שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: יהודי ארה״ב לא מתרחקים — הם מתחברים יותר ליהדות
הסקר השלישי של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה מצא שה״Surge״ — גל ההתחזקות בזהות ובמעורבות היהודית שנולד אחרי הטבח — חזר לעלות. 38% מהיהודים האמריקנים אומרים שהם מעורבים כיום יותר בחיים יהודיים מאשר לפני 7 באוקטובר, לעומת 31% בשנה שעברה. 93% ממי שהעמיקו את מעורבותם אומרים שהם קשורים רגשית לישראל. ב־JFNA מודים: חשבנו שהגל ייחלש — וקיבלנו הפתעה.
האזינו לכתבה זו
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: יהודי ארה״ב לא מתרחקים — הם מתחברים יותר ליהדות
10.08.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, אחרי תקופה ארוכה של אנטישמיות גוברת, הפגנות בקמפוסים, עימותים סביב ישראל ותחושה אצל יהודים רבים שהם נאלצים לבחור מחדש את מקומם בחברה האמריקנית, מגיע סקר חדש עם ממצא מפתיע: במקום להתרחק מהזהות היהודית, חלק גדול מיהודי ארצות הברית דווקא מתקרבים אליה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לפי הסקר השלישי שערכה הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, JFNA, מאז טבח 7 באוקטובר, 38% מהיהודים האמריקנים אומרים שהם מעורבים כיום יותר בחיים יהודיים משהיו לפני הטבח. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 31% שנמדדו בשנה שעברה, אם כי עדיין מעט מתחת ל־42% שדיווחו על התקרבות כזו בסקר הראשון שנערך ב־2024
בתי הכנסת ממשיכים להיות אחד המוקדים המרכזיים של ההתקרבות הזו. לפי הנתונים שפורסמו סביב הסקר, 65% מהיהודים שהעמיקו את מעורבותם מאז 7 באוקטובר פנו לבתי כנסת או למסגרות הקשורות אליהם. זה נתון משמעותי במיוחד משום שבשנים שלפני הטבח אחת הדאגות הגדולות בעולם היהודי האמריקני הייתה ירידה בשיעורי ההשתייכות למוסדות מסורתיים.
הנתון הזה חשוב משום שב־JFNA עצמם ציפו לתהליך הפוך. ההנחה הייתה שהזעזוע של 7 באוקטובר ייצור גל חזק של התחברות ליהדות, לישראל ולקהילה, אבל עם הזמן ההתלהבות הראשונית תדעך. בשנה שעברה אכן נרשמה ירידה, והיה נראה שה״Surge״ — הכינוי שניתן לגל ההתעוררות היהודית — מתחיל להתייצב. אלא שהסקר החדש מראה שהמגמה שוב התהפכה כלפי מעלה.
במילים אחרות, מה שנראה תחילה כתגובה רגשית זמנית לטבח הופך, לפחות עבור חלק מהקהילה, לשינוי עמוק ומתמשך יותר בזהות. במקום ״רגע חירום״ שנמשך חודשים ספורים, שלוש שנים אחרי הטבח מתחיל להיווצר מה שב־JFNA מתארים כ״נורמלי חדש״ של מעורבות יהודית מוגברת.
הקבוצה הבולטת ביותר בגל החדש היא בני 55 עד 74. ב־JFNA מסבירים שלקבוצה הזו יש בדרך כלל יותר זמן ומשאבים להשקיע בקהילה, והיא פונה יותר לבתי כנסת, לפעילות קהילתית ולארגונים יהודיים. אחריהם נמצאים צעירים בשנות ה־20 וה־30, שמחפשים בעיקר קשר עם בני גילם ותחושת שייכות, גם אם הם פחות נוטים להצטרף למוסדות יהודיים לטווח ארוך. במקום השלישי נמצאים הורים לילדים צעירים.
בתי הכנסת ממשיכים להיות אחד המוקדים המרכזיים של ההתקרבות הזו. לפי הנתונים שפורסמו סביב הסקר, 65% מהיהודים שהעמיקו את מעורבותם מאז 7 באוקטובר פנו לבתי כנסת או למסגרות הקשורות אליהם. זה נתון משמעותי במיוחד משום שבשנים שלפני הטבח אחת הדאגות הגדולות בעולם היהודי האמריקני הייתה ירידה בשיעורי ההשתייכות למוסדות מסורתיים.
אבל אולי הנתון החזק ביותר נוגע לישראל. בקרב היהודים שנכללים ב״Surge״, 93% אומרים שהם מרגישים קשר רגשי לישראל. בקרב מי שרמת המעורבות היהודית שלהם לא השתנתה, הנתון עומד על 51% בלבד. הפער הזה ממחיש עד כמה 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו שינו את הקשר בין זהות יהודית אמריקנית לבין ישראל.
המשמעות אינה שכל מי שהתחבר יותר ליהדות אימץ עמדה פוליטית מסוימת או תמיכה בלתי מסויגת בממשלת ישראל. הסקר מודד תחושת שייכות, זהות, פעילות קהילתית וקשר רגשי — לא הצבעה פוליטית. אבל הוא כן מראה שישראל הפכה מחדש אצל רבים למרכיב מרכזי בזהות היהודית שלהם, גם אם היחס למדיניות הישראלית עצמה מורכב או ביקורתי.
הנתונים גם מציירים תמונה הפוכה מזו שעולה לעיתים מהכותרות. בשנים האחרונות נוצר רושם שיהדות ארצות הברית נמצאת בתהליך של התרחקות — מישראל, מהקהילה, מבתי הכנסת ומהמוסדות המסורתיים. הסקר החדש מציע תמונה אחרת: עבור קבוצה גדולה, 7 באוקטובר דווקא גרם לתהליך של התקרבות.
ההסבר האפשרי פשוט וכואב. רבים מהיהודים האמריקנים גילו אחרי הטבח שהם אינם יכולים לקחת כמובן מאליו את תחושת הביטחון שלהם במרחב הציבורי, בקמפוסים, במקומות העבודה ואפילו בקרב חברים ותיקים. חלקם מצאו את עצמם מחפשים מחדש מקום שבו הם אינם צריכים להסביר את עצמם, להסתיר את הקשר לישראל או להתנצל על זהותם.
הקהילה היהודית, במובן הזה, הפכה אצל רבים ממקום של מסורת למקום של ביטחון. בית הכנסת הפך לא רק למקום תפילה, אלא גם למרחב חברתי. אירועים יהודיים הפכו לא רק לפעילות תרבותית, אלא גם להזדמנות לפגוש אנשים שחולקים חוויות דומות. צעירים שלא היו פעילים קודם מצאו את עצמם מחפשים בני גילם, בעוד מבוגרים יותר הפכו לפעילים, תורמים ומתנדבים.
הנתונים אינם מעידים על אחידות. רוב יהודי ארצות הברית עדיין אינם מדווחים על עלייה במעורבות, והסקר עצמו מצביע על הבדלים גדולים בין קבוצות גיל, סגנונות חיים ורמות השתייכות קודמות. אבל העובדה שהמספר שוב עולה, שלוש שנים אחרי האירוע, היא זו שמעניינת במיוחד.
אם ב־2024 ניתן היה להסביר את ההתחזקות היהודית כתגובה רגשית מיידית לטבח, קשה יותר להשתמש באותו הסבר ב־2026. שלוש שנים אחרי, כשהמלחמה כבר הפכה למציאות ממושכת והסערה הציבורית סביב ישראל רחוקה מלהיעלם, חלק גדול מיהודי אמריקה עדיין לא חזרו לנקודת ההתחלה.
וזה אולי הממצא החשוב ביותר של הסקר: 7 באוקטובר לא רק שינה את האופן שבו יהודים אמריקנים חושבים על ישראל. אצל רבים הוא שינה את האופן שבו הם חושבים על עצמם.
