טראמפ מוכן להיפרד מנתניהו: ואנס מסמן את הגבול
סגן נשיא ארה"ב אמר כי טראמפ מוכן ללכת בדרך שונה מנתניהו כשהאינטרסים של שתי המדינות מתנגשים, והוסיף כי וושינגטון אינה יכולה להיות "כפופה" לישראל. הדברים חושפים שוב את המתח בתוך הימין האמריקאי סביב היחסים עם ירושלים - דווקא בזמן שהממשל מקדם עסקת נשק של 2.8 מיליארד דולר לישראל.
האזינו לכתבה זו
טראמפ מוכן להיפרד מנתניהו: ואנס מסמן את הגבול
09.17.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
ג'יי-די ואנס לא הסתפק הפעם באמירה כללית על עצמאותה של מדיניות החוץ האמריקאית. סגן הנשיא אמר במפורש כי דונלד טראמפ מוכן "להיפרד" מבנימין נתניהו כאשר האינטרסים של הציבור האמריקאי אינם זהים לאלה של ממשלת ישראל. עבור ממשל שמזוהה זה שנים עם תמיכה חזקה במיוחד בישראל ובנתניהו, זו הייתה אחת ההתבטאויות הישירות ביותר עד כה לגבי הגבול שטראמפ מוכן להציב בפני ראש ממשלת ישראל.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
ואנס אמר את הדברים בהופעה וירטואלית בכנס "אול-אין" בלוס אנג'לס. לדבריו, טראמפ הוכיח יותר מכל נשיא אמריקאי בארבעת העשורים האחרונים נכונות לחלוק על נתניהו כאשר לדעתו האינטרס האמריקאי מחייב זאת. הוא תיאר מצבים שבהם טראמפ עשוי לומר שנתניהו הוא שותף טוב, אך שוגה בסוגיה מסוימת, או שמדיניות מסוימת אולי נכונה מנקודת מבטה של ישראל - אך אינה תואמת את צורכי ארצות הברית.
זה היה המסר המרכזי בדבריו, והוא משמעותי במיוחד משום שהוא מעביר את הדיון מהשאלה המסורתית אם וושינגטון תומכת בישראל לשאלה אחרת: עד כמה הבית הלבן מוכן להתייצב מול נתניהו כאשר הוא סבור שהאינטרסים מתנגשים. ואנס לא דיבר על ניתוק הברית עם ישראל, להפך. הוא הדגיש את חשיבותה כשותפה בתחום הטכנולוגיה הצבאית ושיתוף המודיעין. אבל באותה נשימה הבהיר כי הברית אינה מעניקה לירושלים זכות וטו על מדיניות החוץ האמריקאית.
לדברי ואנס, טראמפ הוכיח יותר מכל נשיא אמריקאי בארבעת העשורים האחרונים נכונות לחלוק על נתניהו כאשר לדעתו האינטרס האמריקאי מחייב זאת.
כאן נכנסה גם המילה שעוררה את מירב תשומת הלב. ואנס אמר כי ארצות הברית אינה יכולה לאפשר למדיניותה במזרח התיכון להיות "כפופה למדינת ישראל". הוא השווה את מערכת היחסים לבריתות אחרות של ארצות הברית, ובהן נאט"ו, וטען כי גם קשר הדוק עם בעלת ברית אינו מחייב את וושינגטון לפעול תמיד בהתאם לעמדותיה.
הניסוח הזה לא הופיע בחלל ריק. בחודשים האחרונים ואנס הפך לאחד הקולות הבולטים ביותר בממשל שטוענים בפומבי כי התמיכה בישראל חייבת להישאר כפופה לשיקולים אמריקאיים. ביולי, בראיון ממושך אצל ג'ו רוגן, הוא טען כי גורמים בישראל ניסו להשפיע על השיח האמריקאי סביב מדיניות הממשל כלפי איראן. באותו ראיון הוא אף אמר למי שלדבריו ניסו לפגוע במאמציו להגיע להסדר מול איראן "ללכת לעזאזל".
באותו ראיון העלה ואנס גם טענה שלפיה לג'פרי אפשטיין היו קשרים לדרגים בכירים במודיעין הישראלי. טענות בדבר קשריו של אפשטיין למודיעין הישראלי הופצו במשך שנים, אך לא הוכחו בפומבי, ולכן יש להבחין בין עצם העובדה שסגן הנשיא אמר זאת לבין הוכחה לטענה עצמה.
המתח סביב ואנס מורגש במיוחד בתוך המחנה הרפובליקני הפרו-ישראלי. בסוף אוגוסט הוא הופיע בפני הקואליציה היהודית הרפובליקנית בלאס וגאס, במפגש סגור שנועד בין היתר להרגיע תורמים ופעילים שהסתייגו מהתבטאויותיו ומהקשר שלו לדמויות כמו טאקר קרלסון. לפי דיווחים מהמפגש, ואנס הדגיש שם שישראל היא גורם חשוב לביטחון הלאומי האמריקאי ושיבח את שיתוף הפעולה בין המדינות. חלק מהנוכחים יצאו מרוצים יותר, בעוד אחרים נותרו ספקנים.
הפער בין שני סוגי המסרים בולט. מול קהל יהודי רפובליקני, ואנס מדגיש את חשיבות ישראל. מול קהל רחב יותר, הוא מדגיש את הגבולות של אותה ברית ואת זכותה של ארצות הברית לומר לא לנתניהו. אין בהכרח סתירה בין שתי העמדות, אבל הן ממחישות עד כמה היחסים עם ישראל הפכו לנושא רגיש יותר בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה.
הקרקע הציבורית בארצות הברית אכן משתנה. סקר של מרכז המחקר פיו, שנערך בין 23 ל-29 במרץ בקרב 3,507 מבוגרים אמריקאים, מצא כי 60 אחוז מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 53 אחוז ב-2025. באותו סקר, 59 אחוז אמרו שיש להם מעט או כלל אין אמון בנתניהו בניהול ענייני העולם, לעומת 52 אחוז שנה קודם לכן.
בקרב צעירים המגמה חריפה אף יותר. מחקר נוסף של פיו ממאי מצא כי גם היחס כלפי הציבור הישראלי והממשלה הישראלית נעשה שלילי יותר בשנים האחרונות. השינוי הזה מורגש בשתי המפלגות, אם כי הוא חריף בהרבה בקרב דמוקרטים ובוחרים צעירים.
העיתוי הפוליטי אינו מקרי. בחירות האמצע בנובמבר מתקרבות, והרפובליקנים מתמודדים עם ויכוחים פנימיים על מדיניות חוץ, איראן, ישראל והמשך המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. ואנס עצמו נתפס כאחת הדמויות המרכזיות במאבק על הנהגת המפלגה לאחר עידן טראמפ, ובוועידה הרפובליקנית בתחילת החודש כבר נשמעו קריאות "48", רמז ברור לאפשרות שיתמודד לנשיאות ב-2028.
ובכל זאת, חשוב להבחין בין הרטוריקה לבין המדיניות בפועל. ממשל טראמפ מקדם בימים אלה עסקת נשק חדשה לישראל בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הכוללת 40 אלף פצצות במשקל 2,000 ליברות - 20 אלף מדגם אם-קיי 84 ו-20 אלף מדגם בי-אל-יו 117. העסקה הוצגה לקונגרס, אם כי טרם הושלמה.
חבר הקונגרס הדמוקרטי גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ של בית הנבחרים, הודיע כי לא יתמוך בעסקה במתכונתה הנוכחית, אך התנגדותו אינה מבטלת אותה לבדה. העובדה שהממשל ממשיך לקדם עסקת נשק כה גדולה ממחישה שהקשר הביטחוני בין ארצות הברית לישראל נותר עמוק, גם כאשר בכירי הממשל מדברים בגלוי על מחלוקות עם נתניהו.
לכן המסר של ואנס מורכב יותר מסיסמה אנטי-ישראלית או פרו-ישראלית פשוטה. הוא אינו אומר שטראמפ מוכן לוותר על ישראל. הוא אומר משהו ממוקד יותר - שטראמפ, לפחות לפי תיאורו של סגן הנשיא, מוכן לוותר על התאמה אוטומטית לעמדות נתניהו כאשר הוא סבור שהאינטרס האמריקאי דורש כיוון אחר.
וזו הנקודה שמעניקה לדברים את המשקל הפוליטי שלהם. במשך שנים נתניהו וטראמפ הציגו את יחסיהם כאחת הבריתות האישיות הקרובות ביותר בין מנהיגי ארצות הברית וישראל. ואנס מציב עכשיו גבול ברור לברית הזאת: נתניהו יכול להיות שותף קרוב, ישראל יכולה להמשיך לקבל נשק ותמיכה אמריקאית - אבל אם טראמפ יחליט שהאינטרסים של ארצות הברית הולכים לכיוון אחר, לדברי סגן הנשיא הוא מוכן ללכת לשם גם בלי נתניהו.
