ההוצאה להורג אושרה אבל כריסטה פייק שרדה: שתי זריקות המוות לא הרגו אותה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

פייק, בת 50, הורשעה ברצח קולין סלמר בת ה-19 ב-1995 ונידונה למוות. ביום רביעי היא הוכנסה לחדר ההוצאות להורג במתקן ריברבנד בנאשוויל, לאחר יום שלם של דרמה משפטית שבמהלכו הוצאה להורג נעצרה תחילה בידי בית משפט פדרלי לערעורים ולאחר מכן אושרה מחדש בידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. שעות לאחר מכן כבר לא עמדה במרכז הפרשה השאלה אם פייק תוצא להורג - אלא כיצד ייתכן שהיא עדיין בחיים. 

לפי עיתונאים שנבחרו רשמית בידי מחלקת התיקונים של טנסי לצפות בהליך, פייק נראתה קשורה לאלונקה כשהווילונות נפתחו. המדינה השתמשה בפנטוברביטל, חומר הרדמה רב עוצמה המשמש במינון גבוה להוצאה להורג. אלא שההליך לא התפתח כפי שהמדינה תכננה. גם לאחר מתן החומר, פייק המשיכה לחיות. עדים סיפרו כי נשמעו ממנה נחירות חזקות, ובשלב מסוים המיקרופון שאפשר לעדים לשמוע את המתרחש בתא נותק.   

לפי סוכנות הידיעות איי-פי, הרשויות נתנו לפייק שתי מנות של פנטוברביטל. למרות זאת היא לא מתה. עורכי דינה הגישו בקשות חירום לבתי המשפט וטענו כי לבה ממשיך לפעום וכי יש להעניק לה טיפול מציל חיים. בהמשך אישרו הרשויות שהיא הועברה לקבלת טיפול רפואי מחוץ לכלא. מצבה המדויק לא נמסר מיד לציבור.  

לפי סוכנות הידיעות איי-פי, הרשויות נתנו לפייק שתי מנות של פנטוברביטל. למרות זאת היא לא מתה. עורכי דינה הגישו בקשות חירום לבתי המשפט וטענו כי לבה ממשיך לפעום וכי יש להעניק לה טיפול מציל חיים. בהמשך אישרו הרשויות שהיא הועברה לקבלת טיפול רפואי מחוץ לכלא. מצבה המדויק לא נמסר מיד לציבור.  

האירוע חריג אפילו בעולם שבו כבר נרשמו לא מעט הוצאות להורג כושלות. בעבר שרדו אסירים ניסיונות שבהם צוותי הוצאה להורג לא הצליחו למצוא וריד או להחדיר כראוי עירוי. המקרה של פייק שונה באופן מהותי: לפי הרשויות והדיווחים מהכלא, החומר שנועד להרוג אותה כבר הוזרק - פעמיים - ובכל זאת היא נותרה בחיים.  

הכישלון גם לא הגיע בלי סימני אזהרה. במשך חודשים הזהירו עורכי דינה של פייק כי מצבה הרפואי עלול להפוך את ההוצאה להורג למסוכנת ובלתי צפויה במיוחד. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נטען כי יש לה ורידים קטנים ופגועים וכי אפילו לצורך בדיקות דם רגילות משתמש הצוות הרפואי במחט זעירה במיוחד. מומחים מטעם ההגנה הזהירו מפני סכנה של כשל בהחדרת העירוי או של דליפת החומר הקטלני אל הרקמות במקום אל כלי הדם.   

אבל היה גם סימן אזהרה אחר, גדול הרבה יותר: רק ארבעה חודשים קודם לכן כבר נכשלה טנסי בניסיון להוציא להורג אסיר אחר.

במאי ניסתה המדינה להוציא להורג את טוני קרות'רס באותו בית סוהר. במשך יותר משעה ניסו אנשי הצוות להשיג גישה מתאימה לוורידים שלו. עורכת דינו סיפרה כי אנשי הצוות דקרו את זרועותיו ואת רגליו שוב ושוב. לאחר מכן ניסה רופא להחדיר צנתר מרכזי באזור עצם הבריח והכתף - וגם הניסיון הזה נכשל. ההוצאה להורג בוטלה.  

והקשר בין שני המקרים ישיר במיוחד. הרופא שהיה מעורב בניסיון הכושל להחדיר צנתר מרכזי לקרות'רס, ד"ר מארק פאולר, אישר עוד באוגוסט כי הוא יהיה הרופא בהוצאה להורג של פייק. פאולר העיד קודם לכן כי לפני המקרה של קרות'רס לא החדיר צנתר מרכזי במשך יותר מעשור. https://www.wsmv.com

בעקבות הכישלון במאי, עשרות רופאים ואחיות בטנסי קראו למדינה לעצור את ההוצאות להורג עד שתוכל להוכיח שהמערכת הרפואית שלה מסוגלת לבצע אותן כראוי. עורכי דינה של פייק השתמשו במקרה של קרות'רס כאחת הראיות המרכזיות לטענתם שהמדינה אינה ערוכה לבצע את ההליך בלי ליצור סיכון בלתי חוקתי לכאב ולסבל.  

הפרשה מקבלת ממד נוסף משום שטנסי כבר נאלצה בעבר לעצור לחלוטין את מערך ההוצאות להורג שלה. ב-2022 השעה המושל ביל לי את ההוצאות להורג לאחר שבדיקה חשפה כשלים באופן שבו המדינה פעלה לפי הפרוטוקולים שלה. בהמשך אימצה טנסי פרוטוקול חדש המבוסס על פנטוברביטל כחומר יחיד, וההוצאות להורג חודשו. כעת, בתוך חודשים ספורים, רשמה המדינה שני ניסיונות שלא הסתיימו כפי שתכננה.  

אבל מאחורי המחדל חסר התקדים נמצא פשע אכזרי במיוחד, והסיפור של הקורבן אינו יכול להיעלם בתוך הוויכוח על הדרך שבה המדינה ניסתה להרוג את הרוצחת שלה.

בינואר 1995 הייתה פייק בת 18 ותלמידה בתוכנית הכשרה מקצועית בנוקסוויל. סלמר, בת 19, למדה באותה תוכנית. לפי התביעה והממצאים שהובילו להרשעה, פייק חשדה שסלמר מנסה להתקרב לבן זוגה, טדריל שיפ. פייק, שיפ ונערה נוספת פיתו את סלמר לאזור מבודד, שם היא הוכתה ועונתה במשך זמן ממושך לפני שנרצחה. 

פרטי הרצח זעזעו את טנסי. על גופה של סלמר נחרט פנטגרם, ובמשפט הוצגו פרטים נוספים שהפכו את הפרשה לאחד מתיקי הרצח הידועים במדינה בתקופה שבה ארצות הברית הייתה שקועה במה שכונה אז "הפאניקה השטנית". פייק הורשעה ברצח מדרגה ראשונה ונידונה למוות ב-1996. שיפ, שהיה בן 17 בזמן הרצח, נידון למאסר עולם עם אפשרות לשחרור. 

בשלושת העשורים שחלפו מאז, פייק לא טענה שהיא חפה מפשע. בבקשת החנינה שלה היא הביעה חרטה על הרצח ותיארה את עצמה בזמן ביצועו כנערה שסבלה מהפרעות נפשיות ומעבר של התעללות קשה. עורכי דינה הציגו אבחנות של הפרעה דו-קוטבית והפרעת דחק פוסט-טראומטית וטענו כי ההבנה המדעית של התפתחות מוחם של צעירים השתנתה באופן דרמטי מאז שנות ה-90. המושל לי דחה את בקשת החנינה.  

מנגד עמדה לאורך כל הדרך אמה של סלמר, שביקשה לראות את גזר הדין מתבצע אחרי יותר משלושה עשורים. היא תיארה לאורך השנים את האובדן שלא הסתיים ואת הכאב שמלווה את המשפחה מאז 1995. מבחינת משפחת הקורבן, הטענות על ילדותה הקשה ומצבה הנפשי של פייק אינן מוחקות את מה שעשתה לבתם.

גם ביום ההוצאה להורג נדמה היה במשך שעות שאיש אינו יודע אם גזר הדין יבוצע בכלל. ההליך נקבע במקור לבוקר יום רביעי, אך בית המשפט הפדרלי לערעורים של המעגל השישי עצר אותו ברוב של שני שופטים מול אחד כדי לאפשר בחינה נוספת של הטענה שהטראומה וההתעללות המינית שחוותה פייק בילדותה לא נשקלו כראוי כאשר נגזר עליה עונש מוות. המדינה פנתה לבית המשפט העליון, וזה ביטל את העיכוב ואפשר לטנסי להתקדם. שלושת השופטים הליברלים התנגדו להחלטה.  

ואז, אחרי שכל המאבקים המשפטיים הסתיימו, דווקא המכונה שהמדינה בנתה כדי לבצע את גזר הדין נכשלה.

כעת טנסי ניצבת בפני מצב משפטי ורפואי חריג ביותר. פייק הורשעה ונידונה למוות, אך המדינה כבר ניסתה לבצע את גזר הדין והזריקה לגופה את החומר שנועד להרוג אותה. השאלות שיעמדו כעת בפני בתי המשפט אינן רק מתי - ואם - טנסי תנסה שוב להוציא אותה להורג, אלא גם האם ניסיון נוסף יהיה חוקתי לאחר מה שכבר עברה בחדר ההוצאות להורג.

פייק הייתה אמורה להיכנס להיסטוריה כאישה הראשונה שטנסי הוציאה להורג זה יותר מ-200 שנה. במקום זאת היא נכנסה להיסטוריה מסיבה אחרת לגמרי: המדינה קשרה אותה לאלונקה, הזריקה לה שתי מנות של החומר הקטלני, המתינה למותה - ולבסוף ראתה אותה יוצאת מחדר ההוצאות להורג באמבולנס.