הקהילה נעלמה, בית הכנסת נמכר: סוף עידן יהודי במיאמי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בית הכנסת, ששורשיו מגיעים ל-1956, נסגר סופית ונכסיו נמצאים בתהליך חלוקה לאחר שבית המשפט אישר את מכירת המבנה לבעל עסק פרטי. המכירה היא השלב האחרון בהליך משפטי לפירוק העמותה שניהלה את בית הכנסת, לאחר שנים שבהן מספר החברים הלך וירד והיכולת הכלכלית לקיים מוסד קהילתי פעיל נשחקה.

הסיפור של בית טוב הוא במידה רבה גם הסיפור של מיאמי היהודית הישנה. המקום נוסד תחילה בשם "המרכז היהודי של דרום מערב מיאמי", בתקופה שבה חיה באזור אוכלוסייה יהודית משמעותית. הוא שימש לתפילות, חגים, אירועים משפחתיים ולפעילות קהילתית, ובמשך עשרות שנים היה עבור משפחות רבות הרבה יותר מבית תפילה. בשנת 2016 עוד חגגה הקהילה 60 שנות פעילות.

אבל בזמן שבית הכנסת התבגר, השכונה סביבו השתנתה. משפחות יהודיות עברו בהדרגה לאזורים אחרים במיאמי-דייד, ומרכז הכובד היהודי נדד צפונה ולשכונות אחרות. במקביל הפך האזור שסביב רחוב שמונה לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם הקהילה הקובנית בארצות הברית. בית טוב נשאר במקומו, אבל מאגר המתפללים הטבעי שלו הלך והצטמצם.

עדיין לא ברור מה יעשה הבעלים החדש בבניין ברחוב 6438 דרום מערב שמונה. אבל מבחינת הקהילה היהודית המקומית, השאלה הגדולה יותר כבר הוכרעה. מוסד שנולד כאשר מערב מיאמי הייתה בית לקהילה יהודית פורחת לא הצליח לשרוד בעולם שבו אותה קהילה פשוט עברה למקום אחר.

ואז הגיעה הקורונה. חברי הקהילה שנותרו היו ברובם מבוגרים, והמגפה הקשתה עוד יותר על קיום תפילות ופעילות סדירה. בחגי תשרי של ספטמבר 2020 נערכה במקום התפילה הפעילה האחרונה. מה שנראה בתחילה כעצירה שנכפתה על ידי המגפה הפך למעשה לסוף הפעילות הסדירה של בית הכנסת. לדברי הגורמים שטיפלו בפירוק, לאחר שהקהילה הזדקנה ובצל הקורונה נעשה קשה מאוד להפעיל את המקום כבית כנסת פעיל.

הבעיה לא הייתה רק מספר המתפללים. הירידה בחברות הביאה גם ללחץ כספי, ובסופו של דבר נפתח הליך משפטי לפירוק הגוף שהפעיל את בית הכנסת. בית המשפט מינה את עורך הדין מייקל פלדמן ככונס מטעם בית המשפט, והוא קיבל אחריות על סגירת המקום, מכירת הנכס וטיפול בחפצים הדתיים וההיסטוריים שנותרו בו.

המראות מתוך בית הכנסת לאחר הסגירה סיפרו את הסיפור אפילו טוב יותר מהמסמכים המשפטיים: קופסאות מלאות בסידורים ישנים, קירות חשופים שבהם היו פעם לוחות זיכרון, וחפצי קודש שהמתינו להחלטה לאן יעברו. אפילו דגל קטן עם מגן דוד נותר מוטל בתוך המבנה שכבר לא התמלא במתפללים.

ארבעה ספרי תורה היו ברשות הקהילה. שלושה מהם נמסרו לפדרציה היהודית של מיאמי רבתי כדי שיעברו לבתי כנסת וקהילות אחרות. ספר תורה רביעי, שמצבו אינו מאפשר שימוש, מיועד לגניזה ולקבורה על פי ההלכה. גם ספרי תפילה, חפצי קודש ולוחות זיכרון מטופלים באופן שנועד למנוע מצב שבו ההיסטוריה של המקום פשוט תיעלם עם מכירת הנדל"ן. חלק מלוחות הזיכרון שלא ייאספו מיועדים לעבור למוסד יהודי שישמר אותם.

גם הכסף מהמכירה לא יחולק בין חברי הקהילה. במסגרת תוכנית הפירוק שבפיקוח בית המשפט, התמורה תשמש תחילה לתשלום ההוצאות המשפטיות והמינהליות הכרוכות בסגירה. הכסף שיישאר לאחר מכן אמור לעבור לפדרציה היהודית של מיאמי רבתי - כך שלפחות חלק מהערך שצברה הקהילה במהלך עשרות השנים יחזור לפעילות יהודית באזור.

עדיין לא ברור מה יעשה הבעלים החדש בבניין ברחוב 6438 דרום מערב שמונה. אבל מבחינת הקהילה היהודית המקומית, השאלה הגדולה יותר כבר הוכרעה. מוסד שנולד כאשר מערב מיאמי הייתה בית לקהילה יהודית פורחת לא הצליח לשרוד בעולם שבו אותה קהילה פשוט עברה למקום אחר.

הרב פרד קליין מהפדרציה היהודית של מיאמי רבתי הגדיר את בית טוב לא רק כמבנה אלא כמשפחה שעברה מדור לדור. זו אולי הדרך המדויקת ביותר להבין מדוע סגירת בית הכנסת מעוררת עצב גם בעיר שבה מספר היהודים הכולל דווקא נותר גדול. מדובר לא בקריסת החיים היהודיים במיאמי, אלא במחיקה של נקודה אחת מהמפה - מקום שסיפר במשך שבעה עשורים היכן חיו היהודים של מיאמי לפני שהעיר סביבם השתנתה.