ה"הרואין של תחנות הדלק": אריזונה יוצאת למלחמה במשקה שנמכר כמשקה אנרגיה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אלא שמאחורי המיתוג התמים הזה מסתתר, לטענת מדינת אריזונה, מוצר שונה מאוד מזה שחלק מהלקוחות עלולים לחשוב שהם קונים.

התובעת הכללית של אריזונה, קריס מייז, הגישה ביום רביעי תביעה נגד חברת Botanic Tonics, יצרנית Feel Free, בטענה שהחברה שיווקה את המשקה באופן מטעה, הסתירה או הצניעה את העובדה שהוא מכיל קראטום ולא סיפקה אזהרות מספקות מפני תלות, התמכרות ותסמיני גמילה. זוהי, לפי משרד התובעת הכללית, תביעת הגנת הצרכן הראשונה מסוגה בארצות הברית נגד יצרנית קראטום. הטענות הן טענות התביעה וטרם הוכרעו בבית המשפט.

התובעת הכללית של אריזונה, קריס מייז, הגישה ביום רביעי תביעה נגד חברת Botanic Tonics, יצרנית Feel Free, בטענה שהחברה שיווקה את המשקה באופן מטעה, הסתירה או הצניעה את העובדה שהוא מכיל קראטום ולא סיפקה אזהרות מספקות מפני תלות, התמכרות ותסמיני גמילה.

הכינוי שבו משתמשים לעיתים רופאים ורשויות כדי לתאר קראטום חריף במיוחד: "הרואין של תחנות הדלק". קראטום מופק מעלי עץ שמקורו בדרום־מזרח אסיה. במינונים נמוכים הוא עשוי לפעול כממריץ, ואילו בכמויות גבוהות יותר הוא מסוגל לייצר השפעות דמויות אופיואידים.

Feel Free אינו מכיל רק קראטום. הוא משלב אותו עם קאווה, חומר פסיכואקטיבי נוסף שמקורו בצמח מאיי האוקיינוס השקט ומשווק בדרך כלל בשל השפעותיו המרגיעות. השילוב הזה נמכר בבקבוק קטן בטעמים ובצורה שמאפשרת לצרוך אותו במהירות – ובדיוק בכך רואה אריזונה חלק מהבעיה.

לפי כתב התביעה, Botanic Tonics הציגה את Feel Free בין היתר כ"טוניק בריאות", כמוצר אנרגיה, כמשקה קאווה וכחלופה טבעית לאלכוהול. המדינה טוענת כי בחלק מהשיווק הקראטום הוצנע מאחורי ניסוחים כלליים כמו "צמחים עתיקים אחרים", במקום להבהיר לצרכן באופן בולט מה הוא עומד לשתות ומהם הסיכונים הכרוכים בכך.

התובעים של אריזונה השתמשו בהשוואה פשוטה כדי להסביר את הטענה שלהם: להציג את Feel Free בעיקר כמשקה קאווה, נטען בתביעה, דומה להצגת ג'ין וטוניק פשוט כ"טוניק". כלומר, לטענת המדינה, המרכיב שעשוי להיות המשמעותי ביותר מבחינת הסיכון לצרכן נדחק לשוליים.

אבל הנתון המדאיג ביותר שמופיע בפרשה אינו קשור לפרסום.

משרד התובעת הכללית מסר כי משרד הבריאות של אריזונה זיהה 146 מקרי מוות מתועדים הקשורים לקראטום במדינה בין 2020 ל־2023. הנתון אינו אומר בהכרח שקראטום לבדו גרם לכל אחד ממקרי המוות, וגם אינו מתייחס דווקא ל־Feel Free; הוא מתייחס למקרי מוות הקשורים לקראטום בכלל. זו הבחנה חשובה. עם זאת, המדינה משתמשת במספר כדי להמחיש מדוע, לטענתה, אי אפשר לשווק מוצרים המכילים את החומר כאילו מדובר בעוד תוסף בריאות תמים.

התביעה מתארת גם סיפורים של צרכנים שלטענת המדינה פיתחו תלות במוצר. חלקם דיווחו על עלייה הדרגתית בצריכה ועל תסמיני גמילה כאשר ניסו להפסיק. במסמכי התביעה מוזכרים אף צרכנים שהגיעו לשתייה של עד שבעה בקבוקים ביום ונזקקו, לפי הדיווחים, לגמילה רפואית או לטיפול.

לטענת אריזונה, החברה הייתה מודעת במשך זמן רב לדיווחים מסוג זה. המדינה טוענת שמייסד Botanic Tonics, ג'רי רוס, הכיר בעצמו שימוש כבד במוצר עוד לפני השקתו, וכי לאחר תחילת המכירות התקבלו בחברה דיווחים מצרכנים על הסלמה בצריכה, תלות, גמילה קשה, בעיות כלכליות וחברתיות ואף צורך בשיקום. גם אלה טענות המופיעות בתביעה ולא ממצאים שכבר נקבעו בבית משפט.

אחת הנקודות שמעניינות במיוחד את הרשויות היא דווקא קהל היעד.

לפי משרד התובעת הכללית, Botanic Tonics השתמשה בקמפיינים שפנו לצעירים, לרבות פעילות שיווקית הקשורה לקולג'ים ולסטודנטים. המדינה טוענת כי מאז 2020 נמכרו באריזונה מיליוני מנות קראטום של החברה וכי תוכניות מנויים, הנחות ללקוחות קבועים ותוכנית תגמולים עודדו רכישות חוזרות והגדלת הצריכה.

החברה שיווקה את Feel Free גם לאנשים המבקשים להפחית או להפסיק את צריכת האלכוהול. מבחינת אריזונה, זו אחת הטענות החמורות בתיק: המדינה אומרת שהמוצר הוצג כחלופה לאלכוהול מבלי להבהיר די הצורך שהצרכן עלול למעשה להחליף חומר אחד בעל פוטנציאל לתלות בחומר אחר שגם הוא עלול לגרום לתלות ולגמילה.

הסיפור מסתבך עוד יותר משום שזו אינה הפעם הראשונה ש־Botanic Tonics מתמודדת עם טענות כאלה.

בשנה שעברה הסכימה החברה לשלם 8.75 מיליון דולר כדי ליישב תביעה ייצוגית שעסקה ב־Feel Free. החברה לא הודתה במסגרת ההסדר בעבירה או באחריות. בעקבות ההסדר נדרש המוצר לשאת אזהרה שלפיה קראטום עלול ליצור הרגל ולהיות מזיק אם אינו נצרך בהתאם להוראות, וכן אזהרה לאנשים בעלי היסטוריה של שימוש לרעה בחומרים.

אלא שאריזונה טוענת שהבעיה רחבה יותר מאזהרה קטנה על בקבוק.

לדברי התובעת הכללית, הדרך שבה המוצר כולו מוצג לצרכן – השם Feel Free, האריזה, המכירה לצד מוצרים יומיומיים בתחנות דלק ובחנויות נוחות, והמסרים של "אנרגיה", "וולנס" ותחליף לאלכוהול – יוצרת רושם בטוח ותמים שאינו תואם את הסיכונים של החומרים שבתוכו.

מייז אינה מבקשת בשלב זה לאסור לחלוטין את מכירת Feel Free באריזונה. התביעה מבקשת מבית המשפט להורות לחברה להפסיק פעולות שהמדינה מגדירה כמטעות או בלתי הוגנות, לחייב אותה בגילוי ברור יותר של מרכיבי המוצר וסיכוניו, וכן לאפשר פיצוי לצרכנים באריזונה שרכשו אותו ונפגעו.

Botanic Tonics לא מסרה תגובה מיידית לרויטרס ולכמה מכלי התקשורת המקומיים שפנו אליה בעקבות הגשת התביעה. לכן בשלב זה אין בפני הציבור כתב הגנה שמציג את גרסת החברה לטענות החדשות של אריזונה.

גם המעמד החוקי של קראטום הופך את הפרשה למורכבת. עצם העובדה שמוצר נמכר באופן חוקי אינה פוטרת, לטענת המדינה, את היצרן מחוקי הגנת הצרכן. באריזונה כבר קיימים כללים הנוגעים למוצרי קראטום, ומייז הודיעה עוד בדצמבר האחרון שהיא מבקשת להחמיר אותם בעקבות הופעתם של מוצרים מרוכזים וסינתטיים יותר בתחנות דלק ובחנויות.

וזו בדיוק הסיבה שהתביעה החדשה עשויה לחרוג הרבה מעבר לגבולות אריזונה. Feel Free נמכר ברחבי ארצות הברית, וחנויות נוחות, תחנות דלק וחנויות אידוי הפכו בשנים האחרונות לנקודת מכירה למגוון מוצרים פסיכואקטיביים שנמצאים באזור האפור שבין תוסף תזונה, משקה אנרגיה וחומר ממכר.

במשך שנים היה קראטום מוצר נישתי יחסית – אבקה או עלים שהיה צריך להכין מהם משקה מר ובעל טעם לא מזמין במיוחד. לפי טענת אריזונה, Feel Free עזר לשנות את המשוואה: חומר בעל השפעות דמויות אופיואידים נכנס לבקבוק קטן, ממותג ונוח לשתייה, שאפשר לקנות בדרך לעבודה יחד עם קפה וחטיף.

ועכשיו אריזונה מנסה לגרום לבית המשפט לקבוע שהבקבוק הכחול הזה אינו יכול להמשיך להימכר לצרכנים כאילו הוא רק עוד זריקת אנרגיה תמימה. אם התביעה תצליח, היא עשויה לספק למדינות אחרות מסלול משפטי דומה נגד יצרני קראטום – ולהפוך את "הרואין של תחנות הדלק" מבעיה שמסתתרת ליד הקופה למאבק צרכני ארצי.