חסיד סאטמר מחה נגד דגל ישראל - ועכשיו ארה"ב רוצה לגרש אותו לשם

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עובדיה, יהודי חסידי בן 35, אזרח ישראלי ואב לחמישה המתגורר במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק, מוחזק מאז סוף אוגוסט במעצר פדרלי לאחר שרשויות ההגירה עצרו אותו במהלך הליך בבית משפט במנהטן. ממשל טראמפ מבקש לגרשו מארצות הברית, והשבוע התברר כי המדינה שאליה הוא מיועד להישלח היא ישראל - אותה מדינה שעובדיה מתנגד לעצם קיומה מטעמים דתיים.

הפרשה החריגה החלה באוקטובר 2023, שבועות ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר. מחוץ לבית העירייה של ראמאפו במחוז רוקלנד נתלה דגל ישראל כאות הזדהות עם קורבנות המתקפה. עובדיה וחסידים אנטי-ציונים נוספים הגיעו למקום להפגין נגד הצבת הדגל. בהמשך הדגל נעלם, ועובדיה ואדם נוסף הואשמו כי לקחו אותו.

עובדיה מודה שהשתתף בהפגנה, אך מכחיש כי הוא זה שהסיר או גנב את הדגל.

הפרשה החריגה החלה באוקטובר 2023, שבועות ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר. מחוץ לבית העירייה של ראמאפו במחוז רוקלנד נתלה דגל ישראל כאות הזדהות עם קורבנות המתקפה. עובדיה וחסידים אנטי-ציונים נוספים הגיעו למקום להפגין נגד הצבת הדגל. בהמשך הדגל נעלם, ועובדיה ואדם נוסף הואשמו כי לקחו אותו.

השניים הואשמו תחילה בעבירות שכללו גם עבירות שנאה, אולם התיק הסתיים בתחילת 2024 בצורה מתונה בהרבה. עובדיה הודה בעבירה פחותה של הפרת הסדר ושילם קנס. אלא שהאירוע, שנראה באותו שלב כפרשה מקומית שהסתיימה, חזר לרדוף אותו כאשר מעמדו בארצות הברית עמד לבחינה מחודשת.

עובדיה הגיע לארצות הברית ב-2022 באמצעות אשרה לעובדי דת ועבד כמורה דת. כאשר ביקש להאריך את מעמדו, הרשויות דרשו ממנו מסמכים הנוגעים להליך הפלילי ולמעצר בעקבות תקרית הדגל. בהמשך בוטל מעמדו החוקי, וב-28 באוגוסט הוא נעצר על ידי סוכני רשות ההגירה והמכס לאחר שהגיע לדיון בבית משפט להגירה במנהטן.

מאז הוא מוחזק במעצר פדרלי בברוקלין.

השבוע ניסה עובדיה להשתחרר בערבות, אך שופט הגירה דחה את הבקשה והותיר אותו במעצר בזמן שההליך לגירושו נמשך. במהלך הדיון הבהירה הממשלה כי ישראל היא המדינה שאליה היא מבקשת להרחיק אותו אם צו הגירוש יאושר.

כאן בדיוק נמצא הפרדוקס שהפך את הסיפור המקומי לסיפור ארצי. עובדיה אינו פעיל פרו-פלסטיני מוסלמי או סטודנט זר שנקלע לעימות עם ארגון יהודי. הוא יהודי חרדי, ישראלי מלידה, המשתייך לסאטמר - אחת החסידויות הגדולות והמוכרות בעולם החרדי - שההתנגדות שלה לציונות מבוססת על תפיסה תיאולוגית שלפיה אסור היה ליהודים להקים מדינה ריבונית לפני ביאת המשיח.

בשנים האחרונות השתתף עובדיה בהפגנות נגד ישראל בניו יורק ובניו ג'רזי. לדבריו, התנגדותו למדינה אינה התנגדות ליהודים אלא עמדה דתית. בריאיון שהעניק בעודו במעצר אמר כי מטרת ההפגנות שבהן השתתף הייתה להראות שהעמדה הציונית אינה מייצגת את כלל היהודים.

עורכי דינו טוענים כי מעצרו והניסיון לגרשו אינם רק עניין טכני של אשרת שהייה, אלא ניסיון של הממשל להעניש אדם שאינו אזרח אמריקאי על דעותיו הפוליטיות והדתיות. יום לאחר מעצרו הם הגישו תביעה לבית משפט פדרלי במנהטן בדרישה לשחררו, וטענו כי הממשלה פוגעת בזכויות חוקתיות של חופש הביטוי והדת.

אחד מפרקליטיו, אריק לי, הצביע על מה שלדבריו הוא האבסורד שבטענות נגד מרשו: עובדיה הוא יהודי דתי המתנגד לממשלת ישראל ולעצם קיומה של המדינה מסיבות תיאולוגיות, ולכן, לטענת ההגנה, הצגתו כאנטישמי בשל השקפותיו היא עיוות של משמעות המונח.

הממשל מציג תמונה שונה לחלוטין.

המשרד לביטחון המולדת טוען כי אשרה או גרין קארד אינם זכות אוטומטית אלא הטבה שמעניקה ארצות הברית, וכי הממשלה פעלה במסגרת סמכותה החוקית. בהודעה חריפה טען המשרד כי עובדיה נמנה עם זרים שהממשל רשאי לפעול נגדם בשל התנהגות הכוללת, לטענת הרשויות, תמיכה או האדרה של טרור, הטרדת יהודים ופגיעה ברכוש.

אלה טענות של הממשלה, ולא קביעה שיפוטית כי עובדיה ביצע את כל המעשים המיוחסים לו. התיק הפלילי שנולד מתקרית הדגל הסתיים, כאמור, בהרשעה בעבירה פחותה של הפרת הסדר, ולא בהרשעה בעבירת שנאה.

המקרה של עובדיה מגיע על רקע מדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ כלפי זרים שהיו מעורבים בפעילות אנטי-ישראלית או פרו-פלסטינית. הממשל טען כי יש לו סמכות לבטל מעמד או לפעול לגירוש במקרים שבהם פעילות של אדם שאינו אזרח אמריקאי נתפסת כמנוגדת לאינטרסים של ארצות הברית או כתומכת בארגוני טרור. מנגד, עורכי דין וארגוני זכויות אזרח טוענים כי בחלק מהמקרים נעשה שימוש בדיני ההגירה כדי להעניש זרים על ביטוי פוליטי המוגן בדרך כלל על ידי התיקון הראשון לחוקה.

ההבדל במקרה של עובדיה הוא זהותו. הוא אינו רק יהודי, אלא גם אזרח המדינה שאליה מבקש הממשל לגרש אותו. בניגוד לחלק מתיקי ההגירה האחרים שעוררו סערה בשנים האחרונות, כאן קשה לנתק בין שאלת ההגירה לבין הפרדוקס הפוליטי והדתי: הממשלה מבקשת להרחיק מארצות הברית יהודי חרדי אנטי-ציוני בעקבות פרשה שהחלה במחאה נגד דגל ישראל - ולשלוח אותו בחזרה לישראל.

עבור קהילת סאטמר הגדולה בניו יורק, הפרשה נוגעת גם בשאלה רחבה יותר של הגבול בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. סאטמר מתנגדת לציונות כבר עשרות שנים, הרבה לפני המלחמה בעזה והוויכוחים הפוליטיים הנוכחיים בארצות הברית. חסידיה יכולים להתנגד בחריפות למדינת ישראל ובה בעת לראות בעצמם מגינים על היהדות האורתודוקסית ועל העם היהודי.

מבחינת הממשלה, עם זאת, השאלה המיידית אינה אם השקפתו הדתית של עובדיה לגיטימית, אלא אם יש לו זכות חוקית להישאר בארצות הברית לאחר שמעמדו בוטל. מבחינת עורכי דינו, אי אפשר להפריד בין השניים: הם טוענים שהרקע לביטול המעמד ולמעצר הוא בדיוק הפעילות הפוליטית והדתית שלו.

עובדיה יישאר לעת עתה במעצר, והמאבק המשפטי שלו צפוי להימשך בשתי חזיתות - בבית המשפט להגירה, שבו הממשלה מבקשת להשלים את גירושו, ובבית המשפט הפדרלי, שבו עורכי דינו תוקפים את עצם מעצרו.

אם הממשלה תנצח, התוצאה תהיה אירונית במיוחד: יהודי חסידי שהגיע לאמריקה, הפגין נגד דגל ישראל וטען כי אמונתו הדתית אוסרת עליו לקבל את הציונות, עלול לסיים את הפרשה כשהוא מובל על ידי ממשלת ארצות הברית למטוס - בדרך לישראל.