
בכל פעם שנתקל במשוואה שלא רצה להתעכב עליה, הוא הזין אותה בכלי הבינה המלאכותית של גוגל וקיבל תשובה. אחר כך הגיעו משימות במדעים. אחריהן ספרות. כשהיה צריך לסמן את חלקיו של הר געש או לכתוב על "העורב" של אדגר אלן פו, גם שם היתה הבינה המלאכותית מוכנה לעזור.
בתוך חודשים, הכלי שהיה אמור לעזור לו ללמוד הפך, לדבריו, לכלי שעשה חלק מהלמידה במקומו.
בסוף שנת הלימודים הציונים שלו הידרדרו. הפגיעה הקשה ביותר היתה דווקא במתמטיקה, מקצוע שבו היה תלמיד טוב. למרות שבמהלך השנה קיבל בעיקר ציוני B, הוא נכשל במבחן הסופי.
"החשיבה שלי נהייתה איטית יותר", סיפר סקוט, כיום בן 15, לוול סטריט ג'ורנל. לדבריו, כשהגיע למבחן שבו הבינה המלאכותית כבר לא היתה זמינה, הוא התקשה לחשוב בכוחות עצמו.

"החשיבה שלי נהייתה איטית יותר", סיפר סקוט, כיום בן 15, לוול סטריט ג'ורנל. לדבריו, כשהגיע למבחן שבו הבינה המלאכותית כבר לא היתה זמינה, הוא התקשה לחשוב בכוחות עצמו.
הסיפור שלו עומד במרכז תחקיר חדש שמעלה שאלה שהולכת ונעשית מטרידה יותר עבור הורים, מורים ומערכות חינוך ברחבי ארצות הברית: האם בתי הספר הכניסו את הבינה המלאכותית לכיתות מהר מדי?
לפי התחקיר, אף חברת טכנולוגיה גדולה לא הצליחה לחדור למערכת החינוך האמריקנית בעוצמה שבה עשתה זאת גוגל. לחברה היה יתרון עצום עוד לפני מהפכת הבינה המלאכותית: מיליוני תלמידים כבר השתמשו במחשבי Chromebook, בחשבונות גוגל שסופקו על ידי בתי הספר ובמערכות כמו Google Classroom.
כאשר גוגל החלה לשלב את Gemini וכלי בינה מלאכותית נוספים במוצרים האלה, הדרך אל התלמידים כבר היתה פתוחה.
התוצאה, לפי הוול סטריט ג'ורנל, היא ניסוי חינוכי בקנה מידה עצום - ולעיתים גם כזה שהמורים עצמם מתקשים לעמוד בקצב שלו.
התחקיר מבוסס על ראיונות עם יותר מ-60 מורים, מנהלי בתי ספר, הורים, תלמידים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. רבים מהם מתארים תופעה דומה: תלמידים שמתרגלים לכך שהמחשב מסכם עבורם טקסטים, מנסח תשובות, פותר בעיות ומציע רעיונות, ואז מתקשים לבצע את אותן פעולות כשהכלי איננו זמין.
מורים מספרים שהם רואים יותר עבודות שנראות כמעט זהות זו לזו. השפה לעיתים רהוטה, התחביר תקין והעבודה נראית מלוטשת - אבל מתחת לפני השטח חסרים הבנה, עומק וקול אישי.
הבעיה אינה רק העתקה.
החשש הגדול יותר הוא שתלמידים כלל אינם תופסים את השימוש בבינה מלאכותית כרמאות. מבחינתם, הכלי נמצא בתוך המחשב שקיבלו מבית הספר, משולב במערכת החיפוש וביישומים שהמורים עצמם משתמשים בהם. אם הוא נמצא שם, מדוע לא להשתמש בו?
זו בדיוק הדילמה שמעסיקה כיום בתי ספר ברחבי המדינה. איסור מוחלט נראה כמעט בלתי אפשרי, אבל שימוש חופשי עלול ליצור מצב שבו ילדים לומדים כיצד להפעיל בינה מלאכותית לפני שהם לומדים כיצד לחשוב בלעדיה.
החששות חורגים גם מעבר לציונים.
לפי התחקיר, חוקרים של גוגל עצמה עסקו בסיכונים האפשריים של שימוש בבינה מלאכותית בקרב ילדים. ילדים ובני נוער, כך עולה מהמחקרים, עלולים להתקשות יותר ממבוגרים להבחין בין מערכת שמדמה קשר אנושי לבין קשר אנושי אמיתי.
עובדים בהווה ובעבר בגוגל, וכן מחקרים פנימיים וחיצוניים שנבדקו במסגרת התחקיר, הצביעו על אפשרות לפגיעה קוגניטיבית ורגשית כאשר ילדים מפתחים תלות מוגזמת בצ'אטבוטים.
הסכנה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת כאשר המערכת אינה משמשת רק כמנוע חיפוש, אלא גם כמי שמקשיבה, מייעצת, מעודדת ומנהלת עם הילד שיחה שנשמעת אישית.
עבור תלמיד בודד או מתבגר שמתקשה חברתית, ההבדל בין "כלי לימודי" לבין "חבר דיגיטלי" עלול להיטשטש במהירות.
גוגל דוחה את התמונה שלפיה הכנסת הבינה המלאכותית לבתי הספר היא בהכרח מהלך שפוגע בלמידה.
החברה טוענת שהמפתח נמצא בדרך שבה משתמשים בטכנולוגיה. לדבריה, כאשר המורה נשאר במרכז התהליך והבינה המלאכותית משמשת ככלי עזר ולא כמחליפה של החשיבה, היא יכולה דווקא לעזור לתלמידים להבין חומר טוב יותר.
גוגל הרחיבה השנה משמעותית את כלי הבינה המלאכותית שלה לתלמידים. Gemini משולב יותר ויותר במערכות לימוד, ו-Google Classroom מאפשר לתלמידים לקבל מדריכי לימוד, שאלונים, הסברים מותאמים אישית וחומרי תרגול.
אחד הכלים החדשים מאפשר לתלמיד להעלות חומר לימודי, לעבור מבחן אבחון קצר ולקבל תוכנית לימודים אישית שמתעדכנת בהתאם להתקדמות שלו.
גוגל גם משתפת פעולה עם גופים חינוכיים ועם Princeton Review כדי להציע הכנה למבחנים סטנדרטיים, ובמקביל מממנת תוכניות להכשרת מורים בשימוש בבינה מלאכותית.
החברה מצביעה גם על מחקרים שבהם התקבלו תוצאות חיוביות. בניסוי שנערך בסיירה לאון בקרב יותר מ-1,700 תלמידים, תלמידים שהשתמשו במערכת Guided Learning של Gemini רשמו לפי גוגל שיפור משמעותי בלימודי מתמטיקה.
גם במחוז בתי הספר של מיאמי-דייד, אחד הגדולים בארצות הברית, כבר ניתנה גישה ל-Gemini לכ-100 אלף תלמידי תיכון ומורים.
אלא שכאן בדיוק נמצאת המחלוקת.
המבקרים אינם טוענים בהכרח שבינה מלאכותית אינה יכולה ללמד. הם שואלים מה קורה כאשר הכלי הטוב כל כך במתן תשובות הופך לזמין לילד בן 13 בכל שנייה של יום הלימודים.
אפשר להשתמש במחשבון כדי ללמוד מתמטיקה - ואפשר להשתמש בו כדי לא ללמוד חשבון בסיסי בכלל.
אותה שאלה חוזרת עכשיו בעוצמה גדולה בהרבה סביב הבינה המלאכותית.
מורים מספרים שהאתגר שלהם כבר אינו רק ללמד את החומר. הם צריכים ללמד את התלמידים מתי לא להשתמש בטכנולוגיה.
בחלק מהכיתות מורים חוזרים למבחנים על נייר, לכתיבה ביד ולתרגילים שנעשים ללא מחשב. אחרים מאפשרים שימוש בבינה מלאכותית רק בחלקים מסוימים של המשימה ודורשים מהתלמיד להסביר כיצד הגיע לתשובה.
בתי ספר אחרים מנסים לבנות כללים חדשים תוך כדי תנועה.
וזו אולי הנקודה המרכזית בתחקיר: מהפכת הבינה המלאכותית לא חיכתה שמערכת החינוך תחליט כיצד להתמודד איתה. היא פשוט נכנסה לכיתה.
עבור גוגל מדובר בכלי שיכול לתת לכל ילד מורה פרטי דיגיטלי, להתאים את הלימודים לקצב שלו ולעזור למורים עמוסים להגיע לתלמידים שזקוקים ליותר תשומת לב.
עבור חלק מהמורים וההורים, אותו כלי בדיוק עלול להפוך לקיצור דרך כל כך נוח, עד שהתלמיד מפסיק לפתח את היכולת החשובה ביותר שבית הספר אמור ללמד אותו.
לחשוב לבד.