פלורידה: הואשם מול כל השכונה בגניבה - עכשיו מנהל מרכז הטניס תובע את קהילת היוקרה בבוקה רטון

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לפי כתב התביעה שהגיש, הוא נאלץ לפנות את הציוד והחפצים שלו מחנות המקצוענים שליד מגרשי הטניס והפיקלבול, כשמאבטח ואנשים נוספים נמצאים לידו ותושבים צופים במתרחש.

אבל לטענתו, ההשפלה האמיתית הגיעה רק אחר כך.

באותו יום שלחה אגודת בעלי הבתים מייל לכל תושבי הקהילה. בהודעה נכתב כי החוזה עם ליונגסטרום בוטל "כדי להגן על כספי האגודה".

לפי המייל, סכום של 50 אלף דולר נועד במלואו לשכרו של מאמן פיקלבול, אך ההסכם שליונגסטרום חתם עם המאמן העניק לו אלפי דולרים פחות מהסכום שהאגודה הקצתה.

ליונגסטרום טוען כי מבחינת הקוראים המשמעות הייתה ברורה: הוא לקח לעצמו כסף שלא היה אמור להישאר בידיו.

בתביעה הוא טוען שהמייל היה למעשה האשמה פומבית בגניבה.

כתב התביעה הוגש ב־14 בספטמבר לבית המשפט המחוזי של מחוז פאלם ביץ'.

אגודת בעלי הבתים שלחה מייל לכל תושבי הקהילה. בהודעה נכתב כי החוזה עם ליונגסטרום בוטל "כדי להגן על כספי האגודה". בתביעה הוא טוען שהמייל היה למעשה האשמה פומבית בגניבה.

התובעים הם ליונגסטרום וחברת היחיד שלו, Swede Dreams, שמספקת שירותי ניהול כושר, טניס ופיקלבול במרכזי ספורט בדרום פלורידה.

הנתבעים הם אגודת בעלי הבתים של לוטוס פאלם, חברת הניהול GRS Community Management ושלושה חברי ועד שנתבעים גם באופן אישי: יאן שוורץ, לורי מורין וג'פרי שפיצר.

את ליונגסטרום וחברתו מייצג משרד עורכי הדין Johnson & Martin מפורט לודרדייל.

לוטוס פאלם היא אחת מקהילות היוקרה החדשות יחסית שבנתה GL Homes בבוקה רטון.

הקהילה כוללת 525 בתים וממוקמת על שדרות גליידס. בתים במקום מוצעים למכירה בטווח של כ־1.8 מיליון דולר ועד יותר מ־3 מיליון דולר, ומחיר המכירה החציוני בשנה האחרונה עמד על כ־2 מיליון דולר.

בקהילה מסוג כזה, מגרשי הטניס והפיקלבול אינם רק תוספת נחמדה. הם חלק מרכזי מחיי החברה, והשירותים, המאמנים והמתקנים ממומנים באמצעות דמי ועד חודשיים של מאות דולרים.

לפי כתב התביעה, ליונגסטרום החל לנהל את מרכז הספורט בקהילה באפריל 2025 כקבלן עצמאי, וממאי אותה שנה ניהל גם את מתקני הכושר.

ביולי 2026 חודשו שני ההסכמים.

במסגרת ההסכם המחודש הוקצו 50 אלף דולר בשנה לצורך גיוס מאמן פיקלבול במשרה מלאה, פיקוח עליו ומתן שירותיו לקהילה, וכן 10,000 דולר נוספים בשנה עבור כדורים וציוד.

ליונגסטרום חתם עם המאמן על הסכם נפרד, ולפיו 10 אחוזים מהסכום נשארו אצלו לכיסוי הוצאות תקורה — ובהן הנהלת חשבונות, ביטוח, מערכות סליקה וצוות מנהלי.

זו בדיוק נקודת המחלוקת.

לטענת ליונגסטרום, החוזה שלו עם האגודה מעולם לא קבע שהוא חייב להעביר את מלוא 50 אלף הדולר ישירות למאמן.

יתרה מכך, בתביעה נטען כי המייל לתושבים נשלח עוד לפני שהועבר אפילו דולר אחד מתוך אותו סכום.

התביעה כוללת חמישה סעיפים מרכזיים.

שני הסעיפים הראשונים עוסקים בלשון הרע ובלשון הרע כשלעצמה — עילה שבדין בפלורידה עשויה לחול, בין היתר, כאשר מייחסים לאדם ביצוע של עבירה פלילית. במקרים מסוימים כאלה, התובע אינו חייב להוכיח נזק כספי ספציפי כדי לטעון לפגיעה בשמו.

הסעיף השלישי מייחס לאגודה ולחברי הוועד התערבות פסולה ביחסים חוזיים.

לטענת התובעים, לאחר סיום ההתקשרות עם ליונגסטרום, האגודה העסיקה את מאמן הפיקלבול ישירות, אף שבהסכם שלו הופיע סעיף אי־תחרות ואי־שידול שהיה אמור להישאר בתוקף במשך 12 חודשים לאחר סיום ההתקשרות.

הסעיף הרביעי חריף אף יותר: גניבה אזרחית.

ליונגסטרום טוען כי האגודה וחברת הניהול ביצעו חיובים בלתי מורשים בסך של לפחות 6,005 דולר מחשבון הבנק העסקי שלו.

הסעיף החמישי עוסק בהפרת חוזה.

שם דורשים התובעים לפחות 129,191 דולר בגין שכר שלטענתם לא שולם, הכנסות מחנות המקצוענים, הכנסות משיעורים פרטיים ועלויות מלאי.

בנוסף לפיצוי הכספי, ליונגסטרום מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים לפרסם תיקון והתנצלות פומבית ולהוציא צו שימנע מהם, לטענתו, להמשיך ולהשמיץ אותו.

הוא גם דורש שההליך יתנהל בפני חבר מושבעים.

אחת העילות שעשויות להפוך את התביעה ליקרה במיוחד היא טענת הגניבה האזרחית.

לפי החוק בפלורידה, מי שמצליח להוכיח גניבה אזרחית עשוי להיות זכאי לפיצוי בגובה פי שלושה מהנזק בפועל, וכן להחזר שכר טרחת עורכי דין.

אבל הדרך לשם אינה פשוטה.

הרף המשפטי גבוה יותר מזה שנדרש בדרך כלל בתביעה אזרחית רגילה, והתובע נדרש להוכיח את טענותיו באמצעות ראיות ברורות ומשכנעות.

בנוסף, לפני הגשת תביעה כזו יש לשלוח לנתבע דרישת תשלום בכתב ולתת לו 30 יום להסדיר את הסכום. אם הכסף משולם בזמן, הנתבע עשוי להשתחרר מהאחריות לפי אותה עילה.

יש גם סיכון בצד של התובע.

אם בית המשפט יקבע שטענת הגניבה האזרחית הייתה חסרת בסיס עובדתי או משפטי ממשי, הנתבעים עשויים לדרוש מהתובע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין.

נכון לעכשיו, התיק עדיין נמצא בתחילת דרכו.

לפי רישומי בית המשפט, הזימונים נשלחו לנתבעים באמצע ספטמבר. עדיין לא פורסמה תגובה רשמית מטעמם, ולא נקבע מועד לדיון.

מלבד דיווח באתר המקומי Boca Post, הפרשה עדיין לא זכתה לסיקור נרחב.

כל הטענות נגד האגודה, חברת הניהול וחברי הוועד הן בשלב זה טענות של צד אחד בלבד, ובית המשפט עדיין לא הכריע באף אחת מהן.

אבל מעבר לסכומים ולסעיפי החוק, התיק מעלה שאלה רחבה בהרבה — ועד כמה ועד בית רשאי לחשוף בפני מאות תושבים את הסיבות להפסקת התקשרות עם ספק שירות.

מצד אחד, ועד מנהל כספים משותפים וחייב דין וחשבון לבעלי הבתים.

מצד שני, הודעה לכל הקהילה עלולה להפוך סכסוך עסקי פנימי לפגיעה במוניטין של אדם בתוך שעות.

במקרה של ליונגסטרום, מייל אחד הספיק כדי להפוך מחלוקת על 50 אלף דולר לסכסוך משפטי שבו כבר נתבעים לא רק האגודה וחברת הניהול — אלא גם שלושה מחברי הוועד באופן אישי.

עכשיו בית המשפט יצטרך לקבוע אם ההודעה נועדה רק "להגן על כספי האגודה", כפי שנכתב בה — או שחצתה את הקו והפכה להאשמה פומבית שלא הייתה לה הצדקה.