
פייק נידונה למוות בעקבות רצח שביצעה כשהייתה בת 18. בינואר 1995 היא פיתתה את קולין סלמר בת ה-19, שלמדה איתה בתוכנית Job Corps, להגיע לאזור מבודד בקמפוס אוניברסיטת טנסי בנוקסוויל. לפי מסמכי בית המשפט, פייק ובן זוגה תקפו את הצעירה באכזריות, היכו אותה, חתכו את גרונה וחרטו סמלים שטניים על גופה. פייק הורשעה ברצח מדרגה ראשונה ובקשירת קשר לביצוע רצח, ובמרץ 1996 נגזר עליה עונש מוות.

כריסטה פייק צפויה להיות האישה הראשונה זה 200 שנה שתוצא להורג בטנסי
כעת, שלושה עשורים לאחר מכן, עורכי דינה מסבירים כי הבקשה לצוות נשי בלבד קשורה לעברה של פייק. בבקשת חנינה בת 226 עמודים שהוגשה למושל טנסי ביל לי נטען כי היא עברה התעללות מינית ופיזית קשה בילדותה ובנעוריה. בין היתר נטען כי נפגעה מינית כבר בגיל צעיר, נאנסה בגיל 11 על ידי שכן בן 37, ובגיל 17 נאנסה שוב לאחר שגבר זר גרר אותה ליער. לטענת ההגנה, נוכחות של גברים במהלך ההוצאה להורג עלולה להציף מחדש את הטראומות האלה. אם לא ניתן יהיה להרכיב צוות נשי בלבד, פייק מתכוונת לבקש שיוציאו אותה להורג בתלייה במקום בזריקת רעל.
הבקשה לגבי אופן ההוצאה להורג היא רק חלק מהמאבק המשפטי האחרון שלה. עורכי דינה מבקשים מהמושל להעניק לה חנינה ולהמיר את עונש המוות במאסר עולם ללא אפשרות לשחרור. לאחר שנידונה למוות אובחנה פייק עם הפרעה דו-קוטבית ו-PTSD, וההגנה טוענת שהמידע על ההתעללות שעברה לא הוצג בפני חבר המושבעים בזמן הדיונים על העונש.
עורכי דינה מדגישים כי הרקע הקשה אינו מצדיק את הרצח, אך לטענתם הוא היה עשוי לשנות את התמונה שהוצגה בפני המושבעים ולהשפיע על ההחלטה לגזור עליה מוות. "כריסטה הייתה שבורה, לא רעה", כתבו בבקשת החנינה. לדבריהם, מערכות בריאות הנפש, הרווחה והמשפט נכשלו בזיהוי מצבה ובטיפול בה לאורך שנות ילדותה ונעוריה.
מיי מרטינז, אמה של סלמר, דוחה בתוקף את הניסיון להקל עם פייק וגם את בקשתה החריגה לקראת ההוצאה להורג. "אני לא חושבת שצריך לאפשר לה שום יחס מיוחד", אמרה, והוסיפה כי פייק "לא חשבה על מה שהבת שלי הרגישה". כעת, כשנותרו ימים ספורים עד המועד שנקבע, הרשויות בטנסי נדרשות להכריע בבקשות האחרונות של האישה שעשויה להפוך לראשונה שמוצאת להורג במדינה זה יותר ממאתיים שנה.