מייל אחד, שתי מטפלות מפוטרות ומשפחה קרועה: כאשר 7 באוקטובר הגיע למרפאה בדאלאס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

העובדת שהשיבה הייתה יוכבד יונגר, מטפלת יהודייה. מבחינתה, הדיון שהתקיים יום קודם לא היה ויכוח פוליטי על המלחמה בעזה אלא שיחה מקצועית על הדרך שבה מטפלים צריכים להבין טראומה של מטופלת יהודייה שחוותה אנטישמיות. ג'קלין כץ, מטפלת יהודייה נוספת, הצטרפה לעמדה הזאת. השתיים תהו מדוע שיחה על אנטישמיות ועל החוויה היהודית מוגדרת מיד כ"נושא ישראל-פלסטין", בעוד שבתחומים אחרים נהגה המרפאה לדבר בגלוי על הזהות והרקע התרבותי של מטופלים. לפי כתב התביעה שהגישו מאוחר יותר, כאן התחילה ההידרדרות.  

הוויכוח לא נשאר ענייני לאורך זמן. הודעות פנימיות שנחשפו במסגרת ההליכים המשפטיים מראות עד כמה מהר הפך העימות למאבק אישי. אנשי צוות האשימו זה את זה בחוסר רגישות, בדעות קדומות ובהבאת פוליטיקה למקום העבודה. לפי הוול סטריט ג'ורנל, חלק מההתכתבויות כללו אמירות קשות על האפשרות להמשיך לעבוד יחד, והמשבר הפך בתוך ימים משיחה על גבולות מקצועיים למאבק על זהות, נאמנות והגדרה של אנטישמיות. 

האירוניה קשה להתעלמות. D2 Counseling מציגה את עצמה כמי שעוזרת לאנשים "להפוך סבל לצמיחה ותסכול למוטיבציה" ולבנות מערכות יחסים בריאות יותר. במקרה שלה, הוויכוח שהתחיל סביב טיפול במטופלת יהודייה הפך בדיוק לדבר שהצוות שלה היה אמור לדעת למנוע: הסלמה שבה כל צד השתכנע שהצד השני אינו רק טועה - אלא מסוכן, מפלה או בלתי אפשרי לעבודה משותפת. בתמונה: ד"ר דינה חיג'אזי ודניאל גואן 

הפרשה הייתה טעונה עוד יותר משום שהקשרים בין העובדים חרגו מהמשרד. D2 Counseling הייתה מרפאה קטנה, עם כ-10 מטפלים בלבד, וחלק מהם היו קשורים זה לזה גם בקשרים משפחתיים. כץ הייתה בעבר נשואה לאחיו של דניאל גואן, אחד מבעלי המרפאה. היחסים בין המשפחות היו בעבר קרובים מאוד, כולל תקופה שבה חיו יחד בזמן מאבקו של האח במחלת הסרטן ולאחר מותו. כאשר הסכסוך המקצועי החריף, גם הקשר המשפחתי הזה קרס.  

הרקע האישי של הבעלים הפך את התמונה למסובכת עוד יותר. אביה של חיג'אזי היה פלסטיני, בעוד אב ילדיה יהודי. המרפאה עצמה הציגה את עצמה כמקום פתוח, לא שיפוטי ורב-תרבותי, והצהירה לאורך השנים על מחויבות ליחסים בריאים, דיאלוג ופתרון קונפליקטים. גם לאחר פרוץ הפרשה טענו חיג'אזי וגואן כי הם מכבדים את הקהילה היהודית ומתנגדים לאנטישמיות.  

אלא שיונגר וכץ ראו את הדברים אחרת. בתביעה שהגישו ביוני 2025 לבית משפט פדרלי בטקסס הן טענו כי הופלו לרעה וכי פוטרו משום שהתנגדו למה שראו ביחס מפלה כלפי עובדים ומטופלים יהודים. לדבריהן, כאשר ביקשו להסביר לצוות כיצד אנטישמיות וטראומה יהודית עשויות להשפיע על מטופלת, הנהלת המרפאה מנעה מהן לעשות זאת - בעוד שבמקרים של קבוצות אחרות, לדבריהן, שיח על רקע תרבותי וזהותי היה חלק לגיטימי מהעבודה המקצועית.  

חיג'אזי וגואן דחו את ההאשמות. בהודעה רשמית של D2 Counseling נאמר כי הטענות אינן משקפות את ערכי המרפאה או את התנהלותה, וכי כל ההחלטות בנוגע להעסקה התקבלו באופן חוקי וללא אפליה. המרפאה אף הדגישה כי היא תומכת בעובדים, מטופלים וחברי קהילה יהודים וכי אנטישמיות אינה מקובלת עליה בשום צורה.  

לפי התביעה, בתוך ימים מהוויכוח קיבלו יונגר וכץ הודעות קוליות זהות שבהן נאמר להן שהן אינן עוד "מתאימות" למרפאה. הן פוטרו סמוך לחג ההודיה. עבורן זו הייתה הוכחה לכך שהוויכוח על אנטישמיות הוביל ישירות לפגיעה בעבודתן; הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי ההחלטות נבעו משיקולים מקצועיים והתנהגותיים ולא מזהותן היהודית.  

מכאן התפשט המשבר במהירות. עובדים נוספים עזבו את המרפאה, כולל המטפלת שהעלתה מלכתחילה את שאלת הטיפול במטופלת היהודייה. לפי הדיווחים, D2 איבדה גם לקוחות ונאלצה להמשיך לפעול עם צוות קטן יותר. במקביל, יונגר חיפשה סיוע משפטי בקהילה היהודית המקומית והפרשה יצאה מגבולות המשרד.  

ביוני 2025 הוגשה התביעה הפדרלית נגד D2 Counseling ונגד חיג'אזי וגואן, ובה נטען לאפליה אנטישמית ולנקמה אסורה לפי החוק הפדרלי לזכויות האזרח. מאוחר יותר הגישה המרפאה תביעה משלה נגד שתי המטפלות לשעבר, ובה טענה בין השאר שהן פגעו בשמה והפרו התחייבויות חוזיות. יונגר וכץ השיבו כי עצם התביעה נגדן היא המשך של אותה מסכת נקמה.  

המאבק המשפטי נמשך חודשים ונעשה חריף יותר ככל שנחשפו עוד התכתבויות, עדויות ומסמכים פנימיים. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר חסוי, וביולי 2026 נסגר התיק. תנאי ההסדר לא פורסמו, ולכן אין דרך לדעת אם אחד הצדדים שילם פיצוי, הודה באחריות או הסכים לתנאים אחרים. מבחינה משפטית, הפרשה הסתיימה ללא הכרעה שקבעה כי המרפאה אכן הפלתה את המטפלות או כי הטענות נגדה הוכחו.  

אבל מבחינה אנושית, הנזק כבר נעשה. מרפאה שהתמחתה ביחסים, תקשורת ופתרון קונפליקטים איבדה עובדים, לקוחות וחברויות, ושתי משפחות שהיו פעם קרובות נותקו זו מזו. יותר מכל, הסיפור הפך לדוגמה כמעט מושלמת לאופן שבו 7 באוקטובר והמלחמה שבאה אחריו חדרו למקומות עבודה אמריקניים שבהם העובדים אולי מסכימים כמעט על כל נושא אחר - אבל אינם מצליחים להסכים אפילו על השאלה האם מותר לדבר על ישראל בכלל.

האירוניה קשה להתעלמות. D2 Counseling מציגה את עצמה כמי שעוזרת לאנשים "להפוך סבל לצמיחה ותסכול למוטיבציה" ולבנות מערכות יחסים בריאות יותר. במקרה שלה, הוויכוח שהתחיל סביב טיפול במטופלת יהודייה הפך בדיוק לדבר שהצוות שלה היה אמור לדעת למנוע: הסלמה שבה כל צד השתכנע שהצד השני אינו רק טועה - אלא מסוכן, מפלה או בלתי אפשרי לעבודה משותפת.  

ובסופו של דבר, לא פוסט ויראלי, לא הפגנה ולא נאום פוליטי פוצצו את העסק. זה היה מייל פנימי קטן, במרפאה קטנה בדאלאס, ולחיצה אחת על "השב לכולם".