ממדאני משיק "תוכנית נגד אנטישמיות" - אבל לא מתייחס לבעיה המרכזית

ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני הציג השבוע את התוכנית העירונית החדשה שלו למאבק באנטישמיות - אבל דווקא הסוגיות שמטרידות חלקים מרכזיים בקהילה היהודית כמעט שאינן מופיעות בה. התוכנית כוללת מיליוני דולרים לאבטחה, חינוך ומניעת פשעי שנאה, אך אינה מגדירה מהי אנטישמיות ואינה מתייחסת באופן ישיר לקשר שבין אנטי-ציונות, שנאת ישראל והתקפות על יהודים - נקודה שכבר מעוררת ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים מרכזיים בעיר.

ממדאני הציג את התוכנית בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות, ובמקביל פרסמה העירייה מסמך מפורט תחת הכותרת Strategy to Combat Antisemitism. "שוב ושוב שמעתי את אותו הדבר: אנטישמיות היא אמיתית והיא הולכת ומתגברת", אמר. לדבריו, העירייה מחויבת להוביל את המאבק בתופעה ולהבטיח שיהודים בניו יורק יוכלו לחיות בביטחון.

אלא שהפער בין ההצהרות לבין תוכן המסמך הוא בדיוק מה שמעסיק כעת את מבקריו. יהודים מהווים כעשירית מאוכלוסיית ניו יורק, אך אחראים לכמחצית מקורבנות פשעי השנאה המאומתים בעיר. לפי דיווחים עדכניים, גם מאז שממדאני נכנס לתפקיד נרשמה עלייה בפשעי שנאה אנטישמיים - נתון שמעצים את השאלה האם התוכנית החדשה נותנת מענה לגורמים שמאחורי התופעה, ולא רק לתוצאות שלה.

ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני בתוכנית נגד אטישמיות

התוכנית עצמה כוללת שורה ארוכה של צעדים: 6.4 מיליון דולר במענקים למניעת שנאה ולסיוע לנפגעים, מיליון דולר לחיזוק האבטחה בבתי כנסת ובבתי תפילה נוספים, וכן 26 מיליון דולר למשרד העירוני למניעת פשעי שנאה. בנוסף מתוכננים ביקורים נוספים של תלמידים במוזיאון למורשת יהודית, קמפיין ב-LinkNYC על תרומתם של יהודים לעיר והשקעות במוסדות יהודיים ובאתרי הנצחה.

אבל לצד התקציבים, אחת ההחלטות הבולטות ביותר היא דווקא מה שלא נכלל בתוכנית. ממדאני אינו מאמץ הגדרה רשמית לאנטישמיות. ביום הראשון שלו בתפקיד הוא ביטל את אימוץ הגדרת IHRA שקודמו אריק אדמס החיל על העירייה, ובמסמך החדש נכתב כי ניו יורק יכולה להילחם באנטישמיות גם בלי לבחור בהגדרה אחת מחייבת. התוכנית מזכירה כמה הגדרות קיימות, ובהן IHRA, הצהרת ירושלים ומסמך Nexus, אך אינה מאמצת אף אחת מהן.

המהלך הזה משמעותי במיוחד על רקע היחסים המורכבים של ממדאני עם חלקים גדולים בקהילה היהודית בעיר. הוא מזוהה כבר שנים עם ביקורת חריפה על ישראל, והוויכוח סביב עמדותיו בנושא ישראל ואנטי-ציונות ליווה אותו עוד לפני שנכנס ללשכת ראש העיר. דווקא משום כך, עבור חלק מהארגונים היהודיים, העובדה שהתוכנית החדשה כמעט אינה עוסקת בקשר האפשרי בין רטוריקה אנטי-ישראלית לבין פגיעה ביהודים היא לא פרט שולי - אלא אחד החסרונות המרכזיים שלה.

ארבעה מהארגונים היהודיים המרכזיים בעיר - UJA-Federation of New York, ה-Jewish Community Relations Council of New York, הסניף הניו יורקי של American Jewish Committee ו-New York Board of Rabbis - בירכו אמנם על הגדלת תקציבי האבטחה והרחבת תוכניות קיימות, אך במקביל מתחו ביקורת ברורה על מה שחסר. לדבריהם, התוכנית "אינה מתמודדת עם סוגיה מרכזית", והם טענו כי רטוריקה שמציגה את ישראל באופן דמוני או שוללת את הלגיטימיות שלה יכולה להוביל גם לפגיעה ביהודים בניו יורק.

גם ה-ADL דרש עוד לפני פרסום המסמך שהעירייה תאמץ הגדרה ברורה ורשמית לאנטישמיות ותתייחס לסוגיות הנוגעות לחרמות אידיאולוגיים על ישראל. הדרישות הללו לא נכללו בתוכנית שפורסמה. מנגד, ארגונים יהודיים המזוהים עם גישה פרוגרסיבית יותר בירכו דווקא על ההחלטה שלא לאמץ הגדרה אחת מחייבת וטענו כי המאבק באנטישמיות צריך להיות חלק ממאבק רחב יותר נגד כל צורות השנאה.

גם חלק מהתקציבים שהוצגו כחלק מהתוכנית החדשה מעלים שאלות. ההשקעה של 2 מיליון דולר באנדרטת השואה בקווינס ו-2.5 מיליון דולר ב-Center for New Jewish Culture בברוקלין דומה להקצבות שכבר הוכרזו בתקופת אדמס, ולא הובהר אם מדובר בכסף חדש או בהמשך של התחייבויות קיימות. גם היוזמה להקים צוות בין-משרדי לתיאום המאבק באנטישמיות מזכירה צעדים שקידמה העירייה הקודמת.

ממדאני מציג את התוכנית כמפת דרכים ארוכת טווח, אך נכון לעכשיו היא גם אינה כוללת מדדים ברורים שלפיהם ניתן יהיה לבחון את הצלחתה - למשל יעד להפחתת פשעי השנאה נגד יהודים. לכן, לצד התקציבים, הקמפיינים והצעדים החינוכיים, השאלה המרכזית מבחינת רבים בקהילה היהודית נשארת פתוחה: האם העירייה מוכנה להתמודד גם עם מקורות השנאה שמופנים כלפי יהודים בהקשר של ישראל - או רק עם התוצאות שלהם אחרי שהן כבר מתרחשות.