
בלייר נשאה את הדברים ביום חמישי, 1 באוקטובר, במוזיאון היהודי בניו יורק, באירוע של הליגה נגד השמצה שעסק במקומם של יהודים בעולם התרבות. היא לא חזרה בה מההתנצלות. להפך, היא הבהירה שהיא עדיין עומדת מאחוריה. אבל לצד ההכרה בטעות, הציגה טענה אחרת: מבחינתה, ההתבטאות הייתה ההזדמנות להרחיק אותה, בעוד שזהותה היהודית והקשר שלה לישראל היו חלק מהרקע לכך. זו פרשנותה לאירועים, ולא מסקנה שהוכחה לגבי מניעיהם של כל מי שניתקו עמה קשר.

בנאומה השבוע היא תיארה את המחיר האישי שמאחורי השינוי המקצועי. לדבריה, גם חברויות קרובות נפגעו, והפחד שחוותה חדר הביתה. בנה, שכבר ראה אותה עוברת טיפולים קשים בעקבות מחלת הטרשת הנפוצה, נאלץ לראות אותה גם חוששת מהעולם שסביבה. היא הדגישה שכיום היא שוב עובדת ויש לה צוות חדש, אך החזרה לעבודה אינה מוחקת את מה שעבר על המשפחה.
הפרשה החלה כשבלייר הגיבה לסרטון של אברהם חמרה, שביקר את חברות הקונגרס הדמוקרטיות רשידה טליב וקורי בוש על התנגדותן להצעת חוק שנועדה למנוע כניסה לארה״ב של מי שהיו מעורבים במתקפת חמאס. בתגובתה קראה בלייר לגרש תומכי טרור, ובהמשך כתבה הכללות פוגעניות נגד האסלאם ומוסלמים. הדברים עוררו ביקורת חריפה, בין היתר מצד המועצה ליחסים אמריקניים־אסלאמיים, שקראה לה להתנצל.
ב־13 בפברואר 2024 פרסמה השחקנית התנצלות. היא הודתה שערבבה בין מוסלמים לבין אסלאמיסטים קיצוניים ופונדמנטליסטים, הכירה בפגיעה שגרמה, וסיפרה שחבריה המוסלמים עזרו לה להבין את הטעות. היא התחייבה לפעול מתוך סובלנות ושלום. לכן, גם בסיפורה הנוכחי, אי אפשר לצמצם את הפרשה לאמירת תמיכה בישראל: התגובה המקורית כללה הכללה שהיא עצמה הכירה בכך שהייתה שגויה ופוגענית.
הפרידה מהצוות המקצועי שלה תובנאומה השבוע היא תיארה את המחיר האישי שמאחורי השינוי המקצועי. לדבריה, גם חברויות קרובות נפגעו, והפחד שחוותה חדר הביתה. בנה, שכבר ראה אותה עוברת טיפולים קשים בעקבות מחלת הטרשת הנפוצה, נאלץ לראות אותה גם חוששת מהעולם שסביבה. היא הדגישה שכיום היא שוב עובדת ויש לה צוות חדש, אך החזרה לעבודה אינה מוחקת את מה שעבר על המשפחה.עדה כבר אז. בסוף פברואר 2024 דווח שבלייר נפרדה מסוכנות השחקנים שלה, סי־איי־איי, מאנשי יחסי הציבור, מעורכת הדין ומהמנהל שלה. הסוכנות אישרה שאינה מייצגת אותה עוד, אך לא מסרה הסבר. בדיווחים מאותה תקופה צוין גם שלפי הוליווד ריפורטר, בלייר הייתה זו שהחליטה להיפרד, ושכבר הופיעו ברישומים שלה נציגים חדשים. התיעוד הזה מאשר שהצוות התחלף, אך אינו מוכיח שכל חבריו פיטרו אותה בשל התגובה.
בלייר הפנתה את תשומת הלב גם לאמנים בתחילת דרכם. היא שרדה, הסבירה, בזכות שם מוכר, קריירה ארוכה ואנשים שנותרו לצדה. שחקנית צעירה, מוזיקאי בתחילת הדרך או קומיקאית עם מעט קשרים עלולים להישאר ללא מי שיעזור להם להתמודד עם סערה דומה. מבחינתה, זו הסיבה להפוך את החוויה האישית לעשייה ציבורית, ולא להסתפק בסיפור על מה שאיבדה.
הנאום התקיים לצד השקת יוזמה חדשה של הליגה נגד השמצה לבחינת הדרת יהודים וישראלים במוזיאונים, בהוצאות ספרים ובעולם ההופעות. הארגון הציג בדיקה של 40 מוזיאונים ומאגר של 65 מקרים ב־41 מקומות בארה״ב, המתעדים לדבריו הטרדות, ביטולים ולחצים על אמנים יהודים, ישראלים וציונים. המחקר בתחום ההוצאה לאור נשען, בין היתר, על יותר מ־30 ראיונות עם סופרים ואנשי מקצוע.
בין הדפוסים שהארגון מתאר: חשש של מוסדות מהפגנות שמוביל לביטול הופעות, התרחקות שקטה מאמנים, ולחצים על סופרים לצמצם נושאים וזהויות יהודיים ביצירותיהם. אלה ממצאים וטענות של הארגון, והם אינם הופכים כל ביקורת על אמן יהודי לאנטישמיות. הם מצביעים על השאלה הרחבה שעמדה במרכז הערב: מתי מחלוקת פוליטית הופכת לחסימת השתתפות בחיי התרבות.
התשובה האישית של בלייר היא סרט תיעודי חדש בשם „הנני”. לאחר שבעבר תיעדה את ההתמודדות עם מחלתה, היא מבקשת כעת לעסוק באנטישמיות ובזהותה היהודית. לדבריה, הסרט יגיע גם לישראל ויכלול שיחות עם אנשים שחולקים עליה, כשהמחלוקות יישארו על המסך. עדיין לא פורסם במסגרת ההכרזה מועד יציאה או גוף שידור. בלייר, שכבר התנצלה על המילים שהציתו את הסערה, מבקשת עכשיו שהפרק הבא בקריירה שלה ייתן לה לדבר באריכות - ולא להישאר מוגדרת בידי תגובה אחת.