הבדיקה הייתה בחינם – החשבון תפח לחצי מיליארד דולר: בכיר הודה בהונאת קורונה ענקית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הלקוח אמנם לא נדרש לשלוף את כרטיס האשראי, אבל כן התבקש למסור דבר אחר – את פרטי ביטוח הבריאות שלו.

לפי הרשויות הפדרליות, שם התחיל אחד מתרגילי הונאת הבריאות הגדולים שנולדו בתקופת הקורונה. החברה הניו־יורקית השתמשה בפרטי הביטוח של לקוחות כדי להגיש חשבונות עבור בדיקות ושירותים רפואיים שלא בוצעו כפי שתוארו. בחלק מהמקרים, נטען, תביעות לתשלום הוגשו עוד לפני שערכות הבדיקה הגיעו בכלל לבית הלקוח.

בסך הכול מדובר ביותר מחצי מיליארד דולר בתביעות ביטוח כוזבות.

החברה הניו־יורקית השתמשה בפרטי הביטוח של לקוחות כדי להגיש חשבונות עבור בדיקות ושירותים רפואיים שלא בוצעו כפי שתוארו. בחלק מהמקרים, נטען, תביעות לתשלום הוגשו עוד לפני שערכות הבדיקה הגיעו בכלל לבית הלקוח. בסך הכול מדובר ביותר מחצי מיליארד דולר בתביעות ביטוח כוזבות.

השבוע הגיעה הפרשה לנקודת מפנה משמעותית: חסן "לוקאס" סייהון, בן 45 ממיאמי, ששימש סמנכ"ל התפעול של Fast Lab, הודה בבית משפט פדרלי בקשירת קשר לביצוע הונאת מערכת הבריאות. בניגוד לשני בכירים נוספים בחברה שהאישומים נגדם עדיין תלויים ועומדים, סייהון כבר קיבל אחריות פלילית על חלקו בתוכנית.

המודל שעליו התבססה החברה היה פשוט. Fast Lab הפעילה אתר שבו יכלו צרכנים להזמין בדיקות קורונה ביתיות בחינם. כדי לקבל אותן הם מסרו את פרטי הביטוח שלהם, והחברה הייתה רשומה כספקית מול Medicare, Medicaid, תוכנית TRICARE המשרתת אנשי צבא ומשפחותיהם, תוכנית הבריאות לעובדים פדרליים וגם חברות ביטוח פרטיות.

אלא שלפי הרשויות, מהרגע שפרטי הביטוח הגיעו לידי Fast Lab, הם שימשו להגשת תביעות עבור הרבה יותר ממשלוח ערכה לבית.

בחשבונות שהוגשו לחברות הביטוח ולתוכניות הממשלתיות נטען, בין היתר, כי בדיקות אנטיגן מהירות נערכו תחת השגחה של אנשי מקצוע רפואיים, כי אנשי צוות רפואי אספו דגימות רוק מהמטופלים וכי לאחר מכן בוצעו בדיקות PCR מעבדתיות על אותן דגימות.

לפי התביעה, המציאות הייתה שונה לחלוטין.

הרוב המכריע של בדיקות האנטיגן, ככל שבוצעו בכלל, נעשו על ידי הלקוחות בביתם ולא בנוכחות איש צוות רפואי. דגימות הרוק שעליהן חויבו המבטחים כלל לא נאספו ולא נשלחו בחזרה ל־Fast Lab, ובדיקות ה־PCR שעליהן הוגשו חשבונות לא בוצעו.

בחלק מהמקרים החברה אפילו לא המתינה שהערכה תגיע ללקוח. לטענת הרשויות, תביעות ביטוח כבר היו בדרכן לתשלום בזמן שהחבילה עצמה עדיין הייתה בדרך לביתו של המבוטח.

היקף המספרים מסביר מדוע התיק הפך לחקירה פדרלית גדולה. כאשר מנכ"ל Fast Lab, ג'מהאן "ג'ימי" ביריג'יק, והמנהל הרפואי ד"ר מרטין פרלין הואשמו, הרשויות טענו כי התוכנית הובילה להגשת תביעות ביותר מ־500 מיליון דולר וכי יותר מ־50 מיליון דולר שולמו בפועל בעקבותיהן. השניים הואשמו בקשירת קשר להונאת מערכת הבריאות ובעשרות סעיפים נוספים. הם כופרים באשמה וזכאים לחזקת החפות.

בהמשך התרחבה הפרשה עוד יותר. כתב אישום מתוקן התייחס כבר לכ־566 מיליון דולר בחיובים הקשורים ל־Fast Lab וכלל גם טענות להלבנת כספים.

אבל בהודאתו השבוע סייהון אישר חלק מרכזי מהתמונה שתיארו החוקרים. בתפקידו כסמנכ"ל התפעול הוא סייע בארגון הגשתן של תביעות כוזבות במיליוני דולרים. הפעילות שבה הודה הביאה, לפי הרשויות, ללפחות 35 מיליון דולר בתשלומים בלתי חוקיים.

סייהון גם הסכים לצו חילוט אישי בסך יותר מ־4.3 מיליון דולר – הסכום שלפי הסדר הטיעון הגיע אליו אישית מהתוכנית.

אלא שרשימת הנכסים שהרשויות ביקשו לחלט במסגרת הפרשה מספקת הצצה בולטת במיוחד לכסף שזרם סביב העסק: מטוס פרטי, שש מכוניות יוקרה, חשבונות בנק, תכשיטים, תיקי מעצבים ובית בבוקה רטון שבפלורידה.

במרכז התיק נמצא גם ד"ר מרטין פרלין, בן 74 מקונטיקט, ששימש המנהל הרפואי של Fast Lab. לפי כתב האישום, פרלין הופיע כרופא שהזמין את רוב הבדיקות, אף שלא התקיימו יחסי רופא־מטופל בינו לבין המבוטחים שעל שמם הוגשו התביעות. לטענת הרשויות, שמו סיפק את הבסיס הרפואי שאפשר לחברה לחייב את תוכניות הבריאות עבור הבדיקות. הטענות נגדו עדיין לא הוכרעו בבית המשפט.

הפרשה חושפת גם את אחד הצדדים האפלים של התקופה שבה הממשלה וחברות הביטוח ניסו להסיר כמעט כל מחסום בדרך לבדיקת קורונה. המטרה הייתה ברורה: אם אדם חושש שהוא חולה, המחיר לא אמור למנוע ממנו להיבדק. אלא שמנגנון שבו הצרכן אינו רואה את החשבון בעצמו יכול גם להקל על הגשת חיובים שהוא כלל אינו יודע עליהם.

במקרה של Fast Lab, לפי התביעה והודאתו של סייהון, בדיקה שהוצגה לצרכן כ"חינם" הפכה מאחורי הקלעים לשורה של חיובים רפואיים. המבוטח סיפק את פרטיו פעם אחת, ואילו החברה יכלה להגיש תביעות עבור בדיקות אנטיגן, איסוף דגימות ובדיקות מעבדה – שירותים שהרשויות אומרות שבמקרים רבים לא התרחשו.

גם זהות הגופים ששילמו הופכת את הפרשה לגדולה בהרבה מסכסוך בין חברת בדיקות לחברת ביטוח. בין התוכניות שחויבו היו Medicare ו־Medicaid, הממומנות מכספי ציבור, וכן TRICARE, המעניקה כיסוי בריאותי לאנשי הכוחות המזוינים, גמלאי צבא ובני משפחותיהם.

החקירה נוהלה בשיתוף שורה של גופים פדרליים ומדינתיים, ובהם ה־FBI, חוקרי משרד הבריאות ורשויות האכיפה במישיגן. מבחינת התובעים, התיק הוא חלק מהמאמץ המתמשך לרדוף אחר מי שניצלו את הכאוס ואת זרימת הכסף האדירה של שנות המגפה כדי להתעשר.

סייהון הודה ב־23 בספטמבר וגזר דינו טרם ניתן. ההליך נגד יתר הנאשמים נמשך, ויש להדגיש כי האישומים נגדם הם טענות התביעה בלבד עד שיוכחו בבית המשפט.

אבל לגבי סמנכ"ל התפעול, השאלה אם הייתה הונאה כבר אינה רק טענה של הממשלה. הוא הודה בה.

וכך, שנים אחרי שהאמריקאים עמדו בתורים לבדיקות קורונה וחיפשו באינטרנט ערכות "בחינם", מתברר כיצד לפחות חברה אחת הפכה את המנגנון שנועד להקל עליהם למכונת חיובים אדירה: הלקוח קיבל ערכה בלי לשלם בקופה – ובמקום אחר במערכת הצטבר החשבון למאות מיליוני דולרים.