
התביעה הייצוגית, שהוגשה לבית משפט פדרלי בסיאטל, מאשימה את סטארבקס כי שיווקה שמונה משקאות חלבון כ"נטולי סוכר" אף שהם מכילים בין 13 ל־21 גרם סוכר במנות הגדולות. לפי התובעים, מדובר בפרסום מטעה ובהפרה של כללי הסימון הפדרליים. סטארבקס מכחישה את הטענות ואומרת שהמידע התזונתי היה גלוי לצרכנים לאורך כל הדרך.
הדוגמה הבולטת ביותר היא משקה Sugar-Free Caramel Protein Matcha. באתר של סטארבקס הופיעה ביום שני גרסה של 16 אונקיות עם 16 גרם סוכר, בעוד גרסת 20 אונקיות הכילה 21 גרם. לשם השוואה, כוס ריס'ס אחת מכילה כ־11 גרם סוכר. כלומר, משקה שעל שמו מופיעות המילים "ללא סוכר" יכול להכיל כמעט פי שניים סוכר מהממתק שאליו השוו אותו התובעים.

הדוגמה הבולטת ביותר היא משקה Sugar-Free Caramel Protein Matcha. באתר של סטארבקס הופיעה ביום שני גרסה של 16 אונקיות עם 16 גרם סוכר, בעוד גרסת 20 אונקיות הכילה 21 גרם. לשם השוואה, כוס ריס'ס אחת מכילה כ־11 גרם סוכר.
התביעה הוגשה בשם שלושה צרכנים מקליפורניה, ניו יורק וושינגטון, שרכשו את משקאות החלבון של הרשת. עורכי הדין שלהם טוענים כי הכיתוב "Sugar-Free" יוצר אצל הצרכן הסביר רושם שהמשקה כולו נטול סוכר, ולא רק שהסירופ שבו אינו מכיל סוכר. לטענתם, שמונה משקאות שונים הוצגו באופן הזה, ובהם גרסאות וניל וקרמל של לאטה חלבון ושל מאצ'ה חלבון, חמות וקרות.
הטענה המשפטית המרכזית נשענת על תקנות פדרליות שלפיהן לא ניתן לתאר משקה כ"נטול סוכר" אם הוא מכיל יותר מחצי גרם סוכר לכל 12 אונקיות. לפי התביעה, המשקאות של סטארבקס רחוקים מאוד מהרף הזה. בנוסף נטען כי החברה לא הציגה את האזהרות הנדרשות בנוגע לקלוריות ולכך שהמוצרים אינם מיועדים לשליטה במשקל.
סטארבקס משיבה שהמחלוקת נובעת מאופן הבנת השם, ולא מהסתרה של הסוכר. החברה מסבירה שהסוכר במשקאות מגיע מהלקטוז שנמצא באופן טבעי בחלב המועשר בחלבון שבו היא משתמשת. לפי החברה, היא אינה מוסיפה סוכר למשקאות האלה, והסירופים בטעמי וניל וקרמל אכן ללא סוכר. החברה גם מדגישה כי באתר ובאפליקציה מופיע במפורש מספר גרמי הסוכר בכל משקה.
במילים אחרות, סטארבקס טוענת כי "Sugar-Free" מתייחס לטעם או לסירופ, בעוד התובעים טוענים שהצרכן מבין את הביטוי כהבטחה לגבי המשקה כולו. זהו בדיוק סוג המחלוקת שעליה בתי משפט נדרשים להכריע בתביעות צרכניות: לא רק מה כתוב באותיות הקטנות, אלא מה אדם סביר מבין מהשם שמופיע באותיות הגדולות.
המשקאות המדוברים הושקו בספטמבר 2025 כחלק מהמאמץ של סטארבקס להיכנס חזק יותר לשוק משקאות החלבון והמשקאות הפונקציונליים. הקטגוריה הפכה בשנים האחרונות לתחרותית במיוחד, כאשר צרכנים מחפשים מוצרים עם יותר חלבון ופחות סוכר, ורשתות קפה מנסות לנצל את המגמה. סטארבקס הציגה את סדרת המשקאות כדרך לקבל מנת חלבון משמעותית בלי תוספת סוכר.
אלא שהמילה "ללא" היא בדיוק מה שהפך את הסיפור לבעייתי. התביעה טוענת כי סטארבקס ניצלה את העובדה שרוב האמריקאים מנסים להפחית את צריכת הסוכר, ולכן הכיתוב "Sugar-Free" הוא לא פרט שולי אלא גורם משמעותי בהחלטת הקנייה. לפי כתב התביעה, החברה ידעה או הייתה צריכה לדעת שהשם עלול לגרום לצרכנים לחשוב שהמשקה כולו נטול סוכר.
התובעים דורשים פיצויים עבור צרכנים שרכשו את המשקאות וכן צו שימנע מסטארבקס להשתמש בעתיד בכינוי "Sugar-Free" על מוצרים שמכילים סוכר. בשלב זה מדובר בתביעה בלבד, והיא עדיין לא אושרה כתובענה ייצוגית. בית המשפט יצטרך להחליט אם המקרה מתאים להתנהל בשם קבוצה רחבה של צרכנים.
מבחינת סטארבקס, ההגנה ברורה: היא לא הסתירה את המספרים, לא הוסיפה סוכר לסירופים, והמידע התזונתי היה זמין לכל מי שבדק. מבחינת התובעים, הבעיה פשוטה לא פחות: לקוח לא אמור להזמין משקה בשם "ללא סוכר" ואז לגלות שהוא קיבל 21 גרם ממנו.
וזה מה שהופך את התביעה ממחלוקת טכנית על לקטוז לסיפור צרכני הרבה יותר גדול. בעידן שבו "ללא סוכר", "דל פחמימות" ו"עשיר בחלבון" הפכו למילות קסם שיכולות למכור כמעט כל מוצר, השאלה היא עד כמה רחוק חברה יכולה ללכת בשם של משקה לפני שהשיווק מפסיק להיות יצירתי ומתחיל, לפחות לטענת התובעים, להפוך למטעה.