הינשוף שנתלה על גדר תיל: שרשרת של זרים הצילה את חייו

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

שרון ג'ייקובס נעלה נעלי עקב כסופות כשהיא ירדה מהמכונית ורצה דרך העשב הגבוה לעבר גדר התיל. בתחילה חשבה שמדובר בעוף דורס מת, אבל כשהתקרבה גילתה זוג עיניים צהובות ענקיות מביטות בה. הינשוף היה חי, מבוהל ופצוע, ואחת מכנפיו הייתה לכודה בחוטי הברזל החדים. בכל פעם שניסה להשתחרר, הסתכן בקריעה נוספת של הכנף. שרון קראה לבעלה סקוט, והשניים הבינו שהם חייבים לפעול במהירות.

המפגש התרחש ב-1 באוקטובר, כאשר בני הזוג נסעו לפגישת עבודה סמוך לביתם בספירפיש שבדרום דקוטה. סקוט הבחין במשהו מוזר שנתלה על גדר בשולי שדה בקר והאט את המכונית. רק כאשר יצאו לבדוק התברר שמדובר באוח וירג'יניה, אחד ממיני הינשופים הגדולים והחזקים בצפון אמריקה.

האוח, שמשקלו עשוי להגיע לכמה קילוגרמים, מצויד בטפרים חזקים במיוחד ובמקור חד. כאשר בני הזוג התקרבו, הוא החל להשמיע נקישות אזהרה במקורו. הוא אמנם היה לכוד וחסר אונים, אך עדיין יכול היה לפצוע קשות כל מי שינסה לגעת בו.

האוח, שמשקלו עשוי להגיע לכמה קילוגרמים, מצויד בטפרים חזקים במיוחד ובמקור חד. כאשר בני הזוג התקרבו, הוא החל להשמיע נקישות אזהרה במקורו. הוא אמנם היה לכוד וחסר אונים, אך עדיין יכול היה לפצוע קשות כל מי שינסה לגעת בו.

סקוט ושרון אינם זרים להצלת בעלי חיים. בביתם הם מגדלים שני כלבים שאימצו, חתול ושלושה סוסים, ובעבר כבר סייעו לבעלי חיים פצועים שמצאו בדרכים, בהם ציפורים, סנאים ונחשים. אבל הפעם עמד מולם אתגר מסוג אחר. הינשוף היה גדול, מבוהל ולכוד בגדר שאי אפשר היה לפרק בידיים חשופות.

שרון נזכרה שכיסוי ראשו של עוף דורס עשוי להפחית את הלחץ שבו הוא שרוי. מאחר שלא הייתה ברשותם שמיכה או מגבת, הם לקחו תיק בד מהמכונית וכיסו באמצעותו בזהירות את ראשו של הינשוף. הפעולה אפשרה להם להתקרב מעט יותר, אבל עדיין לא פתרה את הבעיה העיקרית: התיל היה נעוץ בכנף.

בדיוק אז חלפה מכונית בכביש. בני הזוג סימנו לנהג לעצור, והוא ניגש לעזור. האיש, שעובד במסעדה סמוכה, מצא במכוניתו כפפות שהעניקו הגנה מסוימת מפני טפריו של העוף. שלושתם ניסו להבין כיצד לשחרר את הינשוף מבלי לגרום לו נזק נוסף.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה למקום גם בתו של בעל השטח. כדי להימנע מפגיעה בגדר ללא רשות, ביקשו ממנה להתקשר לאביה בשיחת וידאו. כשבעל השטח ראה את הינשוף התלוי על חוטי הברזל, הוא נתן מיד את הסכמתו לחתוך את הגדר.

במקרה, הנהג שעצר לסייע החזיק במכוניתו גם מספריים לחיתוך מתכת. סקוט לקח אותם והחל לחתוך בזהירות את חוטי התיל שסביב הכנף הפצועה. לאחר שהצליח להפריד חלק מהגדר, התברר שהינשוף עדיין אוחז בחוט נוסף באמצעות טפריו. סקוט שחרר בעדינות אחת מרגליו, והינשוף שחרר בעצמו את הרגל השנייה ונאחז בידו המכוסה בכפפה.

סקוט סיפר מאוחר יותר לוושינגטון פוסט שהרגע הזה היה יוצא דופן עבורו. אף שהיה מדובר בעוף בר מבוהל, הוא הרגיש כאילו הינשוף הבין שהאנשים שסביבו מנסים לעזור לו.

אבל החילוץ מהגדר היה רק השלב הראשון. חוטי הברזל כבר חדרו לעור הכנף, והיה ברור שהינשוף זקוק לטיפול רפואי. שרון התקשרה לווטרינר שלהם, ד"ר וורן ויילן, שהורה להביא אליו את העוף מיד. אף שבדרך כלל אינו מטפל בציפורים, הוא הסכים לקבל את המקרה החריג.

במרפאה הורדם הינשוף, והווטרינר הוציא בזהירות את שאריות חוט התיל שננעצו מתחת לעור הכנף. במהלך הבדיקה התברר דבר שעורר אופטימיות: למרות הפציעה הקשה והזמן שבו היה תלוי על הגדר, לא נמצאו שברים בעצמותיו. גם הגידים החשובים לתנועת הכנף נותרו שלמים.

עבור בני הזוג הייתה זו הקלה עצומה. הם חששו שהכנף ניזוקה ללא תקנה ושהינשוף לעולם לא יוכל לשוב לעוף. אולם הווטרינר הבהיר שהעובדה שאין שברים אינה מבטיחה החלמה מלאה. פצעים עמוקים בעופות דורסים עלולים להזדהם, ולעיתים גם נזק קטן יחסית לרקמות הכנף מספיק כדי למנוע מהם לעוף ולצוד.

לאחר שהינשוף התייצב, יצרו בני הזוג קשר עם המרכז לשיקום עופות דורסים בבלק הילס. מתנדב מטעם המרכז הגיע למרפאה ולקח את הינשוף להמשך טיפול והשגחה.

מגי אנגלר, מנהלת המרכז, הסבירה כי ברוב המקרים שבהם עופות דורסים מסתבכים בגדרות תיל, הפציעות כה קשות עד שלא ניתן להצילם. לדבריה, במשך 16 שנות עבודתה לא הגיע למרכז אפילו עוף אחד שנלכד בגדר תיל ושסיכוייו להשתקם היו טובים כמו אלה של הינשוף הזה.

הבדיקות במרכז העלו שהינשוף סובל משני חורים בכנפו השמאלית, אך הרקמות המחברות בין הכתף למרפק, החיוניות לתעופה, לא נפגעו. הצוות הסיר רקמות ונוצות פגועות שעלולות היו לגרום לזיהום, חיטא את הפצעים והחל בטיפול אנטיביוטי ובמשככי כאבים.

במרכז השיקום מקפידים לצמצם ככל האפשר את המגע עם הינשוף. עופות דורסים אינם חיות מחמד, ומגע אנושי ממושך עלול להלחיץ אותם ולפגוע בסיכויי השיקום. אנגלר אף ציינה שבני הזוג נטלו סיכון לא מבוטל כשהתקרבו לעוף ללא ציוד מקצועי. לדבריה, מתנדבי המרכז נדרשים להשתמש בכפפות ריתוך עבות כאשר הם מטפלים באוחים מהמין הזה.

אלא שמאחורי סיפור ההצלה מסתתר פרט אישי שהפך את החילוץ למשמעותי במיוחד עבור שרון. לפני כשבע שנים, במהלך סופת ברקים, פגע ברק בגג ביתה בשעה שישנה. למחרת בבוקר נמצא על הגג אוח וירג'יניה מת, שככל הנראה נפגע גם הוא ממכת הברק. שמאי הביטוח שבדק את הנזק אמר לה כי הפגיעה בבית הייתה עלולה להיות חמורה בהרבה.

מאז האמינה שרון שבאופן כלשהו אותו ינשוף הציל אותה מפגיעה קשה. כשהבחינה בינשוף הלכוד בגדר התיל, הזיכרון הישן חזר אליה. מבחינתה, היא קיבלה הזדמנות להשיב את החסד.

בינתיים, החדשות שמגיעות ממרכז השיקום מעודדות. הינשוף החל לאכול היטב בכוחות עצמו, מגיב לסביבתו ומגלה רצון לעוף. עבור אנשי המרכז מדובר בסימנים חיוביים, המעידים שהוא שומר על התנהגות טבעית של עוף בר ולא איבד את הדחף לשוב לחופשי.

עם זאת, הדרך לשחרור עדיין אינה קצרה. רק לאחר שהפצעים בכנפו יחלימו לחלוטין יועבר הינשוף למתחם גדול יותר, שבו יוכלו המטפלים לבדוק את יכולתו לעוף, לנחות ולתמרן. אם יעמוד במבחנים ויוכיח שהוא מסוגל לשרוד בעצמו, הוא ישוחרר באזור שבו נמצא, סמוך לספירפיש.

אנגלר מעריכה כי ללא התערבותם של בני הזוג והאנשים שנקלעו במקרה למקום, הינשוף כמעט בוודאות לא היה שורד. מבחינתה, העובדה שאנשים שלא הכירו זה את זה התגייסו בתוך דקות כדי להציל חיית בר היא חלק חשוב לא פחות מהטיפול הרפואי שהגיע בהמשך.

סקוט כבר שמר לעצמו חתיכה מחוט התיל שממנו חולץ הינשוף. כאמן מקצועי, הוא מתכנן לשלב אותה בציור שיצייר לזכר האירוע. הוא ושרון מקווים להיות נוכחים ביום שבו יפתחו אנשי המרכז את דלת הכלוב ויאפשרו לינשוף לשוב לשמיים.

שרון כבר יודעת כיצד תגיב אם היום הזה יגיע. היא אמרה שלא תוכל לעצור את הדמעות. אחרי הכול, שבע שנים לאחר שהאמינה שינשוף הציל את חייה, היא זכתה להציל אחד בעצמה.