא עוטה כאפייה, קרא "Free Palestine", העביר מסרים נגד ישראל וביצע את Hind’s Hall כשמאחוריו הוקרנו תמונות ומסרים מעזה, הכל השתנה. ההופעה עוררה זעם בקרב ישראלים ויהודים בקהל, ובהמשך גם תגובות מצד ארגונים יהודיים ובעלי אצטדיונים שבהם היה אמור הסיבוב להמשיך.
שירן חשף כי זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע מסרים ברורים מהתחנות הבאות בסיבוב. "אחרי ההופעות של מאקלמור בניו ג'רזי, אולמות שבהם היו אמורות להתקיים ההופעות הבאות הודיעו שהם יבטלו אותן אם הוא ימשיך כאמן חימום", כתב. לדבריו, הובהר לו כי ההתנגדות "נבעה מהאופן שבו מאקלמור העביר חלק מהמסר שלו במהלך ההופעה, ולא מכל הדברים שנאמרו".
במשך הימים הבאים ניסה שירן למצוא דרך למנוע את הפיצוץ. "דיברתי ארוכות עם האולמות במשך כל השבוע בניסיון לבנות גשר", סיפר, וציין כי אחד האנשים שאיתם שוחח היה רוברט קראפט, הבעלים של Gillette Stadium, שכבר הודיע כי לא יאפשר למאקלמור להופיע במקום. שירן הוסיף כי ניהל גם "שיחות ישירות עם המפיקים ועם פעילים משני הצדדים" בניסיון למצוא פתרון שיהיה מקובל על כולם, אך בסופו של דבר, לדבריו, "ההחלטה של האולמות ושל המפיק הייתה סופית".
על דבר אחד ביקש שירן להיות ברור במיוחד: הוא לא היה זה שהחליט להוציא את מאקלמור מהסיבוב. "ההחלטה שמאקלמור יעזוב את הסיבוב הייתה של המפיק, לא שלי", כתב. "החוזה של מאקלמור לסיבוב היה מול המפיק, לא מולי". בכך ביקש להפריד בין העמדה האישית שלו לבין ההחלטה שהתקבלה בפועל בעקבות הלחץ מצד האולמות.
שירן הסביר כי גם ביטול ההופעות כולן לא היה מבחינתו פתרון. "לעולם לא אאכזב את המעריצים שכבר עשו תוכניות, וגם לא אנטוש את צוות הסיבוב, את אמני החימום האחרים ואת המוזיקאים שסומכים עליי לעבודה ולפרנסה", כתב. מול האיום לבטל את ההופעות אם מאקלמור יישאר, שירן מבהיר כי מבחינתו האחריות הייתה גם כלפי אלפי האנשים שכבר קנו כרטיסים וכלפי מי שעובדים בסיבוב.
למרות כל מה שקרה, שירן לא יצא נגד מאקלמור עצמו. "אני מכבד את הנחישות של מאקלמור לעמוד ולצעוק את מה שהוא מאמין בו", כתב, אך מיד הדגיש כי הוא עצמו בוחר בדרך אחרת. "יש מקום לגישות שונות בדרך לאותה מטרה: שלום. אני בוחר להשתמש בפרסום ובבמה שלי כמקום של ביטחון ומקלט, לשמור על דיפלומטיה ולהשאיר את השיחות פתוחות, לא סגורות". לדבריו, "אם נתמקד רק במי שצועק הכי חזק, שום דבר לעולם לא ישתנה".
את ההצהרה סיים שירן אחרי עשרה ימים שבהם כמעט לא התייחס בפומבי לסערה. "ביליתי את השבוע הזה בניסיון לבנות גשרים ולמצוא פתרון, ולצערי לא הצלחתי", כתב. "אני יודע מי אני, גם כאדם וגם כאמן, ומי שמכיר את הלב שלי מכיר גם את הערכים שלי".