הסקר, שפורסם ביום רביעי על ידי קרן משפחת וולטון, חברת המחקר גאלופ ומכון מאטרינג, בדק עד כמה מורים מרגישים מוערכים ומשמעותיים במקום עבודתם. רק 35% מהמורים בבתי הספר הציבוריים אמרו שהם מרגישים בעלי חשיבות רבה, בעוד שכמעט אחד מכל חמישה, 19%, השיב שהוא מרגיש חסר חשיבות או כמעט חסר חשיבות.
הפער הזה משפיע גם על השחיקה ועל הרצון להישאר במקצוע. בקרב מורים שהרגישו שאינם חשובים לסביבתם, 68% דיווחו שהם סובלים משחיקה לעיתים קרובות, ופחות ממחציתם תכננו להמשיך לעבוד בחינוך. לעומתם, מורים שהרגישו מוערכים ובעלי השפעה נטו הרבה יותר לראות בהוראה מקצוע שבו ירצו להישאר לאורך כל הקריירה.

רבים מהמורים בארה"ב מרגישים חסרי משמעות בתוך המערכת
אחד הנתונים הבולטים בסקר נוגע לאפשרות של עזיבה בקרוב. כ-12% מהמורים בבתי הספר הציבוריים אמרו שיש סיכוי גבוה שיעזבו את עבודתם במהלך השנה הקרובה, ועוד 13% אמרו שהם שוקלים זאת ברצינות מסוימת. כלומר, אחד מכל ארבעה מורים עשוי לעזוב את מקום עבודתו בתוך שנה. עם זאת, מדובר בכוונות שעליהן דיווחו המשתתפים, ולא בתחזית למספר המורים שיעזבו בפועל.
כשנשאלו על עתידם במקצוע, רק 52% מהמורים אמרו שהם מתכוונים להישאר בכיתה עד סוף הקריירה. עוד 12% השיבו שאינם מתכננים להמשיך בהוראה, ו-24% הודו שהם עדיין לא יודעים מה יעשו. הסקר מצא קשר ברור בין תחושת ההערכה של המורים לבין רצונם להמשיך בעבודה, כאשר ככל שהרגישו משמעותיים יותר, כך פחת הסיכוי שיבחרו לעזוב.
גם לגיל ולסוג בית הספר נמצאה השפעה על תחושת ההערכה. כמעט מחצית מהמורים בני 60 ומעלה, 47%, אמרו שהם מרגישים בעלי חשיבות רבה במקום עבודתם, לעומת כשליש בלבד בקבוצות הגיל הצעירות יותר. מורים בבתי ספר פרטיים, עצמאיים ובתי ספר מסוג צ'רטר דיווחו על תחושת הערכה גבוהה יותר ממורים בבתי הספר הציבוריים. גם מורים לחינוך מיוחד נטו להרגיש משמעותיים יותר מעמיתיהם המלמדים מקצועות אחרים.
המחקר מצא כי תחושת החשיבות של המורים קשורה באופן משמעותי לרצון לעזוב. בקרב מורים שדורגו נמוך במדד תחושת המשמעות וההערכה, 41% אמרו שהם עשויים לעזוב את עבודתם. בקרב בעלי דירוג בינוני השיעור ירד ל-24%, ואילו בקרב מורים שחשו מוערכים במיוחד הוא עמד על 12% בלבד. הנתונים מצביעים על כך שלא רק תנאי העבודה עצמם חשובים, אלא גם האופן שבו מורים מרגישים שמתייחסים אליהם.
"ממצאי המחקר שלנו חושפים פער מדאיג", אמרה ג'ניפר וואלאס, מייסדת מכון מאטרינג. לדבריה, מעט מדי מורים בארצות הברית מרגישים שיש להם חשיבות אמיתית, אך המצב אינו בלתי הפיך. היא הסבירה כי מנהלי בתי ספר, הורים וקהילות יכולים לנקוט צעדים פשוטים שיגרמו למורים להרגיש מוערכים, נתמכים ומודעים להשפעה שלהם על חיי התלמידים.
"האנשים שעוזרים לילדים שלנו להבין שהם חשובים, ראויים לדעת שגם הם חשובים", סיכמה וואלאס. ממצאי הסקר מדגישים כי לצד הדיון המוכר בשכר, בעומס ובתנאי ההעסקה של מורים, יש גורם נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו: התחושה שהמאמץ שהם משקיעים מדי יום בכיתה באמת זוכה להכרה.