
כרזות שהופיעו בקמפוס של אוניברסיטת אורגון ביוג׳ין סימנו את לני שטיינברג, מנכ״ל הלל באורגון, כ״אויב העם״, האשימו אותו בתמיכה בציונות וב״רצח עם בפלסטין״ וקראו לסלק את ארגון הלל מהקמפוס.
הכרזות עוררו גינויים חריפים מצד נבחרי ציבור, ובראשם הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן מאורגון, שתיאר אותן כניסיון ישיר להפחיד את הארגון היהודי ואת הסטודנטים שהוא משרת.
״הכרזות האלה חייבות להיות מגונות באופן חד משמעי״, כתב ויידן. לדבריו, מדובר ב״ניסיון בוטה להפחיד ולעשות דמוניזציה לארגון יהודי ולסטודנטים היהודים שהוא מייצג״.
נכון לפרסום הדיווח, לא היה ידוע מי תלה את הכרזות, ולא פורסם כי אדם או ארגון כלשהו קיבל אחריות עליהן. גם אוניברסיטת אורגון לא מסרה מיד תגובה לתקשורת המקומית.

נכון לפרסום הדיווח, לא היה ידוע מי תלה את הכרזות, ולא פורסם כי אדם או ארגון כלשהו קיבל אחריות עליהן. גם אוניברסיטת אורגון לא מסרה מיד תגובה לתקשורת המקומית.
שטיינברג עומד בראש קרן הלל של אורגון, המשרתת סטודנטים יהודים הן באוניברסיטת אורגון ביוג׳ין והן באוניברסיטת אורגון סטייט בקורוואליס. הארגון פועל באוניברסיטת אורגון מאז 1993 ומציג את עצמו כקהילה היהודית הפלורליסטית המרכזית בקמפוסים שבהם הוא פועל. לצד ארוחות שבת, חגים ותוכניות לסטודנטים, הלל מקיים גם פעילויות הקשורות לישראל.
אלא שהכרזות לא הסתפקו בביקורת על עמדות הארגון.
הן התמקדו באופן אישי בשטיינברג, הציגו את שמו ותפקידו והדביקו לו את הביטוי הטעון ״אויב העם״. בכרזות הופיעה גם הדרישה ״הלל מחוץ לקמפוס״ - קריאה להוציא את המסגרת היהודית מהאוניברסיטה כולה.
ההבדל הזה הוא שהפך את האירוע מבחינת מבקריו לעוד סימן מדאיג לשינוי באופי המחאה בקמפוסים בארצות הברית: מעבר מביקורת על ממשלת ישראל או על המלחמה בעזה לסימון אישי של מנהיגים יהודים ולדרישה לסלק מוסדות יהודיים מחיי הקמפוס.
האירוע מגיע בתקופה רגישה במיוחד עבור הלל באורגון.
רק ימים קודם לכן דיווח הארגון כי סוכה חדשה שהוקמה ליד המבנה החדש שלו באוניברסיטת אורגון סטייט בקורוואליס נגנבה בשלמותה, זמן קצר לפני חג הסוכות.
לדברי שטיינברג, הארגון רק נכנס למבנה החדש והסוכה עצמה הייתה תרומה חדשה. כשאנשי הלל הגיעו למקום, הם גילו כי הסוכה ותכולתה נעלמו.
״כל מה שהיה מתחת לסוכה נלקח, פשוט הכול״, סיפר אז שטיינברג. הוא תיאר את התחושה שהבית החדש של הקהילה היהודית נפגע כמעט מיד לאחר פתיחתו כ״מאוד מטרידה ומאוד עצובה״.
אין בשלב זה כל ראיה פומבית המקשרת בין גניבת הסוכה בקורוואליס לבין הכרזות שהופיעו בקמפוס ביוג׳ין, והאירועים התרחשו בשתי אוניברסיטאות שונות. עם זאת, סמיכות הזמנים מוסיפה לתחושת הלחץ סביב הארגון וסטודנטים יהודים באורגון.
גם מוקדם יותר השנה נאלץ הלל להתמודד עם אירוע ביטחוני. באפריל הועברה לארגון התרעה בעקבות איום שכוון, לפי גורמי האוניברסיטה, כלפי סטודנטים יהודים ושחורים. המשטרה איתרה במהירות את האדם שהיה במרכז האירוע, ובאותו מקרה לא פורסם על פגיעה בסטודנטים.
כל אלה מתרחשים על רקע מציאות רחבה יותר שבה מוסדות הלל ברחבי ארצות הברית הפכו מאז 7 באוקטובר לא פעם למוקד של מחאות, הפגנות ועימותים סביב ישראל. בעוד ארגוני סטודנטים פרו פלסטיניים טוענים כי הלל הוא גוף ציוני ולכן יעד לגיטימי לביקורת פוליטית, ארגונים יהודיים ונבחרי ציבור מזהירים כי הדרישה להוציא את הלל מהקמפוסים מטשטשת את הגבול בין התנגדות למדיניות ישראל לבין הדרת יהודים מחיי האוניברסיטה.
באורגון הגבול הזה קיבל עכשיו פנים ושם.
לני שטיינברג אינו נבחר ציבור ישראלי, דיפלומט או איש ממשלה. הוא מנהל ארגון יהודי מקומי שמארגן בין היתר ארוחות שבת, פעילויות חברתיות, אירועי חגים ותוכניות לסטודנטים.
ובכל זאת, מישהו החליט לתלות ברחבי הקמפוס כרזות שהכריזו עליו כ״אויב העם״.
מי עשה זאת, כמה כרזות נתלו והאם האוניברסיטה תפתח בחקירה או תנקוט צעדים בעקבות האירוע - עדיין לא ברור. אבל מבחינת ויידן, לפחות, לא נדרש להמתין לזהות האחראים כדי לקבוע מה משמעות המסר.
לדבריו, כאשר ארגון יהודי ומי שעומד בראשו מסומנים באופן אישי כדי להפחיד אותם ואת הסטודנטים שהם מייצגים, אין כאן עוד ויכוח רגיל על ישראל.
זה כבר ניסיון להפחיד קהילה יהודית שלמה.