המכונית תעלה פחות – אבל הדלק יעלה יותר: השינוי הגדול שמגיע לשוק הרכב האמריקאי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

משרד התחבורה האמריקאי השלים ביום שני את התקנות החדשות, שמורידות את יעד צריכת הדלק הממוצעת של צי המכוניות והטנדרים הקלים לשנת הדגם 2031 לכ־34.9 מייל לגלון – כ־14.8 קילומטר לליטר. תחת הכללים שאושרו בתקופת ממשל ביידן, היעד היה אמור להגיע לכ־50.4 מייל לגלון. מדובר בירידה דרמטית בדרישה שמכתיבה בפועל אילו מנועים, מערכות היברידיות וטכנולוגיות חיסכון בדלק צריכות יצרניות הרכב להכניס לדגמים החדשים שלהן.

הטיעון של הממשל פשוט: ככל שוושינגטון דורשת מהיצרניות להשקיע יותר בטכנולוגיות שמפחיתות צריכת דלק, כך עולה עלות הייצור – ובסופו של דבר גם המחיר שמשלם הקונה. לפי משרד התחבורה, התקנות החדשות יחסכו לתעשיית הרכב בממוצע כ־1,289 דולר לכל מכונית, ובסך הכול כ־60.6 מיליארד דולר בעלויות טכנולוגיה עד 2031. ג׳נרל מוטורס לבדה צפויה, לפי הערכת הממשלה, לחסוך יותר מ־20 מיליארד דולר.

לפי ניתוחי הממשלה עצמה, מכוניות שייוצרו תחת התקנים המופחתים צפויות לצרוך יותר בנזין לאורך חייהן. רויטרס דיווח כי החיסכון בעלויות הייצור, כ־1,289 דולר לרכב, עשוי להתלוות ליותר מ־1,600 דולר בעלויות דלק נוספות במהלך חיי המכונית

זו בדיוק הנקודה שהבית הלבן מדגיש. אחרי שנים שבהן מחיר מכונית חדשה טיפס לרמות שהרחיקו חלק גדול ממשקי הבית משוק הרכב החדש, טראמפ מציג את ביטול הדרישות המחמירות כחלק ממאמץ רחב יותר להחזיר לאמריקאים מכוניות בנזין זולות יותר ולתת ליצרניות לייצר את סוגי הרכב שהלקוחות רוצים לקנות.

אלא שיש כאן אותיות קטנות משמעותיות מאוד. מכונית יכולה להיות זולה יותר ביום שבו מוציאים אותה מהסוכנות – אבל יקרה יותר בכל פעם שמגיעים לתחנת הדלק.

לפי ניתוחי הממשלה עצמה, מכוניות שייוצרו תחת התקנים המופחתים צפויות לצרוך יותר בנזין לאורך חייהן. רויטרס דיווח כי החיסכון בעלויות הייצור, כ־1,289 דולר לרכב, עשוי להתלוות ליותר מ־1,600 דולר בעלויות דלק נוספות במהלך חיי המכונית. צריכת הדלק הכוללת בארצות הברית צפויה לגדול בכ־4.6% עד 2050 לעומת התרחיש שבו תקני ביידן היו נשארים בתוקף.

והתזמון אינו שולי. הכללים החדשים נכנסים לתמונה דווקא בתקופה שבה מחירי הדלק, ובמיוחד הדיזל, הפכו שוב לנושא כלכלי ופוליטי מרכזי בארצות הברית. שיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון והעימות עם איראן כבר דחפו את מחיר הדיזל הארצי לרמות גבוהות במיוחד. כאשר מחיר הגלון מזנק, אפילו הבדל קטן יחסית בצריכת הדלק של מכונית יכול להצטבר לאלפי דולרים לאורך שנות הבעלות.

השאלה הגדולה היא גם האם מלוא החיסכון שמקבלות יצרניות הרכב אכן יגיע לצרכן. מומחים ששוחחו עם ה"וושינגטון פוסט" הטילו ספק בכך שהפחתת עלויות הייצור תתורגם אוטומטית להוזלה מקבילה במחירי המדבקה. מחיר העסקה הממוצע של מכונית חדשה בארצות הברית כבר נמצא סביב רמות גבוהות מאוד, והוא מושפע גם מריביות, מכסים, עלויות עבודה, מחירי חומרי גלם והעדפה של היצרניות לדגמים גדולים ורווחיים יותר. לכן העובדה שמכונית נעשית זולה יותר לייצור אינה מבטיחה בהכרח שהיא תימכר ב־1,300 דולר פחות.

יצרניות הרכב, מצדן, קיבלו את השינוי בחיוב. במשך שנים הן טענו שהמעבר המהיר שנדרש מהן לעבר מכוניות חשמליות ודגמים חסכוניים יותר לא תמיד תאם את קצב הביקוש של הצרכנים. בשנים האחרונות התברר שהלקוחות האמריקאים ממשיכים לקנות במספרים גדולים טנדרים, רכבי שטח ומכוניות בנזין, בעוד הצמיחה במכירות החשמליות הייתה לא אחידה.

הכללים הקודמים לא חייבו במפורש חברה מסוימת למכור מכונית חשמלית, אבל ככל שהיעדים הממוצעים לצריכת דלק נעשו מחמירים יותר, האפשרויות לעמוד בהם בלי להגדיל מאוד את שיעור המכוניות החשמליות וההיברידיות בצי נעשו מוגבלות. ממשל טראמפ תיאר את המערכת כ"מנדט לרכב חשמלי"; ממשל ביידן והארגונים הסביבתיים טענו מנגד שמדובר בתקני יעילות שמאפשרים ליצרנים לבחור כיצד לעמוד בהם.

גם מנגנון אחר עומד להשתנות: האפשרות של חברות רכב לקנות ולמכור נקודות זכות בתחום החיסכון בדלק צפויה להיעלם עד 2028. במשך שנים יצרניות חשמליות כמו טסלה וריביאן הצליחו לייצר הכנסות ממכירת קרדיטים ליצרניות שלא עמדו ביעדים בעצמן. השינוי עשוי לצמצם את מקור ההכנסה הזה ולשנות עוד יותר את מאזן הכוחות בענף.

מנגד, ארגוני סביבה מזהירים שהמחיר לא יימדד רק בדולרים בתחנת הדלק. מכוניות פחות חסכוניות משמעותן יותר דלק שנשרף ויותר פליטות לאורך עשרות שנים. מתנגדי המהלך טוענים כי הוא גם עשוי להותיר את תעשיית הרכב האמריקאית מאחור בשעה שסין ואירופה ממשיכות להשקיע במהירות במכוניות חשמליות ובטכנולוגיות יעילות יותר. תומכי התקנות טוענים שהכללים הקודמים הכריחו את החברות להשקיע במוצרים שלא תמיד תאמו את הביקוש בשוק האמריקאי.

המהלך הוא חלק משינוי רחב בהרבה במדיניות הרכב של ממשל טראמפ. בפברואר ביטלה הסוכנות להגנת הסביבה את הבסיס הרגולטורי ששימש מאז 2009 לפיקוח פדרלי על פליטות גזי חממה מכלי רכב חדשים, ובעקבות זאת בוטלו גם תקני פליטות פדרליים שנבנו עליו. במקביל צומצמו תמריצים פדרליים לרכב חשמלי והוקלו מגבלות נוספות שהשפיעו על יצרניות הרכב.

עבור מי שמתכנן לקנות מכונית בשנים הקרובות, התוצאה עשויה להיות מורכבת יותר מהסיסמה "מכוניות זולות יותר". היצרניות עשויות לקבל יותר חופש למכור דגמי בנזין גדולים וזולים יותר לייצור, והלחץ להוסיף מערכות יקרות לחיסכון בדלק יפחת. אבל אם המכונית החדשה נוסעת פחות קילומטרים על כל ליטר – ובמיוחד אם מחירי הבנזין יישארו גבוהים – החיסכון ביום הקנייה עלול לחזור לחשבון המשפחתי במשך השנים שלאחר מכן.

במילים אחרות, הקרב החדש על מחיר המכונית האמריקאית עבר מאולם התצוגה אל המשאבה: השאלה כבר אינה רק כמה יעלה הרכב כשקונים אותו, אלא כמה יעלה להחזיק אותו אחרי שיוצאים איתו מהסוכנות.