הפרס מביידן היה אמיתי: הבנק, השגרירה ו־300 מיליון האירו - לטענת האף־בי־איי, לא

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

היא אפילו הציגה את עצמה כשגרירה.

אלא שכעת טוענים חוקרים פדרליים שחלקים מרכזיים מהתדמית הזאת לא היו מה שנראו.

סטיל, תושבת פארמינגטון הילס באזור דטרויט, עומדת במרכז חקירה פדרלית לאחר שהואשמה בהונאה באמצעות תקשורת. לפי תלונה פלילית שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במישיגן, היא שכנעה משקיע מקליפורניה להעביר 200 אלף דולר לחשבון נאמנות במישיגן במסגרת עסקה פיננסית שהתבססה, לטענת התביעה, על שורה של מצגים כוזבים.

במרכז העסקה עמדה חברה בשם "סטיל פרייבט בנק".

לפי מסמכי בית המשפט, סטיל אמרה למשקיע כי ביכולתה לספק מכתב אשראי מסוג מיוחד בהיקף עצום של 250 מיליון דולר. כדי להוכיח שיש מאחורי ההבטחה נכסים אמיתיים, היא הציגה לכאורה מסמך של דויטשה בנק שלפיו החברה שלה מחזיקה יותר מ־300 מיליון אירו בפיקדון.

זה היה אמור להיות המסמך שסוגר את העסקה.

אלא שהחוקרים פנו לבנק.

הפרשה רחבה יותר מסטיל עצמה. תוכנית פרסי ההתנדבות הנשיאותיים הושעתה בעקבות חששות בנוגע להונאות ולפיקוח לקוי על הגופים שהיו מורשים להעניק את ההכרה בשם התוכנית.

לפי התלונה הפדרלית, דויטשה בנק מסר שהמכתב לא הונפק על ידו ושהחשבון המתואר במסמך כלל אינו קיים. החוקרים טוענים כי המסמך היה מזויף.

גם מעמדו של "סטיל פרייבט בנק" עורר שאלות. לפי החוקרים, לא נמצא בארצות הברית בנק מבוטח הרשום בשם הזה או בבעלותה של סטיל. למרות זאת, היא הציגה את עצמה בפרסומים ובתקשורת כאשת בנקאות פרטית מצליחה וכמי שמנהלת פעילות פיננסית משמעותית.

אבל הבנק היה רק חלק מהסיפור.

סטיל הציגה את עצמה גם כשגרירת הרפובליקה המרכז־אפריקאית.

דווקא הטענה הזאת, לפי הדיווחים המקומיים על מסמכי החקירה, הייתה אחת הנקודות שסייעו להצית את הבדיקה הפדרלית. לאחר שעיתונאי פנה למשרד החוץ האמריקאי כדי לברר את מעמדה, התברר כי היא אינה מוכרת כדיפלומטית מוסמכת של מדינה זרה בארצות הברית.

עבור משקיע שאמור להעביר מאות אלפי דולרים, התמונה שהוצגה הייתה מרשימה במיוחד: בנקאית פרטית, בעלת קשרים בינלאומיים, "שגרירה" ואישה שקיבלה הכרה נשיאותית.

ופה מגיע הפרט שהופך את הפרשה למוזרה עוד יותר.

הפרס מביידן לא היה מזויף.

ב־2024 קיבלה סטיל את פרס מפעל החיים הנשיאותי, והיו ברשותה גם תמונות עם הנשיא דאז ג'ו ביידן ועם סגנית הנשיא דאז קמלה האריס.

לפי התלונה והדיווחים על החקירה, סטיל השתמשה בהכרה הזאת כחלק מהצגת הישגיה ומעמדה. החוקרים טוענים עם זאת כי נמצאו בעיות בדרך שבה התקבל הפרס וכי לא הוגשה התיעוד הנדרש לצורך קבלתו.

הפרשה רחבה יותר מסטיל עצמה. תוכנית פרסי ההתנדבות הנשיאותיים הושעתה בעקבות חששות בנוגע להונאות ולפיקוח לקוי על הגופים שהיו מורשים להעניק את ההכרה בשם התוכנית.

כך נוצר מצב כמעט בלתי נתפס: אישה שהחוקרים טוענים שהציגה מצגים כוזבים לגבי חלק מהישגיה, החזיקה בהכרה נשיאותית אמיתית שיכלה לכאורה לסייע לה להיראות אמינה עוד יותר.

וזה לא נגמר בבנק ובדיפלומטיה.

סטיל הציגה את עצמה גם כאשת מלונאות מצליחה. לפי התלונה, היא הייתה קשורה למלון בסאות'פילד שבמישיגן, אולם החוקרים מצאו כי המלון לא קיבל תעודת אכלוס ולא היה מורשה לפעול באופן שבו הוצג.

במקביל הופיעו לאורך השנים כתבות ופרסומים מחמיאים שהציגו אותה כאשת עסקים בינלאומית מצליחה. כותרות באינטרנט תיארו אותה כמי שמשנה חיים "מדטרויט ועד אפריקה", בונה מוסד בנקאות פרטית מודרני ומפעילה קרן השקעות מצליחה.

עבור אדם שחיפש את שמה בגוגל לפני שהעביר לה כסף, התוצאה הייתה יכולה להיראות מרשימה מאוד.

לפי החוקרים, כך בדיוק נבנתה האמינות.

התיק הפלילי הנוכחי מתמקד במשקיע מקליפורניה שהעביר 200 אלף דולר, אולם הרשויות הפדרליות אינן מניחות בהכרח שמדובר בקורבן היחיד. האף־בי־איי ביקש מאנשים נוספים שסבורים שנפגעו או שיש בידיהם מידע על פעילותה ליצור קשר עם החוקרים.

הפרסומים הראשוניים סביב החקירה הזכירו עסקאות וטענות בהיקפים גדולים בהרבה, והחוקרים בוחנים את פעילותה העסקית הרחבה. עם זאת, האישום הפדרלי שהוגש בשלב זה מתמקד בעסקה הספציפית של 200 אלף הדולר, ולכן אין לקבוע שכל סכום אחר שיוחס לפעילותה הוא כסף שנגנב או נושא לאישום פלילי.

סטיל מכחישה את הטענות נגדה. עורך דינה נמנע לפי הדיווחים מלמסור תגובה מפורטת עם פרסום האישום.

והפער הזה - בין התמונה הציבורית לבין הטענות במסמכי בית המשפט - הוא שהופך את הפרשה לחריגה כל כך.

מצד אחד נמצאת אישה עם תמונות לצד נשיא ארצות הברית, הכרה נשיאותית אמיתית, כתבות מחמיאות ותדמית של בנקאית ואשת עסקים בינלאומית.

מהצד השני נמצאים חוקרים פדרליים שטוענים שמכתב הבנק שהציג יותר מ־300 מיליון אירו היה מזויף, שהחשבון המתואר בו לא היה קיים, שהיא אינה שגרירה מוסמכת וש"סטיל פרייבט בנק" אינו בנק אמריקאי מבוטח הרשום על שמה.

בסופו של דבר, לפי התביעה, המשקיע מקליפורניה לא הסתפק בתמונות, בתארים ובהבטחות.

הוא העביר 200 אלף דולר.

עכשיו האף־בי־איי מנסה לברר מי עוד עשה את אותו הדבר.

סטיל נאשמת בשלב זה בעבירה אחת של הונאה באמצעות תקשורת. תלונה פלילית היא כתב טענות בלבד, והיא נחשבת חפה מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתה בבית המשפט.