פלורידה: "פשוט תגידו להם שאלה נזקקים בעזה": בעל שש חנויות בטמפה שקרא לערוף ראשי יהודים - מואשם במימון חמאס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עכשיו האיש שעומד במרכז הפרשה יושב במעצר פדרלי בפלורידה.

יוסף, בן 56 מלוץ, פרבר מצפון לטמפה, הוא אזרח אמריקני ובעל שש חנויות לציוד ומוצרי יופי במרכז פלורידה. כלפי חוץ מדובר באיש עסקים ותיק עם משפחה, עסקים וקשרים עמוקים בקהילה. אלא שהתובעים הפדרליים מציגים תמונה אחרת לחלוטין: אדם שלטענתם לא רק הביע תמיכה באלימות קשה נגד יהודים וישראלים, אלא גם העביר את תמיכתו מהטלפון אל הכסף.

חבר מושבעים פדרלי הגיש נגד יוסף כתב אישום הכולל 19 סעיפים. בין היתר הוא מואשם בקשירת קשר למתן תמיכה חומרית לארגון טרור זר, בעבירות הקשורות להעברות כספים ובהונאת דרכונים. חמאס מוגדר על ידי ארצות הברית כארגון טרור זר.

חבר מושבעים פדרלי הגיש נגד יוסף כתב אישום הכולל 19 סעיפים. בין היתר הוא מואשם בקשירת קשר למתן תמיכה חומרית לארגון טרור זר, בעבירות הקשורות להעברות כספים ובהונאת דרכונים. חמאס מוגדר על ידי ארצות הברית כארגון טרור זר.

לפי התביעה, יוסף העביר יותר מ־45 אלף דולר לארגון צרפתי שהציג את פעילותו כסיוע הומניטרי לפלסטינים. אלא שהרשויות האמריקניות טוענות כי מאחורי מעטפת הצדקה פעלה למעשה מערכת להעברת כספים לחמאס, וכי הארגון הצרפתי העביר בסך הכול יותר מ־330 אלף דולר לחשבונות קריפטו שהיו בשליטת חמאס.

הפעילות המיוחסת ליוסף החלה זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023. לפי מסמכי התביעה, ברשת היו מעורבים גם אדם המזוהה כפעיל חמאס ברצועת עזה ושותף שפעל מלואיזיאנה.

אבל המחלוקת שתעמוד בלב המשפט אינה רק האם יוסף העביר את הכסף. השאלה החשובה הרבה יותר היא מה הוא ידע בזמן שהעביר אותו.

ההגנה טוענת כי התשובה פשוטה: הוא האמין שהכסף נועד לסייע לאזרחים פלסטינים שסבלו מרעב ומהרס ברצועת עזה.

התביעה טוענת שההתכתבויות מספרות סיפור אחר.

באחת השיחות שהוצגו במסמכי בית המשפט דובר על אלפי דולרים שהועברו באמצעות פייפאל. לפי התביעה, יוסף הסביר לשותף שהכסף נועד ל"גברים האמיתיים". בהמשך השיחה נעשתה לכאורה הבחנה בין תינוקות ואזרחים לבין "האנשים האחרים, הגברים".

עבור התביעה, זו עשויה להיות אחת הראיות החשובות בתיק: ניסיון להראות שיוסף לא היה תורם תמים שהעביר כסף לארגון צדקה ולא שאל שאלות, אלא ידע מי אמור לקבל לפחות חלק מהכסף.

החוקרים מצביעים גם על מילות הקוד. לטענתם, המשתתפים השתמשו במילים תמימות כדי להימנע מאזכור מפורש של חמאס, ובמקביל הורו זה לזה למחוק את ההתכתבויות.

אלא שהכסף הוא רק מחצית מהסיפור.

החלק החריף ביותר במסמכי התביעה הוא שורת הודעות קוליות והתכתבויות שבהן מיוחסות ליוסף התבטאויות קשות נגד יהודים וישראלים.

באפריל 2024 אמר לכאורה כי היהודים "ברוטליים" והתפלל לנקמה בהם. בהודעות מאוחרות יותר, לפי מסמכי בית המשפט, השפה הפכה אלימה בהרבה.

יוסף אמר לכאורה שיש "לשחוט" אותם ולערוף את ראשיהם. בהודעה אחרת תיאר כיצד יש להציג את הראשים ולהפיץ את התמונות או הסרטונים ברשתות החברתיות, כדי להפחיד ישראלים ולגרום להם לעזוב.

לפי אחד הציטוטים שהובאו במסמכים, אדם אחד אמור היה להחזיק ראש בכל יד ולהציג אותם כדי "להפחיד אותם".

אלה אינם אישומים נפרדים בגין הדברים שאמר. הם חשובים לתביעה מסיבה אחרת: התובעים משתמשים בהם כדי לנסות להוכיח את הלך הרוח של יוסף ואת ידיעתו באשר למטרת הכספים.

סנגורו, מארק אובריאן, טוען מנגד שגם התבטאויות קשות ומקוממות אינן מוכיחות שיוסף מימן ביודעין ארגון טרור. לדבריו, דיבור פוליטי, גם כשהוא קיצוני, מוגן במידה רחבה על ידי התיקון הראשון לחוקה.

ההגנה מציגה את יוסף כאדם שנסחף בלהט המלחמה והביע דברים קשים, אבל תרם כסף משום שהאמין שהוא מגיע לאזרחים רעבים ונזקקים.

לדברי אובריאן, בלי קשר לעמדתו של אדם ביחס למלחמה, אין מחלוקת על כך שאזרחים רבים בעזה זקוקים למזון ולמחסה. לכן, לטענת ההגנה, עצם העברת הכסף לארגון שהציג עצמו כארגון סיוע אינה מוכיחה שיוסף ידע שהכספים יגיעו לחמאס.

יוסף כפר באישומים.

אלא שבדיון בשאלה אם לאפשר לו להשתחרר בערבות, התביעה חשפה פרטים נוספים שהקשו על ההגנה.

בחיפוש שערכו הרשויות בביתו נמצאו, לפי מסמכי בית המשפט, כ־75 אלף דולר במזומן, שישה כלי נשק ומאות כדורים. החזקת כלי הנשק כשלעצמה אינה מוכיחה את עבירות הטרור המיוחסות לו, אך התביעה הציגה את הממצאים במסגרת טענתה כי שחרורו עלול ליצור סיכון.

הרשויות גם טוענות כי ליוסף הייתה זהות נוספת בירדן, כולל דרכון בשם אחר, וכי הוא מסר מידע כוזב לרשויות האמריקניות בנוגע לנסיעותיו.

יוסף נולד בכווית, גדל בירדן והגיע עם משפחתו לניו יורק כשהיה נער. בשנת 1991 הפך לאזרח אמריקני. בהמשך עברה המשפחה לפלורידה. לפי מסמכי בית המשפט, יש לו גם קרובי משפחה בגדה המערבית.

בדיון הראשון הגיעו לבית המשפט יותר מ־30 בני משפחה וחברים כדי לתמוך בו. ההגנה הדגישה שאין לו עבר פלילי מוכר במחוז הילסבורו, שהוא בעל עסקים מקומיים ושחי שנים רבות בקהילה.

אבל השופטת הפדרלית נטלי הירט אדמס לא השתכנעה שניתן לשחררו.

בתום דיון שנמשך כשעה קבעה השופטת כי קיימים הן חשש להימלטות והן חשש לביטחון הציבור. היא התייחסה במיוחד לשילוב שבין ההתבטאויות שיוחסו ליוסף לבין העברות הכספים.

לדבריה, הראיות שהציגה הממשלה בשלב הזה תומכות בטענה שיוסף ידע שהתרומות מיועדות לפעילות טרור. השופטת סיכמה את התרשמותה במשפט חד: נראה כי יוסף "שם את כספו במקום שבו נמצא פיו".

המשמעות המעשית היא שיוסף יישאר במעצר בזמן שהתיק נגדו מתקדם.

הפרשה גם מדגימה את אחד הקשיים הגדולים ביותר בחקירות מימון טרור מאז 7 באוקטובר: ההפרדה בין סיוע הומניטרי אמיתי לאזרחים בעזה לבין כסף שמועבר תחת אותה כותרת אך מגיע בסופו של דבר לארגוני טרור.

מבחינה משפטית, ההבדל עצום.

תרומה למזון, תרופות או מחסה לאזרחים אינה הופכת אדם לעבריין משום שהסיוע מיועד לעזה. כדי להרשיע את יוסף בעבירות התמיכה החומרית המיוחסות לו, הממשלה תצטרך להוכיח את יסודות העבירות, ובמרכזם את ידיעתו ביחס לגורם שקיבל את התמיכה.

וזו הסיבה שההודעות, מילות הקוד והבקשות למחוק התכתבויות עשויות להיות משמעותיות כל כך במשפט.

התביעה תנסה להשתמש בהן כדי להראות שהביטוי "אנשים נזקקים בעזה" לא תיאר את מה שיוסף באמת האמין. ההגנה תנסה לשכנע את המושבעים שהממשלה לוקחת אמירות פוליטיות קיצוניות ומחברת אותן בדיעבד לתרומות שיועדו, מבחינתו, לסיוע הומניטרי.

יוסף נחשב חף מפשע כל עוד לא הורשע, והאישומים נגדו עדיין לא הוכחו בבית המשפט.

אבל עוד לפני שהמשפט החל, ההחלטה להשאירו במעצר ממחישה עד כמה ברצינות מתייחס בית המשפט לחומר שהציגה התביעה.

במשך שנים היה יוסף מוכר באזור טמפה כבעל רשת משפחתית של שש חנויות למוצרי יופי. עכשיו התובעים הפדרליים יצטרכו להוכיח שמאחורי העסקים והתרומות לצדקה הסתתרה פעילות אחרת לגמרי – ושכאשר יוסף אמר לתורמים "פשוט תגידו להם שאלה נזקקים בעזה", הוא עצמו, לטענתם, ידע שהכסף נועד למקום אחר.