בתוך חצי דקה: פלורידה הגדירה את ארגוני המוסלמים הגדולים בארה״ב כארגוני טרור

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לצדם נוספו לרשימה יותר מ־90 ארגונים שכבר מופיעים ברשימות הטרור של הממשל הפדרלי, ובהם משמרות המהפכה של איראן, קרטל סינלואה, קרטל דל גולפו וכנופיית טרן דה אראגואה. אבל מבחינה פוליטית ומשפטית, השם שמושך את עיקר תשומת הלב הוא דווקא CAIR - ארגון אמריקני פעיל שמציג את עצמו כארגון זכויות האזרח המוסלמי הגדול בארצות הברית.

הטיעון המרכזי של ממשל דה־סנטיס נגד CAIR נשען על ההיסטוריה של הארגון ועל מסמכים מפרשת קרן הולי לנד. במשפט הפדרלי שהתנהל בטקסס הורשעו מנהלי הקרן בהעברת מיליוני דולרים לחמאס במסווה של פעילות צדקה. CAIR נכלל אז ברשימת גופים ואנשים שתוארו כשותפים לקשר שלא הועמדו לדין

ההצבעה היא השלב האחרון במהלך שדה־סנטיס החל עוד בדצמבר 2025. אז חתם המושל על צו ביצועי שהגדיר את CAIR ואת האחים המוסלמים כארגוני טרור לצורכי פעילות הרשויות במדינה והורה לשלול מהם, וממי שמספק להם תמיכה חומרית, חוזים, מימון והטבות ממשלתיות במקרים שבהם החוק מאפשר זאת. אלא שהמהלך נבלם בבית המשפט. במרץ העניק שופט פדרלי ל־CAIR צו מניעה זמני, לאחר שקבע כי קיימות שאלות חוקתיות כבדות משקל לגבי סמכותו של מושל להטיל בעצמו הגדרה כזו על ארגון אמריקני.

דה־סנטיס חזר לאחר מכן למסלול אחר. המחוקקים הרפובליקנים בפלורידה העבירו את חוק HB 1471, שנכנס לתוקף ב־1 ביולי ויצר לראשונה מנגנון סטטוטורי מסודר שבאמצעותו ראש מערך ביטחון הפנים של פלורידה יכול להמליץ על הגדרת ארגון כארגון טרור מקומי או זר, בכפוף לאישור המושל והקבינט. החוק גם קובע הליכי הודעה וערעור ומחייב פרסום רשמי של ההגדרה.

המשמעות של ההחלטה רחבה בהרבה מסמל פוליטי. לפי החוק החדש, רשויות המדינה וגופים ציבוריים אינם רשאים להעביר כספי ציבור, חוזים או תמיכה לארגון שהוגדר כארגון טרור. בתי ספר, קולג'ים ואוניברסיטאות ציבוריות אינם רשאים להשתמש בכספי מדינה או בכספים פדרליים כדי לקדם או לתמוך בארגון כזה. החוק אף מאפשר במקרים מסוימים פירוק מנהלי של תאגיד שהוגדר כארגון טרור, ומרחיב את האיסורים הפליליים על מתן תמיכה חומרית לארגונים שהמדינה הכניסה לרשימה.

גם לסטודנטים יש סיבה לעקוב מקרוב. החוק קובע שסטודנט במוסד ציבורי להשכלה גבוהה שיימצא כי הוא "מקדם" ארגון טרור עשוי להיות מסולק מהמוסד. עם זאת, הנוסח אינו מגדיר כל הבעת תמיכה פוליטית כעילה לגירוש. החוק מגדיר "קידום" באופן מצומצם יותר - למשל איום ממשי באלימות, שיבוש מהותי של סביבת הלימודים, הפרת זכויות של אחרים או אספקת תמיכה חומרית וגיוס חברים עבור הארגון.

הטיעון המרכזי של ממשל דה־סנטיס נגד CAIR נשען על ההיסטוריה של הארגון ועל מסמכים מפרשת קרן הולי לנד. במשפט הפדרלי שהתנהל בטקסס הורשעו מנהלי הקרן בהעברת מיליוני דולרים לחמאס במסווה של פעילות צדקה. CAIR נכלל אז ברשימת גופים ואנשים שתוארו כשותפים לקשר שלא הועמדו לדין. בצו המקורי של דה־סנטיס נטען כי קיימות ראיות היסטוריות המקשרות בין מייסדי CAIR לבין רשתות המזוהות עם האחים המוסלמים ועם גופים שפעלו לטובת חמאס. CAIR עצמו מעולם לא הורשע בעבירת טרור וטוען כי השימוש באותה פרשה כדי להציגו כיום כארגון טרור הוא מטעה ובלתי חוקי.

לגבי האחים המוסלמים, פלורידה נשענת בין היתר על הקשר ההיסטורי בין התנועה לבין חמאס ועל טענות כי שלוחות וגופים המזוהים עם התנועה סיפקו לאורך השנים תמיכה לארגונים חמושים במזרח התיכון. דה־סנטיס טען כבר בדצמבר כי אין מקום להפריד בין האידיאולוגיה של האחים המוסלמים לבין ארגונים שצמחו ממנה ופנו לטרור.

מה שעשוי לסבך את המדינה הוא העובדה שהממשל הפדרלי לא הגדיר את CAIR עצמו כארגון טרור זר. החוק הפדרלי מעניק למזכיר המדינה סמכות להכניס ארגונים זרים לרשימת ארגוני הטרור, בעוד פלורידה יצרה מסלול עצמאי שמאפשר גם להגדיר ארגונים הפועלים בתוך ארצות הברית כארגוני טרור מקומיים. בדיוק בנקודה הזו מתמקד הקרב המשפטי המתפתח.

נציגת פרויקט הביטחון הלאומי של איגוד חירויות האזרח, הינה שמסי, הגיעה לישיבת הקבינט וביקשה לדבר בשם CAIR־פלורידה, אך לא קיבלה את רשות הדיבור. ה־ACLU הודיע כי בכוונתו לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה נגד ההגדרה החדשה, בטענה שהמדינה פוגעת בחופש הביטוי, בחופש ההתאגדות ובהליך ההוגן המובטחים בחוקה.

CAIR טוען מצדו שהמדינה אינה מענישה אותו על פעילות טרור אלא על פעילות פוליטית וחברתית שהממשל מתנגד לה. עורכי דינו כבר הצליחו לעצור את הניסיון הראשון של דה־סנטיס בבית המשפט הפדרלי, וכעת הם צפויים לנסות לעשות זאת שוב מול החוק החדש, שנועד במידה רבה לעקוף את הבעיה המשפטית שהתגלתה בצו המקורי.

מבחינת דה־סנטיס, לעומת זאת, מדובר בדיוק בהפך. לשיטתו, פלורידה עושה מה שהממשל הפדרלי אינו עושה במהירות מספקת: מזהה ארגונים שלטענתה מסייעים לאידיאולוגיות או לרשתות הקשורות לטרור, וחוסמת מהם כסף ציבורי וגישה למוסדות המדינה עוד לפני שנגרם נזק נוסף. לשכתו כבר הצהירה ביולי כי המטרה היא למנוע מכספי משלם המסים להגיע לגופים שהמדינה רואה בהם איום ביטחוני.

וכך, הצבעה שנמשכה פחות מדקה פותחת מאבק שעשוי להימשך שנים. פלורידה כבר הכריעה מבחינתה מי נמצא בצד הלא נכון של הקו. עכשיו יצטרכו בתי המשפט להחליט אם למדינה בכלל מותר לצייר את הקו הזה.