
לפי כתב האישום, פנחסי היה הבעלים והמפעיל של MonsterCloud LLC, חברה מפלורידה שהתמחתה לכאורה בטיפול במתקפות כופר. החברה פנתה לבעלי עסקים שנקלעו למצוקה לאחר שמערכות המחשוב שלהם ננעלו בידי עברייני סייבר, והציגה את עצמה כמי שמסוגלת לשחזר את המידע בלי להיכנע לדרישות הכופר. באתר החברה אף הוזהרו לקוחות מפני תשלום להאקרים, ונכתב כי MonsterCloud משתמשת ב״כלים קנייניים״ וב״טכניקות פענוח מתקדמות״.
אלא שלפי התביעה הפדרלית, מאחורי הקלעים פעלה החברה בצורה שונה לחלוטין. פנחסי לא החזיק בטכנולוגיה מיוחדת שמאפשרת לעקוף את ההצפנה, אלא יצר קשר ישיר עם אותם עברייני סייבר שתקפו את הלקוחות, שילם להם חלק מהכסף שקיבל מהם ובתמורה קיבל את מפתחות הפענוח. לאחר מכן, לפי האישום, עובדי MonsterCloud השתמשו במפתחות בניסיון לפתוח מחדש את הקבצים — בעוד הלקוחות ממשיכים להאמין שהמידע שלהם שוחזר באמצעות יכולת טכנולוגית מיוחדת.

החיבור הישראלי מעניק לפרשה ממד נוסף. פנחסי הוא אזרח של ארצות הברית ושל ישראל, וניהל חברה שפעלה מתוך פלורידה בשוק הסייבר האמריקאי. משרד המשפטים אף תיאר אותו בהודעה הרשמית כ״מומחה סייבר מוכר״ — תואר שהופך את החשדות למטרידים במיוחד, משום שהלקוחות פנו אליו דווקא מתוך הנחה שהוא האדם שיודע להציל אותם מההאקרים.
הפערים בין הסכומים הם אולי החלק הבולט ביותר בפרשה. באוגוסט 2023, לפי משרד המשפטים, שילם פנחסי כ־8,200 דולר לעבריין סייבר — אך גבה מהלקוח שנפגע כ־150 אלף דולר. התביעה טוענת כי לאורך כל התקופה שבה פעלה השיטה, הוא גבה מלקוחות יותר מ־19 מיליון דולר, בעוד סכומי הכופר ששולמו בפועל להאקרים הסתכמו ביותר מ־8 מיליון דולר.
אם הנתונים יוכחו, המשמעות היא שלא מדובר רק בתשלום כופר שנעשה בשם לקוחות, אלא בפער של יותר מ־11 מיליון דולר בין הכספים שנגבו לבין התשלומים שהועברו לתוקפים. הפרקליטות טוענת כי הפער הזה נבנה באמצעות מצג שווא שגרם ללקוחות לחשוב שהם משלמים עבור שירות טכנולוגי מתקדם — ולא עבור עסקה מאחורי הקלעים עם ההאקרים עצמם.
אחת הראיות המעניינות שמופיעות בחומרי התביעה נוגעת אפילו לעדות מתוך מערך השיווק של החברה. לפי משרד המשפטים, באתר MonsterCloud הופיעו ״המלצות״ של לקוחות, ובהן גם המלצות של דוברים ששולמו כדי לפרסם את השירות. במאי 2019 פנה אחד מאותם דוברים לפנחסי ושאל אותו אם לחברה באמת יש תוכנה קניינית שמסוגלת לפענח מידע מוצפן. פנחסי השיב, לפי התביעה, כי ל־MonsterCloud אין טכנולוגיה קניינית לפענוח נתונים שננעלו בכופר.
מבחינת התביעה, העובדה הזאת חשובה במיוחד משום שבאותה תקופה החברה המשיכה לפרסם כלפי חוץ מסר הפוך. לקוחות שנפגעו ממתקפת כופר לא הגיעו לחברה במצב רגיל של משא ומתן עסקי: הם היו בלחץ, המחשבים שלהם היו מושבתים ולעיתים כל פעילות החברה הייתה תלויה בשחזור המידע. במצב כזה, היכולת להציג ״פתרון ללא תשלום להאקרים״ יכולה להיות שווה עשרות או מאות אלפי דולרים.
עוזר התובע הכללי א׳ טייסן דובה אמר כי פנחסי מואשם בכך שהציע אלטרנטיבה לתשלום כופר, אך בפועל ״הפך את הקורבן לקורבן פעם נוספת״. התובע הפדרלי של המחוז המזרחי של ניו יורק, ג׳וזף נוצ׳לה, אמר כי לפי כתב האישום פנחסי הפיק רווח משמעותי תוך שהוא מטעה את הלקוחות ומסתיר מהם את העובדה שהכופר שולם.
גם האף־בי־איי ניסח את הטענה בצורה חריפה. לדברי ראש משרד האף־בי־איי בניו יורק, ג׳יימס ברנקל ג׳וניור, פנחסי הציג את עצמו כמי ש״מתקן״ מתקפות כופר אך למעשה לא פתר את האיום הבסיסי, ובמקום זאת הפך את המשבר של הקורבנות ל״מרכז רווח״ עבור עצמו.
הפרשה נוגעת גם לוויכוח רחב יותר בעולם הסייבר: האם חברות שמטפלות במתקפות כופר צריכות אי פעם לשלם לתוקפים. האף־בי־איי וסוכנות CISA מדגישים שהם אינם ממליצים לשלם כופר, בין היתר משום שתשלום אינו מבטיח שהמידע אכן ישוחזר, שמערכות החברה אינן עדיין פרוצות או שהמידע שנגנב לא יודלף בהמשך.
לפי כתב האישום, הפעילות שנחקרת התרחשה בין יוני 2018 ליוני 2023. פנחסי הועמד לדין ב־23 בספטמבר בידי חבר מושבעים פדרלי, וב־7 באוקטובר התייצב לראשונה בבית המשפט בברוקלין. לפי דיווח BleepingComputer, הוא הסגיר את עצמו, כפר באשמה ושוחרר בערבות של שני מיליון דולר.
החיבור הישראלי מעניק לפרשה ממד נוסף. פנחסי הוא אזרח של ארצות הברית ושל ישראל, וניהל חברה שפעלה מתוך פלורידה בשוק הסייבר האמריקאי. משרד המשפטים אף תיאר אותו בהודעה הרשמית כ״מומחה סייבר מוכר״ — תואר שהופך את החשדות למטרידים במיוחד, משום שהלקוחות פנו אליו דווקא מתוך הנחה שהוא האדם שיודע להציל אותם מההאקרים.
בשלב זה מדובר בכתב אישום בלבד. פנחסי לא הורשע, והוא נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. אבל אם התביעה תצליח להוכיח את טענותיה, זה יהיה סיפור חריג במיוחד גם בעולם הסייבר: האיש שהבטיח ללקוחות שלא יצטרכו לשלם לעבריינים חשוד בכך ששילם להם בסתר — ואז הציג את התשלום כנס טכנולוגי וגבה על אותו ״נס״ מחיר גבוה פי כמה.