שרים למען פלסטין, מצדיקים חטיפות: הסערה החדשה של מקלמור

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

דיווחים שפורסמו בסוף השבוע בארצות הברית ובבריטניה מעלים שאלות קשות בנוגע לאחד הארגונים שאמורים לקבל חלק מהכנסות מסע ההופעות החדש. הארגון, תנועת הנוער הפלסטינית, מוכר בפעילות מחאה נגד ישראל, אולם הביקורת הנוכחית מתמקדת בדברים שאמרה בעבר דוברת מטעמו בבריטניה על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ועל חטיפת הישראלים לרצועת עזה.

לפי הדיווחים, ג'נין חוראני, שהוצגה כדוברת הבריטית של הארגון, תיארה את חטיפת בני הערובה בידי חמאס כצעד לגיטימי ויעיל. היא אף השתמשה בדימוי של פריצה מבית כלא כדי לתאר את האירועים, אמירה שעוררה ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים.

כעת, כאשר שמה של התנועה מופיע בין הגופים שאמורים ליהנות מהכנסות הופעותיו של מקלמור, ארגונים יהודיים מבקשים לדעת כיצד נבחרו מקבלי התרומות והאם חברת ההפקות בדקה את התבטאויותיהם ואת פעילותם.

מקלמור ותומכיו מציגים את מסע ההופעות כהמשך למאבק פוליטי והומניטרי למען הפלסטינים. לשיטתם, הפעלת לחץ על מפיקים ועל בעלי אצטדיונים כדי למנוע הופעות בשל התבטאויות נגד ישראל היא פגיעה בחופש הביטוי של אמנים.

חשוב להדגיש כי אין מדובר בהוכחה שמקלמור עצמו תמך בחטיפות, או שכסף מהופעותיו כבר הועבר לחמאס. הטענה הנוכחית נוגעת לקשר המתוכנן בין מסע ההופעות לבין ארגון שאחת מדוברותיו הצדיקה בעבר את חטיפת בני הערובה. ההופעות הראשונות בסיבוב החדש עדיין לא התקיימו.

מקלמור, ששמו האמיתי בנג'מין האגרטי, הפך בשנים האחרונות לאחד המוזיקאים האמריקאים הבולטים במחאה נגד ישראל. הוא השתמש בהופעותיו ובחשבונותיו ברשתות החברתיות כדי לתקוף את מדיניות ישראל בעזה, קרא להפסקת הלחימה והקדיש שירים למאבק הפלסטיני.

העימות הציבורי האחרון החל בתחילת ספטמבר, כאשר הופיע כמופע חימום בסיבוב ההופעות של אד שירן באצטדיון מטלייף שבניו ג'רזי. במהלך ההופעה קרא לשחרור פלסטין וביצע את שיר המחאה שלו, "האולם של הינד", שנכתב בהשראת המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים בארצות הברית.

הדברים עוררו מחאה מצד ארגונים יהודיים וישראליים-אמריקאיים. בין המתנגדים הבולטים להמשך השתתפותו בסיבוב היה המיליארדר היהודי רוברט קראפט, בעלי קבוצת הפוטבול ניו אינגלנד פטריוטס ואצטדיון ג'ילט, שהיה אחד מאתרי ההופעות המתוכננים.

קראפט, מהתורמים הבולטים למאבק באנטישמיות בארצות הברית, מתח ביקורת על הופעותיו של מקלמור. בעקבות המחלוקת הודיעו מארגני הסיבוב שהראפר לא ימשיך להופיע לצד שירן.

ההחלטה עוררה סערה נוספת. אמנים אחרים שהיו אמורים להשתתף במופעים פרשו במחאה, בעוד מקלמור טען שהמקרה ממחיש כיצד בעלי הון יכולים להשפיע על הדברים שאמנים רשאים לומר על הבמה.

במקום לסגת, הוא החליט להרחיב את פעילותו.

ב-24 בספטמבר הכריז מקלמור על סיבוב הופעות חדש בשם "שחררו את פלסטין", שהכנסותיו יועברו לארגונים המסייעים לפלסטינים ולגופים הפעילים למען מטרותיהם. הוא הודיע כי הסיבוב ייפתח בשלוש הופעות באירופה: בדבלין ב-26 באוקטובר, בפריז ב-29 באוקטובר ובלונדון ב-30 באוקטובר. הופעות בארצות הברית צפויות להתפרסם בהמשך.

ברשימת הארגונים שאמורים ליהנות מהכנסות המופעים נכללים גם גופים הומניטריים העוסקים בטיפול רפואי, חלוקת מזון וסיוע לילדים פלסטינים, ובהם מטבח המרק של עזה, ארגון הסיוע הרפואי לפלסטינים וקרן הסיוע לילדים פלסטינים.

מקלמור הציג את המהלך כהבעת סולידריות עם האוכלוסייה הפלסטינית וכמאבק נגד ניסיונות להשתיק אמנים המבקרים את ישראל. בעבר הודיע גם על התחייבות לתרום מיליון דולר מרווחי הופעותיו לארגוני סיוע.

אלא שהכללתה של תנועת הנוער הפלסטינית בין הנהנים המתוכננים עוררה מחלוקת נוספת, משום שמדובר בארגון בעל פעילות פוליטית מובהקת ולא רק בגוף העוסק בחלוקת סיוע הומניטרי.

מועצת המנהיגות היהודית בבריטניה פנתה לחברת ההופעות לייב ניישן ודרשה הסברים על הליכי הבדיקה שנערכו לפני שהוחלט על שיתוף הפעולה. בארגון היהודי הזהירו כי תמיכה כספית בגוף שנציגיו הצדיקו חטיפת אזרחים עלולה להתפרש כלגיטימציה לאלימות.

המועצה ביקשה לדעת גם אילו אמצעים יינקטו כדי להבטיח את ביטחון הציבור בהופעות, לנוכח המחלוקות הפוליטיות החריפות סביבן.

הביקורת אינה מופנית רק כלפי מקלמור, אלא גם כלפי חברות ההפקה והגופים המסחריים המעורבים באירועים. מבחינת הארגונים היהודיים, השאלה היא האם מארגני הופעות המוצגות כאירועי התרמה צריכים לבדוק לא רק את מטרותיהם המוצהרות של מקבלי הכספים, אלא גם את עמדותיהם הפומביות ואת התבטאויות נציגיהם.

מנגד, מקלמור ותומכיו מציגים את מסע ההופעות כהמשך למאבק פוליטי והומניטרי למען הפלסטינים. לשיטתם, הפעלת לחץ על מפיקים ועל בעלי אצטדיונים כדי למנוע הופעות בשל התבטאויות נגד ישראל היא פגיעה בחופש הביטוי של אמנים.

מקלמור גם הכחיש בעבר טענות שלפיהן עצם פעילותו נגד ישראל נובעת מאנטישמיות, והדגיש שמסריו נועדו לקדם שלום, כבוד ושוויון לכל בני האדם.

עם זאת, בדיווחים שנבדקו לא נמצאה תגובה חדשה ומפורטת של הראפר המתייחסת ישירות לדברים שיוחסו לדוברת תנועת הנוער הפלסטינית. גם לא פורסמה בהם אסמכתה להעברת כסף בפועל מהסיבוב החדש לארגון, שטרם החל.

הפרשה מציבה כעת את מקלמור בפני מחלוקת שונה מזו שהתעוררה בעקבות דבריו על הבמה. עד כה התמקד הוויכוח בעיקר בשאלה האם ראוי שאמן ישתמש בהופעות מסחריות כדי להביע עמדות פוליטיות חריפות נגד ישראל. כעת נוספה שאלה כספית: מה האחריות של אמן כשהוא מבקש ממעריציו לרכוש כרטיסים מתוך ידיעה שהכנסות האירוע יועברו לארגונים חיצוניים?

ההכרעה בשאלה הזאת עשויה להשפיע גם על המשך הסיבוב ועל היחסים בין מקלמור לחברות ההופעות.

בעוד ימים אחדים, כאשר יעלה לבמה בדבלין לפתיחת מסע ההופעות החדש, מקלמור יקבל הזדמנות נוספת להעביר את המסר הפוליטי שלו. אבל הפעם, לצד השירים והקריאות לשחרור פלסטין, ילוו אותו גם הדרישות לדעת למי בדיוק יגיע הכסף שנאסף בקופות.

עבור המבקרים, זו כבר אינה רק שאלה של חופש ביטוי, אלא גם של אחריות למקבלי התרומות. ועבור הראפר, שהפך את המאבק נגד ישראל לחלק מרכזי מהקריירה שלו, מדובר במחלוקת נוספת שמבטיחה ללוות אותו הרבה מעבר לאורות הבמה.